במשך כשנתיים סבל נער מבית ספר יוקרתי בירושלים ממעשי אלימות סדיסטיים מצד חבריו לספסל הלימודים, ואף אחד לא עצר זאת. הנער, שהיה בן 14 כשהחלה מסכת ההתעללות, השתכנע לספר את הפרטים למדריך שלו בתנועת הנוער, לאחר שהלה הבחין בחבלות ובכוויות בגופו וחשד בעניין.
על פי החשדות, ההתעללות הממושכת בוצעה על ידי חבר ילדות של הנער, יחד עם שני חברים נוספים. שלושת הנערים צפויים לעמוד לדין בגין שורה של מעשי אלימות קשים, שכללו פגיעה פיזית, מינית ונפשית.
ד”ר יצחק קדמן, מנכ”ל המועצה הלאומית לשלום הילד, בתגובה על המקרה: “חשוב שנפיק לקחים לגבי איך ניתן למנוע את המקרה הבא, או לפחות איך לאתר ולזהות בעיה מוקדם ככל האפשר. עלינו ללמוד את המקרה האחרון לעומק, ולא על פי ‘ידע’ נצבר מכותרות העיתונים, ולנסות להבין את מקורות הרוע, כדי לטפל בשורשי הבעיה ולא בסימפטומים. כמובן שצריך לשפר מאוד את התקשורת של הורים-ילדים, מורים-תלמידים חברים-חברים, כדי לאפשר זיהוי מוקדם של בעיות גם במקרים שבהם הילד הנפגע (והילדים הפוגעים) מעבירים מסרים שאינם מילוליים.
“הדבר הקשה ביותר במקרה האחרון שאירע, מלבד הפגיעות הקשות, הוא עצם העובדה שהדברים נמשכו תקופה ארוכה, מבלי שהתגלו והופסקו. לגמרי במקרה, יום לפני פרסום האירוע, היינו בטקס בבית הנשיא להגשת השנתון ‘ילדים בישראל 2010′ לנשיא המדינה. בטקס דיברה נערה מטעמנו, תלמידת כיתה י’, על הפער בין הנתונים המדווחים על פגיעות מיניות בילדים לבין מספר המקרים בפועל, שהוא גדול עשרות מונים, ועל הסיבות לפער הזה. המסקנה היא שיש להשקיע הרבה יותר בבניית יחסי האמון בין ילדים למבוגרים כדי לאפשר לאלה להשמיע ולאלה לשמוע ולהקשיב למצוקות מבעוד מועד”, אומר ד”ר קדמן.
