מה כל כך נורא במבחני המיצ”ב? מה המטרה שלהם בעצם? ומה השתבש בדרך? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לאור ההתפתחויות האחרונות בנושא
מבחני המיצ”ב באו לעולם בראשית שנות ה-2000, מתוך הבנה שגוף עתיר משאבים (שתקציבו בכול שנה כשישים מיליארד שקל) כמערכת החינוך, חייב לפעול תוך בקרה עצמית רציפה, שתיתן תמונת מצב אמינה למטה המשרד ובמקביל גם למנהלי בתי הספר, על מנת לתעדף את השקעת משאביהם ולמצות את המערכת והישגיה.
המבדקים אמורים, לפחות על פי הצהרות משרד החינוך, להתמקד בהערכת תשתית הידע והשליטה במיומנויות יסוד, בהלימה לתכניות הלימודים, ובהתאמה לשלב ההתפתחותי של התלמידים. מטרתם המוצהרת של המבדקים, בהתאם לגרסת משרד החינוך, היא לספק מידע למורה בכיתה אודות קשיים ונקודות חוזק של תלמידי הכיתה ואבחון מקורות הקשיים, כדי לסייע לה לתכנן את ההוראה. תובנות מנתוני המבדק אמורות היו לאפשר בניית תכניות התערבות שנותנות מענה לצרכים הייחודיים של תלמידים שונים, הרכבת קבוצות לימוד ובחירת חומרי לימוד מתאימים.
המבחנים כוללים סדרת משימות להעברה לתלמידים באופן כיתתי או פרטני במועדים קבועים בשנה, בדרך כלל הם מלווים בתקנים/רמות ביצוע למיפוי ביצועי התלמידים ביחס לרמה המצופה ובמקביל לשרטט תמונה אמינה על רמת המוגנות במוסד החינוכי.
עד כאן הכל נשמע טוב ורצוי, אבל היישום במציאות רחוק מאוד מהכוונה המקורית וה”מוטציות” שהתפתחו הובילו את מבחני המיצ”ב לשימושים שגויים ועיוותים, הרומסים ברגל גסה את עקרונות החינוך כולו.
נכון להיום, המיצ”ב בוחן את התחומים הבאים:
הישגים לימודיים – השוואת הישגי התלמידים בשנת הלימודים נתונה לשנת הלימודים הקודמת בה בוצע המבדק ובחינת השינוי המצטבר בין השנים בהישגים בכל המקצועות ודרגות הכיתה.
אקלים בית ספרי – בראייה רב-שנתית, תוך בחינת המגמות של שיפור הדרגתי או הידרדרת, ברוב היבטי האקלים והסביבה הפדגוגית.
פערים לימודיים – בחינת פערים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי.
בפועל, נוצר מצב שמנהלי בתי הספר בישראל מצויים תחת ביקורת רציפה – לא לדמות הבוגר שיוצא מבית הספר, השכלתו, מוכנותו לאתגרי המאה הנוכחית, ערכיו ויכולתו לפתח חשיבה מקורית עצמאית וחוקרת, כפי שהיינו מצפים מהם, אלא ליכולת תלמידיהם לשנן ולפלוט מידע ברגע נתון, מבלי לבחון הבנה, הסקת מסקנות וחשיבה יצירתית. כל זאת נעשה תוך השוואת הממוצעים למוסדות חינוך “דומים”, שחלילה לא יצטייר בית הספר אותו הם מנהלים כבעל הישגים פחותים מבתי הספר האחרים ביישוב.
המיצ”ב הפך לכלי בשיטה המתמקדת במבחני השוואתי שבאמצעותו בוחנים את הישגי התלמידים במוסדות החינוך השונים, תוך התמקדות בטווח הקצר. השיטה הזו כאובה ומובילה לעיוותים ואף מפתה חלק מהמנהלים לפעול בצורה שהדעת אינה סובלת, כגון “עידוד” תלמידים מאותגרים שלא להגיע ביום הבחינה לבית הספר, או להעלים עיין ממורה המאפשר לתלמידיו להעתיק, או מסייע להם במתן הפתרונות ועוד שלל דרכים יצירתיות.
ברוכים הבאים למאה ה-21
התאמת הלמידה בבתי הספר למאה ה- 21 מחייבת שינוי תפיסה, אך המערכת לא השכילה להטמיע זאת. בפועל, מנהלים נמצאים תחת מערכת לחצים בלתי פוסקת והם המזהים את תהליכי ההערכה והמדידה כחזות הכל, שהרי – לפחות לכאורה – ההישג המתפרסם תחת שמו של בית הספר מהווה בעיני ההדיוטות את הציון של בית הספר וכול הסגל הפדגוגי שלו. התוצאה היא שכל תשומת הלב והמשאבים הבית ספרים מופנים לתוצאות המבחן במקום לייעודו של בית הספר, והכול על מנת לקבל, בכל מחיר, ציון טוב ככול האפשר.
