למה ההורים תמיד מרגישים אשמים? ומה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי להקל על תחושת האשמה?
הורים כמעט תמיד מרגישים אשמים – אשמים על כך שהם לא מספיק קשובים לילדים שלהם, שהם יותר מידי ביקורתיים כלפיהם, מרוכזים בעבודה, שלא הספיקו להגיע לחוג, שהם לא מעודכנים במה שקורה בחיים של הילדים שלהם – והרשימה עוד ארוכה. אך למרבה המזל, רגשות האשם הן לא גזרה משמיים ואפילו מסתבר שיש להן פתרון די פשוט.
“חמלה וסליחה עצמית יכולים להקל על תחושת האשמה של הורים” – כך נכתב במאמר אקדמי שיצא בכתב העת Journal of Psychology. המאמר, שפורסם באוקטובר 2018, בחן את תפקיד החמלה העצמית במונחים של שיפור רווחת ההורים. המחברים בחנו האם החמלה העצמית עלולה להפחית את תחושת האשמה והבושה של ההורים, והם הגיעו למסקנה שחמלה וסליחה עצמית ניתנות להכשרה ולתרגול, ויכולות להקל על רגשות האשמה.
אם כך, המסקנה הבלתי נמנעת היא שאנו חיים בעולם שיש בו מתחים, עוינות, תחרותיות, כעס ולחץ. ולכן, חשוב שנדע לתת לעצמנו, וגם לילדינו, כלים שיעזרו להתמודד עם מצבים אלו ולפתח גישה סלחנית יותר לסביבה ובעיקר לעצמנו. אם נעשה את זה, יש סיכוי טוב שהילדים שלנו יגדלו להיות מבוגרים מאושרים יותר, אכפתיים, אחראים ועם לב פתוח ואוהב כלפי עצמם וכלפי האחרים.
אז מהי חמלה עצמית?
חקר החמלה בכלל, והחמלה העצמית בפרט, הוא חדש יחסית בחברה המערבית. קריסטין נף, חוקרת חמלה עצמית, מגדירה את מושג החמלה העצמית על פי שלושה מרכיבים עיקריים:
1. להיות טובים לעצמנו (נדיבות עצמית).
2. להרגיש שגם אנחנו אנושיים ויכולים להיכשל או לטעות.
3. קשיבות, כלומר היכולת שלנו להקשיב לעצמינו, להכיר בחולשות ובטעויות מבלי להקטין או להגדיל אותם.
איך מפתחים גישה סלחנית ויכולת לחמלה?
ראשית, חשוב לזכור שהכול נתון לבחירה שלנו ושלכל בחירה יש רווח ומחיר. אם, למשל, אחד (או יותר) מההורים משלב קריירה ומשפחה, רצוי לתכנן, לתאם ציפיות ולהבין מה זה ידרוש מכל אחד מההורים. גם כשכבר פיתחנו קריירה, חשוב לקבוע סדרי עדיפויות ולשים גבולות בעבודה, לילדים, לבן/בת זוג אבל בעיקר לעצמינו. מומלץ לערב את הילדים ולא להתעלם מסיטואציות. לדוגמה, גם אם לא הצלחנו להגיע לתחרות, או לחוג של הילד שלנו, חשוב להגיד לילדים זאת ולא להתעלם.
הנחות יסוד לתרגול ופיתוח חמלה עצמית וסליחה
סליחה לעצמנו היא כלי לחיים. כדי לסלוח לעצמינו, לשחרר משקולות מיותרות וליצור מוטיבציה, מיקוד, הגשמת יעדים ותוצאות טובות יותר, תרגלו שלוש הנחות יסוד בכל פעם שאתם מלאים ברגשות אשמה, כעס ו/או נמצאים בסיטואציה שהוציאה אתכם מאיזון:
1. הפסיקו להתווכח עם המציאות. זו המציאות ולא ניתן לשנות אותה. תבחנו את המצב מנקודה זו ותחשבו מה אפשר לעשות אחרת.
2. לא להגיב על אוטומט. גם לא כלפי עצמינו. ספרו עד 10 לפני שאתם נותנים פרשנות לסיטואציה ומתחילים לפתח רגשות כעס או אשמה.
3. אף אחד לא עושה שום דבר בעולם הזה דווקא בשביל לגרום לכם להרגיש רע או לפגוע בכם. אנשים, ילדים, קולגות, אמא, אבא ובן זוג יכולים לומר לפעמים משפטים מעליבים ופוגעים. חשוב שתזכרו כי הדברים הנאמרים קשורים לעניין שלהם, וזו הדרך שלהם להתמודד איתו. זה לא קשור אליכם ובטח שלא מכוון דווקא בשביל להרע לכם. זו הדרך שלהם להסתכל על העולם. נסו להיכנס לנעלי האחר ולהסתכל על הדברים באופן אחר.
אם אתם, כהורים, מרגישים רגשות אשמה – קומו ועשו שינוי. תעשו בחירות חדשות, אמצו גישה שונה, בקשו עזרה מבן/בת זוג, הורים או דמות אחרת. עשו שינוי או שתשלימו עם הקיים! זכרו כי הדרך לשחרר אשמה היא לסלוח לעצמינו.
הכותבת חוקרת את עולם הסליחה, מנחת תהליכי סליחה לשחרור כעסים ומעבירה הרצאות וסדנאות. משדרת תכנית רדיו שבועית “סליחה יומיומית” ברדיו החברתי הראשון ומנהלת אתר חברתי “סליחה לחיים רגועים יותר”. לאתר של חדי
איך לעזור לבני נוער שחיים במציאות של טראומה ולחץ מתמשך?
הרשתות החברתיות פגעו לנו בדימוי העצמי, אבל עדיין לא מאוחר לתקן את הנזק
