לאורך שנותיה כנערה וכאמא למתבגרים, נתקלה הסופרת כרמית גלבוע בעשרות מקרים של ילדים מבולבלים מזהותם המינית והוריהם המתקשים לקבל אותה. כעת היא מוציאה רומן לבני הנעורים שבין השאר עוסק בנושא
כשהוריה של אריה מתגרשים, נדמה שהדיכוטומיה פולשת אל תוך חייה; הנערה, שעד כה הייתה יצירתית, עמוקה ונשמה אמנות, נשאבת אל תוך עולם שבו יש רק שחור ולבן. לבסוף יצירות מופת אלמותיות, פרי אמנים כמו סלבדור דאלי, וינסנט ואן-גוך, קלימט ועוד, מתכתבים עם הלכי רוחה, מסייעים לה לפעול ומכוונים את דרכה. אבל ספרה של כרמית גלבוע, “מצד לצד”, לא עוסק רק בנישואים שהתפרקו על רקע בגידה. ברגישות ומנקודת מבטה של הדמות הראשית, מגוללת גלבוע מסע חניכה וגיבוש זהות מינית. לצד זה, מתוודעים הקוראים למסע מרגש בין דורות; סבתה של אריה, אישה נאורה ומתקדמת, מלווה את נכדתה ומעצימה אותה, חבר המשפחה המבוגר משמש לה מנטור לחיים וכמתבקש, היחסים שלה עם סביבת הנערים בני גילה מורכבים כשלעצמם.
גלבוע היא ילידת 1972 שגדלה בהרצליה וב-18 השנים האחרונות מתגוררת ביישוב קדימה. היא אם לשלושה מתבגרים (20, 16.5,13.5) ובשנים האחרונות מנהלת חברת פרסום דיגיטל ועוסקת בכתיבת ספרים למבוגרים ולנוער. ספרה החדש הוא הרומן השלישי שלה לבני הנעורים. בשנתיים האחרונות, במקביל לכתיבת ספרים נוספים, כותבת גלבוע תסריט לסדרת דרמה למבוגרים.
“בכל ספריי אני משלבת חומרים מהעולם האמיתי וגם השראות מעולם האמנות והעיצוב המהווים עבורי דרך חיים”, מספרת גלבוע. “למדתי במגמת אמנות ועיצוב בתיכון והמשכתי ללימודי תואר ראשון בעיצוב ואני עוסקת בתחום שנים רבות. הרעיון לספר התגבש אצלי לאחר שנחשפתי למספר סיפורי התבגרות מורכבים של אנשים המקורבים אלי (חלקם משתייכים לקהילה הלהט”בית) ששיתפו אותי בתחושותיהם. כשהייתי נערה, שני חבריי הטובים ביותר בתיכון היו להט”בים ורבים מחבריי הטובים היום. תמיד אמרתי לעצמי שיום יבוא ואכתוב על כך. בשנה האחרונה, אני מלווה ותומכת בהתנדבות קבוצת תיכוניסטים בתיכון בשרון, במסגרת קבוצת GSA – Gay Straight Alliance המפגשים עם בני הנוער תורמים לי רבות ומהווים כר פורה והשראה לכתיבה”.
בשנים האחרונות חל שינוי ביחס שמקבלים צעירים וצעירות להט”בים, ולפחות כלפי חוץ נראה שהיום יש הרבה יותר קבלה. האם גם זהו המצב בפועל?
“למרות שיש כיום הרבה יותר פתיחות בנושא וקבלה, וכפועל יוצא ניתן לראות שיש עמותות וארגונים רבים הפועלים בתחום, עדיין אני מזהה את העובדה שבני נוער רבים וגם משפחתם חשים אי נוחות וחווים תסכול רב וקושי סביב נושאים אלה. כמו כן, אני רוצה להדגיש שעל הרצף יש מגוון גדול של זהויות מגדריות ונטיות מיניות ובני הנוער חשופים אליהן מגיל צעיר. לעיתים נער או נערה אף מגדירים את עצמם במספר זהויות כמו ביג’נדר קוויר א-בינארי, או פאנג’נדר.
“הורים רבים אינם מבינים שזהות מינית מתגבשת כבר בגיל 13, ואף שוגים בתפיסה שהמיניות של הילד תשתנה כשהוא יתבגר. ולכן לעיתים נוצר מצב שהם מתייחסים להצהרה של בנם או בתם כתלושה מהמציאות ואומרים לעצמם שזה בטח יעבור לו בשלב מסויים, ושהוא מבולבל מינית. לגבי נוער ביסקסואלי – הורים רבים פונים לילדיהם לאחר שאלו התוודו בפניהם שהם “בי” ותוהים או שואלים אותם מדוע הם לא מתאהבים בבני המין השני אם למעשה הם יכולים. מדוע הם לא בוחרים להתאהב בבני המין השני. הם לא מבינים לדעתי שהנערים והנערות הללו לא צריכים לבחור. הם נמשכים לשני המינים ומתאהבים באדם עצמו”.
האם את מרגישה שלספר שלך יש יכולת להשפיע על המצב?
“אני מאמינה בכל מאודי שלמילה הכתובה יש כוח לשנות תפיסות ואמונות ולקרב בין בני אדם. כולי תקווה שהספר יחדור ללבם של בני הנוער והם ישאבו ממנו השראה, כוח ואומץ ללכת אחרי הלב שלהם, להיות אותנטיים ולהאמין בעצמם. הדמות של אריה חושפת את ההתמודדות של הנוער עם נושאים המעסיקים אותו כמו זהות עצמית, שייכות ונטייה מינית. וגם ההתמודדות עם נושאים כמו גירושים והתפרקות של בית וההבנה שהחיים הם לא דיכוטומיים בהקשר הזה”.
מה היו האתגרים בכתיבת הספר?
“רציתי לכתוב יצירה ריאליסטית מקורית שנוגעת בקוראים, כזו שנערים ונערות יוכלו להזדהות איתה ולשאוב ממנה כוח, עידוד והשראה. כאדם אמנותי בהוויתי, היה לי חשוב להשתמש באמצעים אמנותיים בספר, כדוגמת ‘מוטיב המטוטלת’ המסמל את מסע ההתבגרות של אריה, כשבסופו היא נפרדת מהמטוטלת שהיתה במשך זמן רב חלק בלתי נפרד ממנה. כמו כן, שזרתי בעלילה מגוון של יצירות אמנות המשקפות את הלך הרוח של הדמות ואחדות מהן אפילו הנפשתי על מנת לתאר סיטואציות וחלומות אותם אריה חווה. ישנם מוטיבים נוספים בספר, כמו צבע ותאורה, המבליחים מפעם לפעם ומתארים אף הם את הלך רוחה של אריה”.
האם יש לך מסר שחשוב לך להעביר להורים או לבני נוער?
“עבור בני נוער רבים, גיל ההתבגרות מאופיין במסע חניכה לא פשוט, בעיקר בכל הקשור לגיבוש הזהות העצמית וגם המינית. אלו גם משפיעים על תחושת השייכות וההתקבלות החברתית. משבר עמוק שפוקד בני נוער עלול להסיט אותם מהדרך ולטלטל את עולמם. בני נוער רבים חוווים דיכאון ותחושת הערך העצמי שלהם שנפגמת, גורמת להם לעיתים למרוד בהורים ובמסגרות. כאם לשלושה מתבגרים, וגם מתוך חוויותיי כמלווה ותומכת בקבוצת תיכוניסטים, אני נחשפת לסיפורים מורכבים, בין השאר על הורים שמתכחשים לבחירת הזהות המינית והמגדרית של ילדיהם. ישנם הורים שמנסים להילחם בילדיהם ולהניא אותם מלהשתייך למסגרות כמו איגי – ארגון הנוער הגאה וכו’. לדעתי, הדבר החשוב ביותר הוא הקבלה המוחלטת והתמיכה הטוטאלית בילד – רק כך אפשר לתרום לבטחונו העצמי ולבריאות הנפשית שלו. אני ממליצה להורים שחווים קשיים עם המתבגרים להיעזר בהדרכת הורים, ובטיפול רגשי ופסיכולוגי”.
הספר “מצד לצד” ראה אור בהוצאת “רימונים” ואפשר להשיג אותו במחיר מיוחד באתר ההוצאה
מה הרגשתי כשהבן שלי יצא מהארון
איך להתמודד עם ילד שמגדיר את עצמו כג’נדרקוויר? ומה זה בעצם אומר?
