פורים אמור להיות החג שהילדים הכי אוהבים, אבל אצל לא מעט מתבגרים הוא מעלה חרדות, מבוכה ואפילו עצב. האם זו סיבה לדאגה?
פורים אמור להיות ה-חג של הילדים, אבל עבור רבים מהם מדובר בימים מורכבים מאוד. לפני כמה ימים נויה (בת 13) נכנסה לחדר ומיד פרץ ממנה המשפט: “אני לא אוהבת את פורים. לא מתכוונת להתחפש יותר לעולם! זה טיפשי. זה ילדותי. אני לא יכולה לסבול את המחשבה שאהיה אחרת, שאבלוט, שיסתכלו עלי. לא משנה מה אלבש לפורים ארגיש מוזרה. לא אצליח להפסיק לחשוב מה חושבים על איך שאני נראית”.
בניגוד לדימוי העליז שלו, פורים הוא חג שמעורבים בו הרבה רגשות – יש כאלה ששונאים אותו ויש שמתים עליו. אני באופן אישי מחובבי פורים, עוד כילדה וכנערה. בדיעבד אני חושבת שמה שאהבתי זה את ההזדמנות וההיתר שקיבלתי, לכאורה בשם החג, ללבוש מה שבא לי בלי להראות חריגה. כי בפורים כל חריג הוא נורמלי.
ילדים אוהבים להתחפש. הם לא מחכים לפורים כדי לעשות את זה, אבל אצל מתבגרים זה שונה – יש בני נוער שאוהבים לבלוט ואוהבים שינויים. אלה לא תמיד יחכו לפורים, אלא יפתחו סגנון לבוש ייחודי משלהם, יצבעו את השיער ויחוררו את עצמם בכל מקום אפשרי רק כדי להיות מיוחדים, שונים ובולטים.
אבל לעומתם יש שנלחצים שמא חבריהם ילעגו להם שהתחפושת שלהם לא מספיק “שווה”, לא מספיק מעניינת, והביטחון העצמי שלהם בסכנה. וכמובן שיש גם את בני הנוער שבוחרים ללכת מתחת לרדאר ותמיד יעשו הכל כדי להראות כמו הרוב, ולכן פורים יעורר אצלם לא מעט חרדות. אבל הפחד של הילדים הוא לגיטימי ותואם התפתחות, אחרי הכל “מה יגידו עלי” ו”מה יחשבו עלי” הן שאלות שמתבגרים שואלים את עצמם כל הזמן.
מעבר לחגיגות, פורים הוא חג שמעורר שיחה מעניינת על מי אני, מי אני רוצה להיות ואיך אני רוצה שיראו אותי. בגיל ההתבגרות פורים הוא לעיתים קרובות חג מורכב במיוחד בדיוק בגלל הסיבה הזאת – כמי שבונים בדיוק בשלב הזה את הזהות העצמית שלהם, מקבלים בני הנוער הזדמנות לבדוק אותה בעזרת שלל דמויות לבחירתם, וזה לא תמיד פשוט.
אז מה לעשות?
לילדים שלנו יש זכות לבחור אם להתחפש או לא. כבדו את בחירתם, הראו להם שאתם מקבלים זאת בהבנה ולא באכזבה, אל תחייבו אותם להתחפש בניגוד לרצונם. נפשו של הילד חשובה יותר מחוויית ההתחפשות, ואם הוא לא התחפש השנה, אז הוא יתחפש בשנה הבאה, או יותר נכון – כאשר ירגיש בטוח בזהות שלו, וכאשר מבחינה רגשית ירגיש שהוא מסוגל להתחפש. גם אם הוא בוחר לא להשתתף במסיבות ועדלאידות אין מה להילחץ. זה לא מה שיקבע את גורלו החברתי. הכול בסדר. יש פורים גם בשנה הבאה.
הכותבת היא מנחת הורים, מאמנת ילדים ונוער ומטפלת דיאדית. לאתר של יפעת – כלים קשובים. לעמוד הפייסבוק
