fbpx

הדרך להילחם בפגיעות המיניות מצד מורים

אמנם יש לא מעט יתרונות למורים צעירים וחדורי מוטיבציה, אבל אם נסתכל על הסטטיסטיקה נגלה שמרבית הפגיעות המיניות בתלמידים נעשות על ידי מורים צעירים – ואולי יש לכך סיבה וגם פתרון

מקצוע ההוראה, ברוב מדינות העולם, נחשב לאבן יסוד בחיים של מדינה מודרנית ומתוקנת. אמנם לא תמיד זוכה מקצוע זה להערכה ותגמול הראויים לו, אך אין עוררין שעתיד הדור הצעיר ועתידה של מדינה נשען רבות על מערכת החינוך, לצד מערכות הבריאות, הרווחה וכמובן הביטחון. גם בישראל המורים והמורות בבתי הספר, החל מכיתה א’ ועד לכיתה יב’, הם המחנכים והמחנכות של הילדים של כולנו. אמנם ניתן להתווכח לעיתים על גובה השכר שלו זוכים עובדי ההוראה (נמוך מהמצופה), או לחילופין על רמת ההוראה שמשתנה מביה”ס לביה”ס ומעיר לעיר (פערים בין מרכז לפריפריה ובין המגזרים), אך יחד עם זאת, אין עוררין כי תפקידם של המורים חשוב מאין כמותו, והם תורמים לחוסן הלאומי ולעתידה של המדינה תרומה נכבדת ומוערכת.

לצד התשבוחות למורים והמורות על עבודתם הקשה, על ההישגים וההצלחות שנמדדים בסקרים ומבדקים, ואף במדליות שבהן זוכים תלמידים בתחרויות בארץ ובעולם, לעיתים אנו חוזים בצד האפל והטרגי של מערכת החינוך, על רקע המפגש בין מורים לתלמידים, כלומר בין בגירים לקטינים. אמנם מדובר בתופעות שוליים, כאלו המתרחשות לעיתים נדירות, אך בכל פעם מחדש הן מציפות בנו רגשות של כעס, עצב, תסכול ואף פחד וחרדה – הן בקרב המעורבים באירוע והן בקרב אלו שלא. מדובר בעיקר במקרים בהם מורה (בד”כ גבר, אם כי היו מקרים בודדים בהם מורה פגעה בתלמיד/ה/ים) נחשד ואף מואשם בעבירות על רקע מיני כלפי תלמידים אותם הוא לימד במסגרת מערכת החינוך. ממש כמו הידיעה שהתפרסמה רק לפני מספר ימים, על מורה מהמרכז שחשוד כי ביצע עבירות מין בתלמידו בן ה-12.

האותיות הקטנות

כאמור, מספר האירועים אינו רב, ובוודאי שרוב המורים והמורות הם עובדי הוראה הגונים, אך לאור הנסיבות אין מקום להתעלם מהתופעה ויש לטפל בה בחומרה. די אם נביט על סיכום שנת תשע”ו, שבו התברר כי 20 מורים תקפו מינית תלמידים לאורך השנה (ישראל היום, 4/2017), בכדי להבין את ממדי התופעה. קצרה היריעה מלתאר את כל המקרים בהם התרחשו פגיעות על רקע מיני במערכת החינוך, אולם התבוננות חלקית על האירועים מעלה תהיות ושאלות לא רק לגבי מקומה של מערכת החינוך, המשטרה, שומרי סף וכמובן ההורים, במניעת אירועים מהסוג הזה, אלא גם בנוגע לרקע ממנו באים הפוגעים:
“מורה בן 23 מנתניה חשוד בביצוע מעשים מגונים בתלמידו” (1/2020).
“מורה בן 28 ביצע עבירות מין בתלמידות בפתח-תקווה” (7/2019).
“מורה לפסנתר בן 27 מתל-אביב חשוד בעבירות מין כלפי תלמידיו” (4/2019).
“מורה בן 30 חשוד בביצוע עבירות מין בתלמידה בת 16 באזור השפלה” (2/2019).
“מורה בן 36 מואשם כי קיים יחסי מין עם תלמידה בת 16 בהרצליה” (7/2017).