דו”חות המיצ”ב מתפרסמים בשם השקיפות, ולכן חדלו משכבר לשמש כלי עזר למנהלים ולמחנכים, לאתר את החוזקות והחולשות של המוסד החינוכי על מנת לבנות תכניות מותאמות ספציפית למוסד ותלמידיו, אלא הם הכניסו את כל גורמי המערכת, לרבות מנהלי בתי הספר, לתזזית בה הם נדרשים להתעמת מול נתונים שהמערכת מחשבת ולהתייחס אליהם – גם אם הם לא נכונים!
התוצאה הרת האסון היא, שכולם פועלים באווירה שסותרת את הרוח הנדרשת ללמידה בעידן הנוכחי – הוראה ולמידה המבוססים על אמון ויצירתיות.
אסור למערכת לגרום לאיש חינוך להטות תוצאה. טוב היה אילו היו מאפשרים למנהלי בתי הספר להוביל את מערכת החינוך לעבר המאה ה- 21, במקום “לשרת” תהליכי מדידה והערכה בלתי פוסקים ושאינם מותאמים לצרכי הילדים.
לאור זאת, אנו, “פורום ועדי ההורים היישוביים”, הגוף היציג של הורי ישראל מול מערכת החינוך, בדרישה:
- כל ארגון רציני חייב למדוד עצמו ועל בסיס הממצאים לקבוע מדיניות ולקבל החלטות, אבל, אנו סבורים שהמיצ”ב במתכונתו הנוכחית, איננו כזה.
- פורום ועדי ההורים היישוביים סבור שפרסום לא מבוקר וללא הסברים ופרשנויות של המיצב, תוך השוואת נתונים ואוכלוסיות שאין להשוות ביניהם, הופך את הכלי הזה להרסני ופוגעני, ומשבש את שיקול הדעת של מנהלי בתי הספר והתמקדותם במטרתם העיקרית – חינוך והשכלה. לכן, בראייתנו יש להימנע מפרסום תוצאות המיצב בצורה המתבצעת כעת.
- פורום ועדי ההורים היישוביים סבור שאת מערכת המבדקים יש לבצע בהפתעה, על מנת שתדגום את המצב האמתי, ללא היערכות מוקדמת, הכנות והדרת תלמידים העלולים לפגוע בתמונת המצב המציאותית ותוך שימת משקל רב יותר על משוב ותמונת מצב בתחום המוגנות של התלמידים במוסד החינוכי.
- פורום ועדי ההורים היישוביים תומך המערכת של בקרה עצמית, שתביא לידיעת מנהל ביה”ס את תוצאות המבדק, לצורך עיבודן ובניית תכנית העבודה והצגת הממצאים והתכנית בפני וועד ההורים המוסדי, כשותפים בעשיה החינוכית.
להחזיר את הכבוד למורים
מעל כל במה ובכל הזדמנות, יו”ר העמותה והמנכ”ל מבקשים ממשרד החינוך לבצע רפורמה חשובה, לעלות את שכרם של המורים והמנהלים, למשוך למערכת החינוך כח אדם איכותי ולמתג מחדש את מקצוע ההוראה. אין חולק כי המקרים שפורסמו, בהם מנהלים פועלים להטעיית תוצאות המיצב, לא רק שלא יעזרו למתג מחדש את המקצוע, אלא אף יגרמו לתוצאה הפוכה שכולנו חוששים מתוצאותיה.
לאור הביקורות ההולכות ומתרבות, משרד החינוך הודיע כי הוא מקפיא בשלב זה את נתוני המיצ”ב של בתי הספר לשנת הלימודים תשע”ח, כשבמקביל הוא ייבחן מודל פרסום חדש. כולנו תקווה שאחרי הבחינה המחודשת, משרד החינוך ימצא דרך ראויה יותר לערוך מבדקים, ושהדרישות שלנו יתקבלו בחיוב.
הכותבים הם זאב גולדבלט, מנכ”ל העמותה ועו”ד אייל בן יהודה באום, יו”ר העמותה.
אחוז בני הנוער הלהט”בים הסובלים מדיכאון ממשיך לעלות
ציפי הרפנס הצליחה להפוך בית ספר כושל לסיפור הצלחה. איך היא עשתה את זה?
