בהרבה משפחות נהוג לחלק בחנוכה דמי כיס, או לכל הפחות מטבעות שוקולד. אבל מה בעצם הקשר בין כסף לבין חג האורים?
למרות שחנוכה הוא חג עתיק, חלוקת כסף בחנוכה הוא מנהג חדש יחסית. אנו שומעים עליו לראשונה באשכנז בסוף המאה ה-17, בהתייחס לכספי צדקה הניתנים לתלמידי ישיבה כדי לעזור להם לשרוד את החורף. בהמשך נולד הביטוי הידוע “חנוכה גלט” שהתייחס להעברת טיפ למורים, רבנים וחזנים דרך הילדים. על פי תיעוד מאוחר יותר, הביטוי הזה שימש גם עבור חסידים שהיו מסתובבים בערים קטנות ומקבלים צדקה בחנוכה. רק במאה ה-19 המנהג נקשר באופן ישיר עם מתן דמי כיס לילדים, ואפילו לשלום עליכם יש סיפור בשם “חנוכה גלט”, בו ילדים מסתובבים בין הדודים שלהם במטרה לקבל דמי כיס.
בשנות ה-20 של המאה הקודמת, בעלי מפעל הממתקים “לופט” שבארה”ב התחילו לשווק המצאה שיווקית גאונית: מטבעות שוקולד בעטיפת זהב או כסף. בכך הם דאגו גם להעשיר את חברות השוקולד הישראליות העתידיות – על חשבון הצרכן, כמובן.
כמו כל מנהג שמתפשט, יש לא מעט ניסיונות לתת הסבר לחשיבות המטבעות והקשר ביניהם לבין אירועי החג. המכבים אכן הטביעו מטבעות משלהם, אלא שעד המאה ה-20 לא היה קיים קשר בין מטבעות אלה לבין המטבעות שמחולקות לילדים. כמובן שבדיעבד ניסו גם לתת הסברים שונים למסורת זו. כך, למשל, יש שאומרים כי חלוקת הכספים בחנוכה היא ביטוי לחופש שנלקח מהיהודים על ידי היוונים, חופש גם להיות בעלים של הרכוש להם. אחרים טוענים כי לאחר מלחמות היהודים היה צורך בלימוד תורה מחדש, שכן חלק מהלימוד נשכח, והכסף הוא למעשה העידוד שניתן לילדים על מנת שילמדו ויתאמצו – סוג של גזר הנועד לעודד למידה. בסופו של דבר, עבור היצרנים כל חג הוא הזדמנות עסקית ולנו, הצרכנים, הרבה פעמים יותר קל לבנות את מסורת החג מסל הקניות המשתנה מחג לחג מאשר “לבזבז” את זמננו בחיפוש אחר הרלוונטיות והמשמעות של החג עבורנו היום.
המשמעות של הכסף
בפן היותר אישי, כרב מסורתי ואמא לשלושה ילדים, חג החנוכה עבורי זו הזדמנות לחשוב כל שנה מחדש על המסרים המועברים לילדי באמצעות המנהגים השונים של החג. המטבעות ודמי הכיס מהווים הזדמנות נהדרת לנהל שיחה עם ילדיי על משמעות הכסף בחיינו. הכסף כשלעצמו הוא נייטרלי, הוא כלי המייצג דרך יצירתית לשמר אנרגיה אנושית בצורה שאפשר להעבירה ולהשתמש בה. בתקופה שלנו, שבה הסכמה היא דבר נדיר, כסף מייצג גם הסכמה רחבה בין אנשים על דבר מופשט למדי. יחד עם זאת, השאלות איך הכלי הזה ישרת אותנו ולא אנחנו אותו, איך בונים תקציב חודשי שדמי הכיס לא ייגמרו בסוף החודש אלא יישמרו כמו שמן לכל ימי החנוכה (ולא בנס אלא במחשבה ותכנון מראש), הן שאלות מצוינות לדון בהם עם ילדינו – והאמת היא שגם לנו, ההורים, לפעמים חסרות תשובות עליהן, שכן חינוך פיננסי לא היה חלק מהחינוך עליו גדלנו, לפחות לא בחנוכה. ואם חושבים על זה עוד טיפה, מגלים שהשורש של המילה חנוכה והשורש של המילה חינוך מורכבים מאותן אותיות.
הכותבת היא רב הקהילה החדשה של רמת אביב, התנועה המסורתית
