fbpx

להכניס הביתה עוד חמישה ילדים שלא שלך

תכנית משפחה “מלווה” תומכת בילדי פנימיות שאין להם עורף משפחתי. סמדר בג, שלוקחת חלק בתוכנית, מספרת למה היא פתחה את ביתה ואת ליבה לחמישה ילדים זרים, וכיצד זה תרם לילדים הביולוגים שלה

משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, אגף בכיר חוץ ביתי, אמון על רווחתם של כ-6,500 ילדים השוהים במסגרות חוץ ביתיות. אוכלוסיה זו כוללת ילדים בגילאי 21-6 הזקוקים למעטפת טיפולית חינוכית מחוץ לביתם לצורך התפתחותם התקינה ורווחתם הנפשית. כ-22% מכלל הילדים השוהים בפנימיות הם ילדים חסרי עורף משפחתי (ילדי נע”ם) אשר אינם יוצאים לחופשות מחוץ לכותלי הפנימייה. לאור מדיניות האגף, הרואה במרכזיות וחשיבות המשפחה בחיי הילד כעורף להמשך חייו, פותח מענה של “משפחות מלוות” בשיתוף עמותת “ילדים בסיכוי” .

עמותת “ילדים בסיכוי” קמה כדי לסייע לילדי הפנימיות ולבוגריהן לצאת ממעגל החיים הקשה אליו הם נקלעו, לחזק את ביטחונם ועצמאותם כדי שיגדלו להיות מבוגרים עצמאיים שתורמים לחברה. התוכנית “משפחה מלווה” יוצרת עבור החניך נעדר העורף המשפחתי כתובת נגישה ומשמעותית על ידי יצירת קשר רציף וקבוע עם משפחה בה ישהה במהלך החופשות מהפנימייה. המשפחה תמשיך ותלווה את החניך באירועים מרכזיים בחייו בזמן שהותו בפנימייה ואף לאחר סיום שהותו בה (זאת בכפוף להסכמת משפחת החניך/אפוטרופוס, הגורם המפנה וכמובן החניך). המשפחות המשתתפות בתוכנית מאפשרות לילד לחוות משפחתיות, חום ואהבה, תא משפחתי שמעודד ומחזק את הילד ומממש עבורו את חווית המשפחה שכל כך חסרה לו.

“כ-20% מחניכי הפנימיות הם נעדרי עורף משפחתי והמשפחות מלוות מהוות עבורם בית ומסייעות בבניית קשר ארוך טווח שמשמעותי עבור כל ילד ונער”, מספרת רקפת בן גיא, מנהלת האגף החוץ ביתי במשרד העבודה והרווחה. “אנו רואים עד כמה מערכת היחסים עם משפחה מלווה מיטיבה עם הילדים ותורמת להתפתחותם. אנו פועלים לקדם את כלל מענים הייחודיים לילדים חסרי עורף משפחתי בכלל והמשפחות המלוות בפרט וזהו יעד מרכזי בתכנית העבודה לשנת 2020”.

כמובן שגם המשפחה המלווה עצמה נתרמת מהתהליך, משום שהתנדבות מסייעת למשפחה ליישם ערכים של נתינה, עזרה, ראיית האחר ועוד. זוהי חוויה משפחתית מאתגרת ומלאת סיפוק לכל אחד מבני המשפחה ולמשפחה כולה יחד.

לרגל יום המשפחה, החלטנו דווקא להוקיר את המשפחות המלוות ולהכיר מקרוב את פועלן, דרך ראיון עם סמדר בג, עובדת בחברת תרופות בשנות ה-50 לחייה, שהחליטה יחד עם בעלה וארבעת ילדיה (הגדול בן 25 והקטנה בת 12. בתמונה) לצרף למשפחתם גם חייל בודד וארבעת אחיו.

