מסתבר שתזונה בריאה לא תלויה רק במה שאנחנו אוכלים, אלא גם באיך שאנחנו אוכלים, ולא פחות חשוב מכך – עם מי
כולנו רוצים שילדינו יאכלו בריא, בכל גיל. ארוחה משפחתית, בה כל בני המשפחה אוכלים יחד, היא יותר מפעולת הזנה בלבד. מחקרים מראים שילדים הלוקחים חלק בשלוש או יותר ארוחות משפחתיות בשבוע, נוטים לאכול אוכל בריא יותר, להיות בעלי משקל תקין יותר ולפתח פחות הפרעות אכילה באופן סטטיסטי מילדים שאכלו עם משפחתם בתדירות נמוכה יותר. המחקרים גם הראו יכולות חברתיות טובות יותר לילדים אלו.
היתרונות שבאכילה משותפת:
1. בעולמנו התזזיתי והאלקטרוני, קיים חוסר גובר והולך בזמן איכות משפחתי נטול גירויים חיצוניים. תוצאות התהליך הזה הן, בין היתר, פגיעה בתקשורת המשפחתית וביכולת שלנו כהורים להשפיע ולהוביל שגרת תזונה מאוזנת. ארוחה משותפת מחזקת את תחושת הליכוד של התא המשפחתי, מייצרת חוויה משפחתית וחברתית חיובית. כמו כן, היא בעלת השפעה פסיכולוגית גדולה על התפיסה המשפחתית של הילד. היא מטפחת בו את ההכרה בחשיבות התא המשפחתי ומחזקת את תחושת השייכות. חשוב לציין שארוחה משפחתית אינה אותן דקות ספורות שבהן כולם מתקבצים באזור המטבח, כשדגני הבוקר נחטפים בדרך לבית הספר והקפה נשתה בעמידה בדרך החוצה.
2. הארוחה המשפחתית מאפשרת מפגש משותף בתנאים טבעיים. באכילה בצוותא הנסיבות יוצרות הכוונה טבעית של סביבת אכילה מיטבית: זמן מוגדר, ישיבה נינוחה ליד השולחן ונתינת הדעת לפעולה עצמה. למשיחין בשעת הסעודה זו הזדמנות לשיחה משפחתית באווירה חיובית, לשיפור העיכול, ולשיתוף הדדי בחוויות היום.
3. הצפייה במבוגרים כמודל לחיקוי טבעי ואותנטי היא חוויה ללא תחליף. יש לנו כאן אפשרות להגיש מגוון מזונות, לחשוף את הילדים לטעמים חדשים, ליצור פתיחות, להתנסות או פשוט להראות להם במעשינו, ולא בשלט רחוק, מהי אכילה בריאה, מגוונת ומאוזנת. ובקיצור, מה כדאי להכניס לגוף ואיך. עצם הצפייה בהתלהבות ובהנאה של המבוגרים מהמאכלים המוגשים עשויה לדבוק בילדינו, כי כידוע התלהבות היא מידבקת. בתוך כך, עודדו את הילדים להקשיב לתחושות רעב ושובע ולחוש את טעמי המזון.
4. לחלופין, אפשר לשבת עם הילד/הנער בשעה שהוא אוכל, גם אם אכלנו כבר, ופשוט להיות עמו. בזמן האכילה יש חשיבות לקשר הרגשי עם הילד ולתשומת לב גם בגיל ההתבגרות.
אם החלטתם למסד ארוחות משותפות, להלן כמה עצות:
* ראשית כל ידעו את בני המשפחה. מוגזם יהיה לצפות להתלהבות מבני נוער, שבעבורם מדובר בשינוי מטלטל משהו. כדי שהארוחה לא תתפרש כמשהו שלילי, יש להשתדל שהיא תהיה זמן מהנה לכולם. לכן לא מומלץ להתעמק ולדוש בטרדות היום.
