מחקר חדש מצא כי מחצית מהזמן שבו ילדים נמצאים בהשגחת סבא וסבתא הם מבלים מול מסכים
כמו שכולנו יודעים מניסיון, כמעט שאין דרך להעביר את החופש הארוך בלי עזרה מצד סבא או סבתא. עם זאת, כולנו גם יודעים שהזמן שהם מבלים ביחד לא ממש עובר במשחקים חינוכיים ובשיחות נפש, אלא יותר בהתפרקות ובעשיית דברים שבדרך כלל ההורים לא מרשים, כמו אכילת ממתקים, קניית מתנות מיותרות ושינה מאוחרת יותר. ככה זה, סבא וסבתא אוהבים לפנק את הנכדים ולנו, ההורים, לא נותר אלא להשלים עם זה.
כעת, מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטת ראטגרס בניו ג’רזי, מצא שגם בכל הנוגע לשימוש במסכים, סבים וסבתות נשארים נאמנים לאותה האג’נדה הלא חינוכית, ומאפשרים לנכדים שתחת השגחתם להעביר כמחצית מהזמן בשימוש בטלפון הנייד, טאבלט, מחשב וטלוויזיה.
עורכות המחקר, פרופ’ נלי אליאס ופרופ’ גלית נמרוד, מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם פרופ’ דפנה למיש מאוניברסיטת ראטגרס, חקרו את פרקטיקות השימוש במדיה של ילדים בגילאי 2-7 שנמצאים בהשגחת הסבא ו/או הסבתא לפחות פעם בשבוע. במחקר נמצא שבמהלך שהות ממוצעת של ארבע שעות, נכדים בילו שעתיים בצפייה בתוכן ובשימושים אחרים במדיה.
המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Children and Media, מנסה להציע לסבים וסבתות להגביל את השימוש של נכדיהם במסכים, וזאת באמצעות הגדרת כללים פשוטים להגבלת היקף השימוש במסכים בזמן השמירה עליהם.
נקודות נוספות שעלו במחקר:
1. הסבים והסבתות מעורבים פחות בבחירות השימוש של נכדיהם במדיה אינטראקטיבית, כגון משחקי מחשב ושימוש באפליקציות, בהשוואה למדיה מסורתית, כגון טלוויזיה. יתכן שזה נובע מחוסר ביטחון או חוסר ניסיון.
2. חלק מההורים נותנים לסבא וסבתא הנחיות כיצד לאפשר לילדים את השימוש במדיה. “ההוראות, כנראה, הן ניסיון של ההורים להגביל זמן מסך כאשר הילדים נמצאים בהשגחת סבים מתירנים במיוחד”, מסבירות החוקרות.
3. הסבים במחקר אפשרו לנכדים יותר זמן מסך מאשר סבתות, אולי משום שהם מרגישים יותר בנוח עם המכשירים הדיגיטליים, ואולי משום שהם פחות מיומנים בלהעסיק את נכדיהם.
4. בממוצע, סבים וסבתות התקשו יותר להשגיח על השימוש במדיה של ילדים גדולים יותר. כך, משך זמן השימוש הנמוך ביותר במסכים נמצא בקרב ילדים בני שנתיים עד שלוש: 98 דקות בממוצע. ילדים בגילאי ארבע עד חמש בילו בממוצע 106 דקות מול מסכים, ואילו ילדים בגילאים שש עד שבע “זכו” ל- 143 דקות זמן מסך.
5. זאת ועוד, ייתכן והסבים מתקשים יותר להשגיח על נכדים מאשר על נכדות, משום שאצל בנים נמצא זמן מסך רב יותר (17 דקות יותר בממוצע).
6. סבים וסבתות מאפשרים יותר זמן מסך כאשר הם שומרים על נכדים בבתיהם לעומת הגעה אל בית הילדים. הם גם מאפשרים יותר זמן מסך כאשר הילד מביא עימו מכשיר דיגיטלי מהבית, כפי שעושים 22 אחוזים מהנכדים.
המחקר מציע את ההמלצות הבאות:
סבים וסבתות שקובעים כללים קפדניים (דוגמת: לא יותר משעת צפייה, לא לפני השינה, לא במהלך הארוחות) מצליחים לצמצם את זמן המסך של הנכדים. ובנוסף, הורים צריכים לספק יותר צעצועים, משחקים וספרים כדי לסייע להוריהם להעסיק את הילדים, כאשר הם שומרים על הנכדים בבתיהם.
לסיכום, אומרות החוקרות: “על אף החשיפה הגבוהה של הילדים לתוכן מסך שנמצאה במחקרנו, אין אנו מפנות אצבע מאשימה כלפי הסבים והסבתות. שמירה על נכדים נמרצים היא משימה מאתגרת מאוד, במיוחד אם זה נעשה מספר פעמים בשבוע. עם זאת, ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בפיתוח תכניות ייעודיות לסבים ולסבתות, אשר יסייעו להם במשימה זו ויציעו כלים להפיכת הצפייה בתוכן מסך למועילה יותר, הן מבחינה התפתחותית והן מבחינת חיזוק הקשר בין הסבים והנכדים”.
שיעור השימוש במדיה מתוך סך כל הזמן בהשגחת הסב ו/או הסבתא:
