הצפייה המשותפת עם המתבגרת בסרט הדוקומנטרי על טיילור סוויפט הבהירה: גם היום עדיין מצפים שנשים יהיו יפות ושקטות
המתבגרת הצעירה צפתה עד כה בכל התוכניות של “הכוכב הבא” ודירגה את המתחרים. ברגעים שחלפתי מול הטלוויזיה, כל מה שהצלחתי לחשוב עליו היה שרוב המתמודדים נראים לי צעירים. צעירים מדי. אצלי בקליניקה אני רואה את מאחורי הקלעים של הילדים הצעירים והמבריקים שלנו, דור ה-Z, שחושב שאם עד גיל 21 לא הגעת לירח, או לפחות לרשימת 30 הנחשקים של מגזין פורבס – אתה ממש לוזר.
ממש רציתי לדבר איתה על זה שגיל 16 הוא לא גיל לייצג את ישראל באירוויזיון, אבל סתמתי את פי והזכרתי לעצמי שלסתום את הפה ולהקשיב זה חלק מהעניין הזה של תקשורת מקרבת עם מתבגרות. בכלל, גם ככה המתבגרת שלי טוענת שאני מפריעה לה ליהנות וכדאי שאניח לה להיות מתבגרת טיפוסית.
אבל אז איכשהו התגלגלנו לראות יחד בנטפליקס את הסרט החדש של טיילור סוויפט. אני חושבת שטיילור סוויפט היא בעצם ג’ו מארץ’ מ”נשים קטנות” של שנת 2020. ברור שלפני הכל, הסרט הוא עבודת מופת של יחצנות. למרות זאת, לא יכולתי שלא להזדהות עם המקומות שבהם היא אומרת שהיא בסך הכל חונכה להיות ילדה טובה ושכל מה שהיא רוצה זה שההורים שלה יהיו מבסוטים ממנה.
הסרט של טיילור מראה לנו איך נראה ציד מכשפות כשאת מעיזה להגיד את דעתך הפוליטית, במיוחד אם את אישה צעירה ויפה. מייד ‘יסגבירו’ לך שאת לא מבינה כלום, יזלזלו בך ויפגעו בפרנסתך. איך גבר אחד בריון יכול לייבש אותך על הבמה כשאת בת 17 ולהמשיך לקרוא לך ביצ’ רק כי בא לו (וכמובן מדובר על קניה ווסט האיום והנורא. אם מישהי מעריצה אותו – אז אל). או איך אפשר לתפוס אותך בישבן מול כל המצלמות, להכחיש בלי בושה, לתבוע ממך מיליונים כי העזת להתלונן ואז שוב להכחיש בבית המשפט ולעשות לך ‘סלאט שיימינג’. ואם כל זה קרה לטיילור -מה יגידו אזובות הקיר?
סלאט שיימינג, הפחדה והקטנה הן דרכים בטוחות להשתיק נשים. כמו שטיילור אומרת: רק נשים יבינו איך זה מרגיש כשצובטים לך בישבן מול המצלמות ואחר כך משחקים אותה כאילו אתה הקרבן, או איך זה שחבורה של נשים קרייריסטיות ודעתניות יושבות באולפן הטלוויזיה ואומרות שהן שונאות אותך כי את יפה מדי, רזה מדי ומצליחה מדי (ממש כפי שקרה לה). נשים יבינו את זה פשוט כי זה שיחזור די מדוייק של מה שהן עברו בבית הספר. נשים יבינו מייד את המנגנון הזה, שבו האנשים הכי קרובים אלייך מנסים להשתיק אותך במסווה של הגנה עלייך, כך שהנסיון להגן עלייך מתכתב מצוין עם כל הפחדים שלך. נשים יבינו את זה שאת אף פעם לא מרגישה מספיק יפה או מוצלחת בזכות עצמך.
לקראת סוף הסרט, אמרה לי המתבגרת: “איזה קטע, אני בדיוק עושה עבודה באזרחות על המנגנון החדש להגנה על נפגעות תקיפה מינית בבית המשפט. המורה אמרה שזו עבודה מבריקה”. אולי גם המורה לאזרחות גדלה על ‘נשים קטנות’ והעריצה את ג’ו מארץ’.
הסרט של טיילור מומלץ בחום לנשים – ולגברים שאוהבים אותן. לאמהות ולבנות ולכל מי שמעבירה שיעורי מגדר ומחפשת ציטוטים מעוררי השראה. זה סרט שמראה את מחיר של התהילה ואת האכזריות של הרשתות החברתיות, כשרגע אחד את מלכה ומיד אחר כך זונה, ואת הכח הנפשי שצריך כדי להחזיק בראש הטבלה כל כך הרבה שנים.
הביקורת היחידה שלי על הסרט היא שבאמת נראה כאילו טיילור מתכננת להמציא את עצמה מחדש כפוליטיקאית ומובילת דעה, ולכן נראה שאין אבן פינה מגדרית שהיא לא נוגעת בה.
ואם חשקה נפשך ללמוד איך לתקשר עם המתבגרות והמתבגרים שלכן, איך לדבר על מגדר ועל מערכות יחסים בלי לאבד קשב – אני כאן.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות העובדת עם הורים וילדים בגיל ההתבגרות, מתמחה בעולמן של נערות ונשים. לאתר של הילה
