מתבגרים ברגוע

קוצר נשימה, לחץ לקראת בחינות וקושי להירדם בלילות – כל אלה יכולים להעיד על חרדה. פרחי באך, הרפואה הסינית, דמיון מודרך ומדיטציה יכולים להקל על המתבגר

מחקרים מראים כי חרדה היא תופעה רווחת לא רק בקרב מבוגרים אלא גם בקרב מתבגרים ובני נוער. הסיבות לכך יכולות להיות רבות. ישנם מתבגרים החרדים מפני כישלון – לרוב בשל כך שמופעל עליהם לחץ רב להצליח ולהגיע להישגים, אם על ידי ההורים ואם על ידי המערכת החינוכית. לעומתם, ישנם מתבגרים הסובלים דווקא מחרדה חברתית, כשהחשש להיות יוצא דופן או לא מקובל גורם להם לקושי רב. לחילופין, תיתכן חרדה קיומית בקרב מתבגרים, העשויה לנבוע מהיעדר דמות דומיננטית, מתחושה של חוסר גבולות, מהיעדר חום ואהבה או מבדידות. ישנם גם כאלה שהצורך להתמודד עם שינויים גופניים ונפשיים מקשה עליהם ומעורר בהם חרדה. כך או כך, טיפול בחרדה ובתסמיניה יקלו על המתבגר באופן ניכר. מומחים מתחומים שונים ברפואה החלופית סיפרו לנו על דרכים שבהן ניתן לסייע למתבגרים להוריד את מפלס הסטרס באופן משמעותי.

פרחי באך

השיטה: “פרחי באך הם תמציות שמשפיעות על התדרים האנרגטיים בגופנו”, מסבירה רמה אל, מטפלת בפרחי באך ובקריסטלים בתינוקות, ילדים ומבוגרים ומלווה תהליכי שינוי וצמיחה. “כשקיימת בעיה רגשית החוזרת על עצמה, בבוא העת היא הופכת לפיזית והגוף יוצא מכלל איזון. תפקידן של התמציות הוא להחזיר את הגוף לאיזון. כל תמצית משפיעה על תדר מסוים בגוף ועוזרת לאזן אותו, בהתאם לאדם, למצב רוחו, לאישיותו, ולחוויות שהוא עובר בחייו ברגע נתון”.
הטיפול: “ישנה ערכה עם 38 תמציות שאותן מכינים בקפידה וללא מגע ידיים במאונט ורנון שבאנגליה, שם בילה ד”ר באך זמן ניכר בעבודת מחקר. תפקיד המטפל הוא להכין מהתמציות הללו בקבוק טיפולי המכיל שבע תמציות לכל היותר, ולצייד את המטופל בו למשך שבועיים עד שלושה שבועות. מהתמצית נותנים למתבגר לשתות לפחות חמש פעמים ביום, ארבע טיפות בכל פעם (מתחת ללשון). כשמדובר בפרחי באך חשובה התדירות ולא הכמות, מכיוון שהשפעת התמציות מתחילה להתבטא בגוף מרגע לקיחתם ועד כעבור 24 שעות, כתהליך הדרגתי ונכון לגוף. בשילוב עם שיחות, המטופל מקבל טיפול עמוק יותר – במקור ולא בסימפטום”.
מה אפשר לעשות בבית? “לצורך הרגעה מיידית, ניתן לרכוש בבתי המרקחת “רסקיו” – תרכובת של חמש תמציות יחד שד”ר באך זיהה כמרגיעות”.