תמונת המצב המשתקפת לנוכח האירועים המוצגים היא מדאיגה ואף מפחידה. אולם, לצד הדרישה לתגבור האכיפה והענישה, יש לבחון היבט נוסף והוא גילם הצעיר יחסית של הפוגעים. במקרים רבים המורה הפוגע הוא צעיר, ואף צעיר מאוד. כלומר, מצד אחד מאחורי המורה שנים מעטות של ניסיון בהוראה, ומצד שני המערכת אליה הוא שייך מכירה אותו זמן קצר יחסית. לעיתים מדובר במורים שזה עתה סיימו את ההכשרה שלהם במוסדות האקדמיים או אף נמצאים בשלב ההתמחות שלהם, והם מוצאים עצמם עומדים מול כיתה של ילדים, לעיתים רכים בשנים, כאשר עליהם מוטלת אחת המטלות הכבדות והמשמעותיות של מדינת ישראל.

ישראל יחסית לעולם

לאור הנתונים על הצטברות האירועים של פגיעות מיניות של מורים כלפי תלמידים ותלמידות, והעובדה כי לא מעט מהפוגעים הם מורים צעירים יחסית, הנה כמה עובדות שכדאי לדעת:

א. בישראל גילם הממוצע של המורים צעיר מאשר במדינות ה- OECD, וההבדל ניכר בעיקר בבתי הספר היסודיים. בישראל 50% מהמורים בביה”ס היסודיים הם מתחת לגיל 39, בעוד שבמדינות ה- OECD מדובר ב-39% (משרד החינוך, דו”ח EAG, 9/2017) מורים צעירים יותר, משמע מורים עם פחות ניסיון בחינוך ופחות ניסיון בעבודה עם ילדים צעירים.

ב. רוב הסטודנטים להוראה הם סטודנטים צעירים יחסית, המסיימים את התואר הראשון עוד לפני גיל 25, ובדרך כלל נקלטים בשלב זה במערכת החינוך. בישראל 48% מהסטודנטים לתואר ראשון הם בני 20 עד 24 (המועצה להשכלה גבוהה, 10/2017).

ג. גילם הצעיר של המורים והמורות החדשים מצטרף לבעיה נוספת הניצבת בפני מערכת החינוך והיא המחסור במורים. על פי נתונים של משרד החינוך חסרים כ-3,000 מורים ומורות למערכת (מעריב, 8/2019). אי לכך, קליטת מורים חדשים במערכת נעשית לעיתים על רקע המצוקה, ובתנאים של אין ברירה. בתנאים אלו, לא בטוח שהמסננים המקובלים לקליטת אנשי חינוך עובדים כראוי.

ד. ככל שגדל הפער בין גיל התלמיד לגיל המורה, היכולת של השניים להתקרב זה לזה פוחתת באופן טבעי, ממש כפי שחשים הורים רבים בקשר ליחסים עם ילדיהם שלהם. אי לכך, ככל שהמורים צעירים יותר, הם יותר קרובים לעולמם של התלמידים, לתכנים ולשפה. עובדה זו יכולה לשמש הן בהיבט החיובי של חינוך ממקום של אמפתיה והבנה, והן בהיבט השלילי, כאשר מדובר ביחסים אסורים.

ה. כ-30,000 סטודנטים לומדים לתואר ראשון בהוראה בימים אלו, כאשר תנאי הסף לקבלה ללימודים אמנם עלו בשנים האחרונות, אך הם עדיין נמוכים יחסית ומבטאים מדיניות של אצבע קלה בחתימה על טופס הקבלה. בשנת תשע”ח רק כ-30% מהסטודנטים התקבלו על רקע של ציון פסיכומטרית – 557 בממוצע. דר’ מיכל גולן ודר’ חיים שקד מסכימים שניהם שעל מנת להעלות את איכות עובדי ההוראה יש לבצע מהלכים משמעותיים ובהם העלאת תנאי הסף לקבלה ללימודי הוראה, וכן העלאת גיל המורים והמורות הנכנסים למערכת החינוך. “גם נסיון חיים מורכב הוא כוח…לכן חשוב לבחון אם מה שמביא איתו המועמד אכן יכול לחולל שינוי חברתי” (דר’ גולן, מעריב, 8/2018).

יתרונות מול חסרונות

אמנם כל אדם מתחיל את הקריירה המקצועית שלו בהתחלה, ולא ניתן לדלג על שלבי הלמידה וצבירת הניסיון. כמו ללמוד לרכב על אופניים, ללמוד שפה חדשה, ואפילו ללמוד ללכת, אין קיצורי דרך. אולם, בניגוד למקצועות רבים בהם לגיל הצעיר יש יתרון, או מקצועות אחרים בהם לגיל הצעיר אין משמעות בבחינת יחסים בין נותן השירות ומקבל השירות, ואף מקצועות שבהם גם טעות בגיל צעיר אינה בבחינת אסון או צרה, במקצוע החינוך נראה כי הסיפור אחר לגמרי.