* גם גערות, טענות ומענות לילדים (בנושאים הקשורים לאוכל ובכלל) אינם הדיאלוג המיטבי. המטרה היא שהילדים עצמם ירצו לקיים ארוחות אלו. לכן נסו לשתף את כולם בהכנות, כל אחד לפי יכולתו והעדפותיו. כך עשויה גם לגבור המוטיבציה למיסוד העניין.
* השתדלו להתנתק מהפרעות חיצוניות. החליטו על “מדיניות חברים”, כדי שהילד לא יאכל על רגל אחת כשהחבר מחכה ליד הדלת, כבו או החרישו מכשירים אלקטרוניים כמו טלפון נייד, טלוויזיה ושאר מסיחי דעת. מובן שהבאתם של עצמים אלו לשולחן, וכן עיתונים ודפים מהעבודה, אינה מומלצת. זהו זמן איכות משפחתי, ויש להגן עליו מהסחות מודרניות.
* בידינו להחליט האם השולחן הוא שדה קרב או מקום מפגש נעים. כל לחץ מוגזם סביב התזונה, כמו הבטחות, פרסים, איומים, הפחדות, עונשים ותחנונים, מעביר לילד מסרים שליליים על אוכל, במקום חוויה חיובית. הקישור שעושה מוחו של התינוק-פעוט-ילד-נער בין חוויית האכילה, הכוללת את אווירת האירוע ויחסיו עם המאכיל, לבין תענוג רגשי ופיזי, ילווה אותו גם בחייו הבוגרים. כשמנגישים מאכלים בריאים, כדאי להימנע משאלות כלליות כמו “מה אתה רוצה לאכול?” או התנצלות נוסח “היום יש תבשיל עדשים, בסדר?”. השאלה הראשונה מחזירה את הילד/נער לטעמים המוכרים והשולטים בעולם המודרני, והשאלה השנייה עלולה לעורר התנגדות אם הילד לא מכיר, לא אוהב או לא רוצה את המאכל המסוים באותו היום. נסו להציע כמה אפשרויות, ולתת לו לבחור מתוכן.
* עודדו את הילד/הנער לאכול את המנות לאט ובתשומת לב מלאה. ובהקשר זה, אם אתם שמים לב שהילד אוכל ובולע במהירות, כדאי להסביר הסבר תואם גיל על חשיבות הלעיסה והקשר שלה לפעולת העיכול. והנה התורה על רגל אחת: “מזון לעוס מתעכל טוב יותר”. לילדים קל לבצע, כמו לנו, דברים שהם מבינים את ההיגיון מאחוריהם.
* צורת ההגשה גם היא בעלת תפקיד משמעותי. כדאי מאוד להרגיל את החך הצעיר לטעמים מתונים. לוותר ככל האפשר על המלוח והמתוק מאוד. הוספת מלח למזון מובילה בדרך כלל להוספת עוד ועוד מלח, וחוש הטעם מבקש לו גירויים חזקים יותר. לכן המעיטו בהוספת סוכר ומלח בבישול ובתיבול ובקניית מזונות מתובלים מאוד.
* בהשראת השיטה המודולרית, מומלץ לנסות ולהתאים לכל ילד במשפחה מאכל בריא שהוא אוהב. ילדים, כזכור, מעדיפים מזונות פשוטים שרכיביהם ניתנים לאיתור בקלות, ולכן, פעמים רבות לא מדובר בטרחה רבה מדי. למשל, אותם ירקות יכולים להיות מוגשים בשתי צלחות. בראשונה כסלט ובשנייה בפרוסות.
* בתחום המשקאות, מומלץ לא לשתות בזמן הארוחה מכמה טעמים: השתייה, ואפילו מים, יוצרת תחושת שובע ובאה “במקום” אוכל. ערבוב של מים ומזון מעכב את העיכול. ולמען בריאות השיניים – הרוק בפה, השומר על סביבה חומצית, מאבד מיעילותו כשהוא מתערבב במים.
* חשוב להיות עקביים וליישם את הארוחה המשפחתית כ”מופע בתלת ממד” – כל המשפחה משתתפת באותה ארוחה, באותו חלל ובאותו הזמן.
הכותבת היא מחברת הספר “פשוט משפחה בריאה”
