fbpx

הוא לא כבד, הוא אחי

הוא לא כבד, הוא אחי

לא פשוט להיות אח לבעל צרכים מיוחדים, אבל עם קצת עזרה אפשר לראות בכך גם לא מעט יתרונות

בכל משפחה, כל ילד הוא ייחודי, חשוב ומיוחד. כך גם מערכת היחסים שיש בין האחים עצמם. לכל אח ואחות יש השפעה ותפקיד חשוב בחייו של השני. ואכן, מערכת היחסים בין אחים היא הרשת החברתית הראשונה של כל ילד, והיא הבסיס לכל סוג של תקשורת עם אנשים מחוץ לתחומי המשפחה. אחים ואחיות הם קודם כל חברים למשחקים, ועם הזמן הם לוקחים על עצמם תפקידים אחרים כמו מורה, חבר, מגן, יריב, איש סוד ומודל לחיקוי. לכן, כשאחד האחים סובל ממגבלה או מנכות, זה ישפיע על מערכת היחסים הזאת באופן ניכר.

רשת מעונות היום של החברה למתנ”סים הארצית משלבת ומברכת על כניסתם של ילדים עם מוגבלויות, לכן גם אנו פוגשים את משפחות לילדים בעלי צרכים מיוחדים מדי יום, וחווים איתם גם את החששות וגם את האתגרים. אנחנו רואים כיצד ההשפעה שיש לגידול ילד הסובל ממוגבלות על משפחה משתנה מאדם לאדם, ומודעים לכך שתהליך ההתאמה של ילדים עם אח או אחות עם צרכים מיוחדים יכול להיות שונה בהתאם לגילם ורמת התפתחותם.

עם זאת, חשוב לנו להבהיר שיש לא מעט צדדים חיוביים עבור ילד שגדל במשפחה שבה אחד האחים הוא ילד עם צרכים מיוחדים, שילדים רבים אחרים לא נחשפים אליהם. כך, למשל, הם יכולים ללמוד מהאחים שלהם ומההורים כיצד להתפתח ולהצליח למרות המגבלה, כיצד להתמודד עם שאלות ועם תגובות, לקחת אחריות, עצמאות, להילחם על זכויות, לתת, לדעת להיעזר וללמוד לאהוב ללא תנאים. ההתמודדות המשפחתית מעודדת גישה פעילה ויוזמת כלפי החיים, מאחדת בין בני המשפחה ומתגמלת בצורה יוצאת דופן.

אבל בצד היתרונות, יש גם מחקרים המראים כי ילדים שגדלו לצד אח או אחות הסובל/ת ממגבלה עלולים לחוות לאורך חייהם בעיות התנהגותיות ורגשיות. זאת משום שהטיפול בילד המתמודד עם מגבלה יכול להיות מתיש, צורך זמן רב ודורש הוצאות טיפול יקרות ואתגרים שיכולים להסב את רוב תשומת הלב, האנרגיות והמשאבים אל אותו ילד הזקוק לטיפול, לפעמים על חשבון אחיו.

לראות את הטוב

היתרונות והחסרונות במערכת היחסים בין אחים במשפחה המתמודדת עם ילד עם צרכים מיוחדים יכולים להיות מושפעים ממספר רב של גורמים: המשאבים של המשפחה, סגנון חיים, שיטת גידול הילדים, סוג וחומרת הנכות, מספר הילדים במשפחה, הפרשי הגילאים בין האחים, דרכי התמודדות ותקשורת בין בני המשפחה וסוג התמיכה שמקבלת המשפחה מהקהילה ומארגונים אחרים.

לצד אלו, ישנן דרכי התמודדות יעילות המאפשרות לצמצם את אותן חסרונות: כאשר המסרים של ההורים אינם ברורים דיים לילדים, עלול להיווצר קונפליקט בין ההזדקקות של הילד עם המגבלה לתשומת לב גדולה יותר מצד ההורים לעומת הילד ללא מוגבלות. צריך לקחת בחשבון שכמות תשומת הלב שניתנת לו, יכולה להתפרש כהעדפה של אותו ילד על פני שאר האחים. בנוסף, אחים לילד בעל מוגבלות עלולים להרגיש מופלים בעקבות מטלות נוספות שהוא או היא נדרשים לעשות.

כמו כן, ישנם מקרים בהם אחים מתביישים במראהו החיצוני או בהתנהגותו יוצאת הדופן של האח בעל הצרכים המיוחדים, ובמקרים קיצוניים יותר אפילו מתנתקים חברתית כדי לא להיחשף ולחשוף את האח לחברה. חשוב להבין שלהורים יש תפקיד מכריע בתפישת הילד את בן המשפחה עם המגבלה לאורך כל חייו. משמע, שהמסר חייב להיות ברור כי אין בושה או סיבה להסתרה. יש לשדר את ההפך – שהוא גם הנכון, להצביע על הצדדים החיוביים שבחיים לצד בן משפחה עם צרכים מיוחדים ולהתגאות בהישגיו על אף המגבלות.

לאחים רבים ישנם רגשות חרדה שלא באים לידי ביטוי בשיח היום יומי עם בני הבית, ואף פחות בין כותלי המוסדות החינוכיים. רגשות אלה יכולים לסבך את מערכת היחסים בין האחים. לכן יש לעודד את הילדים לשתף את אשר על ליבם. זו לא משימה קלה, אך חשובה מאוד על מנת למנוע את אותם חסרונות אפשריים.

בני המשפחה צריכים להבין כי אותו אח לילד עם מגבלה זקוק להבנה מיוחדת, תשומת לב, קשב והכרה של תרומתו הייחודית למערכת המשפחתית ובמידת הצורך כדאי תמיד לשתף את אנשים המקצוע, ואת סגל המוסדות החינוכיים על מנת שיסייעו גם הם.

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ומנהלת רשת מעונות היום של החברה למתנ”סים הארצית – “התחלה חכמה”.

“הילד שלי לא זקוק לרחמים. הוא זקוק להבנה”

מדריך להורות מיוחדת

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.