מצד אחד, אי אפשר להתעלם מהיתרונות שיש במורה צעיר. מורה צעיר ניחן בוודאי במוטיבציה גדולה להצליח ולהוכיח. מורה צעיר אינו מחויב עדיין למשפחה ויכול להשקיע רוב זמנו בעבודה עם הילדים בכיתות, עם מינימום היעדרות ומקסימום מחויבות. מורה צעיר מכיר את העולם של הצעירים, ויכול בסבירות גבוהה להבין אותם טוב יותר, ואולי אף את המצוקות שלהם. מורה צעיר פתוח ללמוד ולהכיר, ולהתקדם בסולם הדרגות.

מצד שני, חייבים להכיר ולהבליט גם את החסרונות שיש בלהיות מורה צעיר, ובשל כך יש צורך להגביר את הפיקוח וההשגחה על מגזר זה בתוך מערכת החינוך. המורה הצעיר חסר ניסיון בהוראה, אך גם חסר ניסיון בחיים ובעבודה עם ילדים. המורה הצעיר אמנם מבין את עולמם של הילדים הצעירים כיוון שהוא קרוב יחסית לגילם, אך מנגד הם עלולים לראות בו חבר, יותר מאשר מורה ודמות סמכותית. המורה הצעיר גדל בעולם שמבחינה מוסרית וערכית שונה בתכלית מהעולם שבו גדלו הוריו והורי הוריו. עולם ערכים שצבוע בצבעים של יחסים ווירטואליים, מצוקות הולכות וגדלות של ילדים ומתבגרים, ולא בהכרח יש בידיו את הכלים להתמודד עם תופעות אלו בצורה הנכונה והמיטבית.

פתרון כלל-מערכתי

במצב שנוצר דרושה התגייסות של מערכות רבות, על מנת למגר את תופעת המורים הפוגעים, זאת מבלי לגרוע מטיפול בתופעות אחרות שמתרחשות במערכת החינוך ומחוצה לה. ראוי כי האוניברסיטאות והמכללות, בהן פקולטות לחינוך והוראה, יקצו זמן ומשאבים לצורך עבודה עם הסטודנטים על נושא הפגיעות המיניות כלפי תלמידים, תוך שהן מציבות תמרורים ברורים וחד משמעים בפני המורים והמורות לעתיד. בתי הספר בהם משתלבים המורים והמורות הצעירים כדאי שישגיחו בשבע עיניים על המחנכים הצעירים, ולא יסתפקו בסימון V על מילוי המקום של מורה חסר. משטרת ישראל חייבת להדק את הפיקוח והדרישות מעובדי הוראה, בכל הקשור להעדר רישום פלילי בכלל והעדר עבירות מין בפרט. לסיום, בתי המשפט אמורים להעניש בחומרה את מבצעי העברות, על מנת לאותת לעבריינים שלא נתפסו שעונשם יהיה רע ומר, אם ימשיכו לבצע את זממם.

לסיום, כמה מילים להורים: אמנם ההורים לא נמצאים בביה”ס, ואי אפשר באמת להטיל עליהם את האחריות למניעת עבירות מין של מורים כלפי תלמידים. אולם, במיוחד באותם אירועים בהם העבירות התקיימו לאורך זמן, ובכלל זה נרקמה מערכת יחסים בין המורה לתלמיד/ה שכללה אף התכתבויות ברשתות חברתיות ומפגשים מחוץ לשעות הלימודים, יש צורך ואף חובה של ההורים לבדוק, לשאול, לברר ולעיתים גם לחטט אם צריך. כל זאת, בכדי לגלות אם מתרחש משהו שאינו כשורה בהקשר לילד/ה שלהם. סביר להניח שגילוי מוקדם של קשר בעייתי בין מורה (גבר או אישה) לתלמיד/ה, עשוי למנוע פגיעות קשות בעתיד, וסבל לא יתואר.

הכותב הוא עו”ס, מרצה ומנחה קבוצות להורים ומתבגרים. מנחה ומלווה סיירות הורים. דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת אריאל, בביה”ס למקצועות הבריאות. 

הנשיא ריבלין: “נתוני דוח המועצה לשלום הילד מדאיגים מאוד”

מה בעצם הבעיה ב’טיק טוק’?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.