מה אפשר ללמוד מסדר פסח

כנראה שאבותינו ידעו כמה דברים על למידה משמעותית ומפרה, שכן ההגדה שהם כתבו היא מערך שיעור כמעט מושלם

כמו כל משימה שאני לוקחת על עצמי, גם את האירוח בליל הסדר אני לא לוקחת בקלות ראש. כבר שנים אני קוראת את כל ההגדה יחד עם משפחתי סביב שולחן הסדר, ורק עכשיו שמתי לב שבעצם אני לא יודעת הרבה על מה שכתוב בה. כשהתחלתי לחקור ולבדוק, גיליתי שההגדה מהווה מערך שיעור מושלם (כמעט), המשלב שיטות למידה מגוונות במטרה שכל אחד יוכל להשתתף, להרגיש חלק וללמוד. זהו שיעור שמותאם לקבוצת למידה הטרוגנית, בגילאים שונים, ברמת הבנה שונה ובסבלנות שונה.

אז מה יש לנו פה?

1. מטרה. בכל מערך שעור יש מסרים שאנו רוצים להעביר. בהגדה מוזכרות מספר פעמים צמד המילים “והגדת לבנך”, ומודגשים המסרים שנועדו להעברה לדורות הבאים.
2. לכל שיעור יש גורם מארגן, ישנם ראשי פרקים שעל פיהם מתקדמת הלמידה. כל שלב הוא בסיס ללמידה בשלב הבא. גם ההגדה בנויה לפי שלבים, כך שכל שלב מוביל לשלב הבא: “קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן-עורך צפון ברך הלל נרצה”.
3. שאילת שאלות. שאילת שאלות היא דרך בסיסית לעידוד סקרנות וחקירה לצורך למידה. אחד החלקים הידועים והמהנים בהגדה הן ארבעת הקושיות בהן שואלים “מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?”, כאשר נהוג שהילדים הם אלו ששואלים את הקושיות.
4. משחקיות בלמידה. כבר ידוע שניתן ללמוד רבות באמצעות משחק. בסדר פסח משולבים משחקי מחבואים (חיפוש אחר האפיקומן), משחקי דמיון (אליהו הנביא) ועוד אשר מוסיפים עניין נוסף ללמידה בסדר פסח.
5. משלים ומוסר השכל. שימוש בסיפורים ובמשלים להעברת מסר משמשת ללמידה של נושא מורכב בדרך עקיפה ומהנה. משלים בולטים בהגדה הם “כנגד ארבעה בנים דיברה התורה”, או הסיפור התנ”כי על “עשר המכות”.
6. שירים. שילוב של שירים במהלך הקריאה והלמידה מייצר אתנחתא, מעיר את מי שקצת התעייף, מוסיף אנרגיה וקצב ומהווה נדבך נוסף ללמידה. בהגדה משולבים שירים רבים לכל אורכה: “והיא שעמדה”, “חד גדיא”, “אחד מי יודע” ועוד רבים.
7. סמלים. נושאים איתם משמעות רחבה, בדרך כלל מופשטת. לסמלים חשיבות גבוהה ביצירת תרבות. הסמלים של פסח מוזכרים בהגדה (“מצה על שום מה?”, “מרור על שום מה?” ועוד) ומופיעים בצלחת הסדר.
8. חקר ופרשנות. למידת חקר מאפשרת למידה מעמיקה שבעקבותיה מפרשים את המידע ומסיקים מסקנות. בהגדה מספר רבנים חוקרים ושואלים שאלות על הטקסט ונותנים לו פרשנות. אפשר לראות את זה בין השאר בציטוטים כמו “רבי יוסי הגלילי אומר”, “רבי אליעזר אומר” ו”רבי עקיבא אומר”.
9. למידה רב-חושית. למידה דרך צבעים, מרקמים, טעמים, ריחות ומקצבים. סדר פסח מאפשר למידה באמצעות כל החושים.
10. שפה. בהגדה של פסח השפה אינה בהירה והטקסט קשה להבנת הנקרא. שפה ותרבות הן גורמים מתפתחים המתאימים את עצמם לתקופה ולערכים הנגזרים ממנה. קשה לעקוב ולהבין טקסט שנכתב בימי בית שני, לפני כמעט 2000 שנה. ולכן התפקיד שלנו הוא לתווך את הטקסט ולחבר אותו לערכים ולמסרים עדכניים.

אולי השנה היציאה מעבדות לחירות האישית שלי היא מציאת דרך לתווך את ההגדה ואת המסרים של החג. מכיוון שעד היום במשפחתי הקפדנו על קריאת ההגדה ומנהגי החג כלשונם, ללא הפחתות אך גם ללא תוספות, אשמח לשמוע איך חוגגים אצלכם את הסדר? איך הופכים אותו למודרני, עכשווי ורלבנטי מבלי לפגוע בטקסים המקובלים במסורת.

הכותבת היא בעלת הבלוג “הורים ומורים מובילים שינוי”