שיחה אקראית עם ילדיה גרמה לליאת גולדשטיין לקום ולעשות מעשה: ליזום את פרויקט “אמאבא ממלאים ילקוט”
פרויקט “אמאבא ממלאים ילקוט”, לגיוס תיקים וציוד לימודי לילדים מעוטי יכולת, הוא פרויקט שיזמתי ואשר מתקיים בכל קיץ ברציפות כבר 9 שנים. הכל התחיל בארוחת ערב שגרתית עם הבנים שלי, כשניסיתי לגרום להם לאכול ירקות. בייאושי אמרתי להם את המשפט שהבטחתי לעצמי פעם שלעולם לא אומר “אתם יודעים שיש ילדים שאין להם..”. הילדים, בהיותם ילדים שאוהבים להשתעשע, צחקו והתחילו לשאול:
-מה, יש ילדים שאין להם עגבניות?
-יש ילדים שאין להם קורנפלקס?
-שאין להם צעצועים? שאין להם דובי?
-שאין להם ילקוט? אז איך הם הולכים לביה”ס? עם שקית?
כמובן שבסופו של דבר השיחה הסתיימה והם גמרו לאכול והלכו לישון, אבל אצלי בראש הדברים המשיכו להדהד. כי למען האמת לא האמנתי שיש בישראל ילדים שאין להם אפילו ילקוט ללכת איתו לבית הספר. או עפרון לכתוב בו. או סנדוויץ’ לאכול בהפסקת האוכל. אבל השיחה הזאת גרמה לי לפקפק בעצמי, והחלטתי לבדוק את הנושא. אחרי שחקרתי לעומק, גיליתי שיש כאלה ילדים, פה, בישראל, כמעט בכל מקום.
מאותו רגע הרגשתי שאני, כבעלת בלוג להורים, לא מסוגלת להמשיך ולשלוח לגולשים שלי רק בדיחות, כתבות ומתכונים בניוזלטר שנהגתי לשלוח להם מדי שבוע, אלא שאני חייבת לעשות משהו. לחבר איכשהו בין כל הגולשים הרבים שלי, שהיה ברור לי שכל אחד מהם היה רוצה לעזור אם הוא רק היה מודע למצב, לבין אותם ילדים מעוטי יכולת שזקוקים לילקוט, לקלמר, לעיפרון, למחק.
וכך נולד פרויקט “אמאבא ממלאים ילקוט”, וכל השאר היסטוריה. מאז תפס הפרויקט תאוצה, וכעת הוא מתקיים מדי קיץ בשיתוף עשרות מתנדבים ממטולה ועד אילת. בשנה שעברה הצלחנו יחד לאסוף למעלה מ-3,000 ילקוטים וציוד לימודי שחולקו לילדים מכל רחבי הארץ.
גם השנה אתם מוזמנים לאסוף את כל מה שיש לכם בבית שכבר אין בו צורך – ילקוטים, קלמרים, מחברות, עפרונות, מחקים, מחדדים וכל שאר הציוד שצריך לבית הספר. אנחנו נעביר את הציוד באופן אישי לילדים הנזקקים, כשהמטרה שלנו היא לשמח אלפי ילדים לקראת שנת הלימודים הבאה.
הרבה פעמים אני מקבלת תגובות כמו “הממשלה צריכה לעשות את זה…”. אנשים רבים אומרים “אני לא מוכן להשתתף בפרויקט כזה כי זה לא אני צריך להירתם למען זה, בשביל זה יש ממשלה” וכו’. אני דווקא מאמינה שבדיוק פה זה המקום שלנו כאנשים פרטיים להתגייס, לקום מהספה ולעזור אחד לשני. לתת דוגמה לילדינו, לסייע לנזקקים. לא לשבת ולקטר מול הטלוויזיה.
לבלוג של חן “אמא מיוחדת”