איך ומתי התחיל הקשר עם הילדים שאתם מלווים?
“הכל התחיל בשנת 2015, לקראת יום העצמאות תלו אצלנו בקבוץ הרשמה למשפחות שיתנדבו  לארח חיילים בודדים לארוחת חג, ואנחנו נרשמנו. לקראת החג הודיעו לנו שהצליחו להביא רק חייל אחד ומכיוון שאנחנו היינו הראשונים להתנדב פונים אלינו, אבל גם ניתנת לנו הזכות לוותר כי יש לו עוד ארבעה אחים. כמובן שלא נבהלנו והחלטנו שאנחנו לא מוותרים. קיבלנו את הטלפון של איתי והתקשרתי, שוחחנו מספר דקות בטלפון, הוא סיפר לי קצת על ההרכב המשפחתי, קצת על הרקע וסיכמנו שניפגש בערב החג. הצגתי בפני המשפחה שלי את הפרטים. סיפרתי שהם חמישה, סיפרתי שאחד אוטיסט ודיברנו שהם יבואו לערב חג. בעלי אסף העלה את השאלה למה שלא נזמין אותם להישאר לכל החג, כלומר שישנו אצלנו, הרי מביאים אותם במיוחד מקרית מוצקין וזה לא הגיוני שאחרי המסיבה נחזיר אותם. שוב התקשרתי לאיתי והעליתי בפניו את הרעיון שיישארו ללון אצלנו ונחזיר אותם למחרת אחה”צ. לשמחתנו איתי נענה להזמנה. בערב החג היינו מאוד נרגשים לקראת המפגש, בישלנו, הכנו מיטות וחיכינו לפגישה איתם. לא כל כך ידענו למה לצפות. כשהם הגיעו לקיבוץ יצאנו לקבל את פניהם ומה שראינו פשוט המיס אותנו. משפחה מקסימה של חמישה אחים. מיותר לציין שמאז הכל היסטוריה, מאירוח של ערב חג עברו כבר חמש שנים של קשר, הם באים אלינו בסופי שבוע לפעמים, בחגים וכמובן שבחופשים”.

איך מקבלים החלטה להפוך למשפחה מלווה ובמה זה כרוך?
“האמת שאנחנו לא משפחה מלווה קונבנציונאלית, אנחנו אומנם בקשר עם הצוות בפנימייה ואנחנו מגיעים גם לפנימייה אם יש צורך למעורבות, אבל אנחנו לא עושים זאת בצורה רשמית ולא מקבלים כלום על האירוח של הילדים מהרשויות וזה מתוך בחירה שלנו. אנחנו בקשר עם איתי, אנחנו קשובים לצרכים ולרצונות האחד של השני, אנחנו מתאמים את הפגישות, אנחנו נעזרים בהסעות של הפנימייה, אנחנו מיידעים את הפנימייה, אבל המחויבות שלנו היא אחד כלפי השני. יאמר לזכות מערך הפנימייה שהם מעורבים, היו אצלנו בביקורי בית והכל מתנהל בשיתוף פעולה”.

מה זה אומר משפחה מלווה עבורכם?
“זו שאלה נפלאה, תמיד אנחנו אומרים שיש המון דרכים להתבונן על זה, לפרש את זה ולעשות את זה. יחד עם זאת, גם השנים עושות את שלהן, אם בהתחלה הביקורים היו יותר צפופים, יותר אינטנסיביים, הצריכו מבט אחר, יותר טיפולי אולי, היום כשהילדים קצת בגרו, כל אחד כבר נמצא במקום אחר. יש יותר מקום לתמיכה אחרת, לשיחות אחרות, עדיין האירוח הוא על בסיס של בית חם, ארוחות משותפות, הזרקות על הספה, אבל לנו תמיד היה חשוב לתת להם הרגשת בית וזה אומר שהם שולבו מהתחלה בתורניות, במטלות, לא רק בכייף. הסברנו שזה לא צימר או בית מלון, זה בית!”.

איך עושים את הכל כשיש סך הכל תשעה ילדים בבית?  
“בצפיפות ובכייף! חוץ מהם יש לנו כיום גם חייל בודד שמתגורר בקבוץ ועוד בחור מג’אסר שעבד פעם בקיבוץ ומאז הוא כמו בן בית אצלנו, ובסופ”ש שכולם נמצאים מאוד שמח”.

האם היו לכם רגעים מרגשים במיוחד?
“הרגע המרגש הראשון היה במפגש הראשוני בינינו, לא אשכח אותו. רגעים מרגשים נוספים זה לראות את הילדים משתלבים במשפחה ובחברה בקיבוץ, לראות את הילדים שלנו גדלים עם יכולת הכלה וקבלה גם אם לפעמים קשה להם”.

מן הסתם היו גם רגעים מאתגרים
“בהתחלה היו מקרים של התנהגויות שלא הכרנו, התפרצויות, תגובות, בדיקת גבולות. הקפדנו מהתחלה להיות פתוחים עם איתי, לדבר על הקשיים, להיות קשובים, להשאיר מקום להתייעצות, לבקשות לתקשורת זורמת. זה לא תמיד היה קל, לא לו ולא לנו, אבל אני מרגישה שהצלחנו בסך הכל יפה, הוא מודע לקשיים שלנו ואנחנו לרצונות שלו”.

האם אתם בקשר עם המשפחה הביולוגית של הילדים?
“יש להם פה אבא שהוא בקשר איתם אך לא גר איתם, הוא לא מדבר עברית ואיתנו הוא לא דיבר. היתה סבתא שנפטרה באוקראינה ונשאר רק הסבא, היינו בקשר עם הסבתא. כשהיא היתה בארץ היא באה איתם אלינו לסופ”ש ואחר כך היינו בקשר איתה דרכם בשיחות ווידיאו. בקיץ האחרון ביקרו אותם בני דודים שגם התארחו אצלנו לסופ”ש יחד איתם”.

למי לדעתך מתאים להיות משפחה מלווה? מה נדרש ומהם הקשיים שבדרך? 
“לכל מי שרק רוצה, למי שרק מחליט. אני מודעת לזה שזה לא מתאים לכל אחד, אבל אני חושבת שמי שיש בו טיפה של נתינה, טיפה של הכלה, יכול לעשות את זה. גם לא חייבים כל כך בגדול כמו שאצלנו, אבל צריך הקשבה, הכלה ויכולת לראות מעבר לכתף של עצמך”.

מתי הרגשת שהקסם קורה? שיש חיבור ושאתם זוכים למתנה לחיים, כפי שאתם מעניקים לילדים שאתם מלווים?
“אז כמו שכבר ציינתי, אצלנו הקסם קרה בשנייה שהם הגיעו. ברור לנו שהתהליך הזה תרם לנו כמשפחה משהו שאין לו תחליף, משהו שאי אפשר ללמוד בשום שיעור, חוץ מהשיעור של החיים עצמם. הם נכללים אצלנו באירועים המשפחתיים גם של המשפחה המורחבת. הלוואי שהקשר הזה ימשך לתמיד והם יוכלו למצוא אצלנו בית גם כפרטים ולא רק כמשפחה. כלומר כשהם יהיו בגירים ועצמאים, הם יראו בנו משפחה”.  

כיצד הפנימייה והעמותה תורמים לקשר שנרקם בניכם?
“אנחנו בקשר עם הפנימיה, וכך בעצם הגענו גם לעמותה ושמענו על התכנית משפחות מלוות. הם מסייעים בהסעות של הילדים מהפנימייה ישר אלינו, אנחנו באים לפעילויות בפנימייה ולשיחות כשצריך. התברכנו גם בחברה קיבוצית תומכת ומקבלת, מערך החינוך פתח את שעריו מהרגע הראשון בפני הילדים והם משולבים בכל הפעילויות בחופש בזמן שהותם אצלנו, כמו כן הקיבוץ עוזר לנו קצת בתקציבים”.

מה חשוב שידעו משפחות ששוקלות להיות משפחה מלווה?
“שזו התחייבות, שיש בזה המון סיפוק ייחד עם קשיים ואתגרים. שיש פה תרומה למשפחה הגרעינית שלהם שלא ניתנת למדידה, אנחנו תמיד אמרנו שזכינו לא פחות מהם ואולי יותר, כי גם אצלנו במשפחה הגרעינית זה הביא לתקשורת פתוחה, להקשבה, זה נתן מקום לקבלת פרופורציות לחיים, לשמחה, לכעס, לעצבים, לצחוקים, להנאה והבנה שהכל טוב, גם כשלא טוב. במהלך השנים שאלנו את עצמנו הרבה פעמים הרבה שאלות לגבי התהליך, אבל הבנו שאנחנו שלמים איתו, אנחנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו וגם עכשיו שמחים על ההזדמנות שאתם נתתם לנו שוב להתבונן אצלנו פנימה, ולהבין שאנחנו אוהבים את הדרך שעשינו למרות שתמיד ישנה הרגשה שניתן לעשות יותר”.

משפחות המעוניינות לשמש כמשפחות מלוות מוזמנות לפנות באמצעות מילוי שאלון אינטרנטי, זאת על מנת לבדוק האם המשפחה עומדת בקריטריונים הבסיסיים. משפחות אלו יוזמנו למפגש ויוכנסו למאגר המשפחות המלוות. הפנייה למשפחה עשויה לקחת זמן ובהתאם לצרכי הילדים בפנימיות הזקוקים למשפחות מלוות. רוצים להיות משפחה מלווה? הכנסו לאתר של העמותה ומלאו טופס הרשמה למשפחות מלוות

10 הדיברות להורות לילדים עם הפרעות קשב

החיים הסודיים של ההורים

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.