הרפואה הסינית

השיטה: “בריאות לפי הסינים מושתתת על זרימה חלקה ותקינה של צ’י (QI) – אנרגיה הזורמת לאורך ערוצים פנימיים וחיצוניים ששמם מרידיאנים”, מסביר ערן תלמי, מטפל ברפואה סינית ושיאצו ומרצה בבית הספר לרפואה משלימה שבמכללה האקדמית בווינגייט. “כל זמן שהצ’י זורם בשטף וללא הפרעה, לא נחווה כאב – רגשי או פיזי. אולם כשנוצרת חסימה או הפרעה לתנועת הצ’י בגוף – תחושת התקיעות תתורגם לפגיעה בריאותית או רגשית/מנטלית. ‘אתה תקוע. למה את כזו כבדה? אתם סתם קשים’, אנחנו אומרים מבלי לדעת רפואה סינית. ‘תזרום אחי. תשתחררי. תחליקו את זה’, אנחנו מציעים או שומעים מאחרים, כפתרון.
“הסינים מייחסים לאיברים שונים תפקודים שונים”, ממשיך תלמי. “פחד ובהלה משויכים למערכת הכליות הסינית, וחרדה היא מצב המאפיין חוסר איזון במערכת איבר הלב ופגיעה באספקט הרגשי שלו (הנפש המאוחסנת בלב/ ה-SHEN)”.
הטיפול: “דיקור סיני נעשה במחטים עדינות וגמישות לאורך הגוף, בנקודות המשפיעות על מערכות איבר הלב, הכליות, הטחול והכבד. לעתים מומלץ לשלב פורמולת צמחים סינית או להוסיף לטיפול שיטת מגע כלשהי, כמו שיאצו.
“מנקודת מבט מערבית, הדיקור גורם להפעלת מערכת העצבים הפרה-סימפטתית, האחראית על מצבי רוגע והפחתת סטרס, ובנוסף מביא להפרשת אנדורפינים שהם חומרים כימיים במוח המשפרים את מצב הרוח וגם מסייעים בשיכוך כאבים”.
מה אפשר לעשות בבית? “ישנם מזונות שעל פי הרפואה הסינית תומכים בצ’י של הגוף, כמו: בטטה, דלעת, קטניות, קינואה, אורז מלא ופסטה מחיטה מלאה”, אומרת אוריה עזאני, מטפלת מוסמכת ברפואה סינית. “אלה הם מזונות מחממים שמעלים בעדינות את טמפרטורת הגוף, בזמן שבדיכאון ובחרדה אנו חווים האטה של תהליכים וחוסר רצון לפעול לכיוון כלשהו”. עזאני ממליצה גם על אכילת דגים, העשירים בחלבון ובאומגה 3, ועל בשר, שמחזק דם וחשוב אצל מתבגרות המאבדות דם בעקבות קבלת המחזור. “בנוסף, ברפואה הסינית מומלץ להורים לילדים שחווים דיכאון וחרדה לצאת יחד איתם החוצה, לאוויר הצח, כדי לחבר אותם לטבע, לאמא אדמה, לציפורים ולדגים ולהעניק להם השראה ושמחה בלב שיחזירו אותם למעגל החיים הטבעי”.

דמיון מודרך ומדיטציה

השיטה: “חרדה מתאפיינת בפחד, דאגה או חשש ממצבים מסוימים”, מסבירה נעה בן עמי בר-שלו, מנחת מפגשי שינוי והעצמה. “החרדה חוסמת את המתבגר מפני ביצוע פעולות העלולות להגביר אצלו את הפחד. היא עשויה לנבוע מניסיון כושל שהוא חווה בעבר, או מניסיון התמודדות עם מצב מסוים שהשאיר אצלו טראומה. לכן, בכל פעם שהוא ינסה לעשות אותה פעולה, הוא יתמלא בפחד ובחשש. הפתרון הוא לגרום לו להכיר בכך שהכל מתחיל בראש, וללמוד לדמיין שאפשר גם אחרת”.
הטיפול: “ככל שנשנן במוחנו מצבים ואירועים דמיוניים לכאורה, הם יתממשו במציאות. כך יוצרים מציאות”, אומרת בר-שלו. “שילוב עם מדיטציה ולימוד נשימות בדרך נכונה יאפשרו לנו גם להרגיע את הגוף”.
מה אפשר לעשות בבית? “לדוגמה, במקרה של חרדת מבחנים, המטופל ינשום ארבע נשימות עמוקות כשהוא לוקח אוויר דרך האף ונושף דרך הפה. כך, הגוף והנשמה יודעים שהוא לקראת תהליך  של החלפת אנרגיה בגוף”.
כמו כן אפשר לעזור לילד גם באמצעות תרגיל בדמיון מודרך. “דמיין את עצמך יושב בכיתה ביום המבחן”, מדגימה בר-שלו, “המורה מגיש לך את המבחן, אתה מסתכל בנחת על דף השאלות, ונרגע. כעת חשוב להרגיש שהגוף נינוח. אתה מסתכל על השאלות ונושם לרווחה, אתה קורא את השאלות ומתחיל לענות עליהן מיד, בקלות ובפשטות. כעבור כשעה אתה מגיש את המבחן למורה ומרגיש את תחושת הגאווה שלך בעצמך. יש לך תחושה טובה שתצליח ותקבל ציון גבוה. כעת דמיין שלאחר כשבוע קיבלת את המבחן בחזרה ואתה מתמלא באושר ובהנאה – עברת אותו בהצלחה. שמע את המורה שלך אומרת ‘כל הכבוד, ידעתי שתצליח!’, תרגיש את השמחה ואת ההצלחה”.