שליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני, מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים גדל ו-28 אחוזים מבני הנוער דיווחו כי נחשפו לפנייה בעלת אופי מיני ברשתות החברתיות: המועצה לשלום הילד פרסמה את הדוח לשנת 2019
בסוף שנת 2018 חיו בישראל כ-2,934,000 ילדים, שהם 33.6 אחוז מהאוכלוסייה, ו-880,230 מתוכם חיים מתחת לקו העוני (עליה של 0.4 אחוזים מ-2017) – כך חושף השנתון “ילדים בישראל 2019” אותו הגישה השבוע המועצה לשלום הילד לנשיא המדינה רובי ריבלין. כבכול שנה, חושף הדוח נתונים לא פשוטים על מצב הילדים בישראל, כמו מספר הילדים שנפגעו מאלימות מינית, וכן מעניק הצצה על הרגלי הבילוי והפנאי של ילדינו.
הנה כמה נקודות משמעותיות שכדאי לדעת מתוך הדוח:
תעסוקת ילדים וכלכלה
* 433,00 בני נוער עבדו במהלך 2018 ונפתחו 1,613 תיקים בעניין הפרת זכויות של ילדים ובני נוער עובדים בעקבות פנייתם אל הסתדרות הנוער העובד והלומד. הפניות השכיחות התייחסו לשכר, זכויות סוציאליות ופיטורים.
* בשנת 2018 ניתנו 4,635 היתרי עבודה בפרסומות ובהופעות לילדים בגיל 1-15 שנה. זהו גידול של כמעט פי 3 בהשוואה לשנת 2000.
חינוך
* בשנים 2018-2010 חלה עלייה באחוז הזכאים לבגרות מכלל תלמידי י”ב.
* משנת תשס”ט ועד תשע”ח הסתמנה ירידה מתונה באחוז תלמידי כיתות ה’-ט’ שדיווחו על מעורבות באירועי אלימות מ-17 אחוזים ל-9 אחוזים בבית הספר היסודי ומ-11 אחוזים ל-8 אחוזים בחטיבת הביניים.
* 4 .11 אחוזים מבין תלמידי ה’-ו’ ו-17 אחוזים מבין תלמידי ז’- יא’ שנשאלו דיווחו כי בחודש האחרון (נכון ליום הסקר) מישהו מהמורים לעג להם, העליב אותם או השפיל אותם במילים.
ילדים נפגעי עבירה
* ב-2018 נפתחו 16,424 תיקים פליליים בגין עבירות נגד קטינים. 3,897 תיקים נפתחו בגין עבירות במשפחה ו-12,527 תיקים נפתחו בגין עבירות מחוץ למשפחה. כ-73 אחוזים מהתיקים שנפתחו בגין עבירות כנגד ילדים מחוץ למשפחה נסגרו.
* מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים גדל מאז 2011 ועד ל-2018 מ-2,001 ל-2,544. מאז 2008 חלה עליה של כמעט פי 3 במספר התיקים שנפתחו בגין עבירת הטרדה מינית כלפי קטינים. ככל הנראה, הדבר קשור לעבירות ברשת.
* בעשור האחרון נפתחו מידי שנה בממוצע 542 תיקים פליליים לבגירים בחשד לביצוע עבירות כנגד קטינים במוסדות חינוך. בשנת 2018 נפתחו 536 תיקים, כ-71 אחוזים מתוכם נפתחו בגין עבירות אלימות וכ- 16 אחוזים בגין עבירות מין.
* מאז 2015 ועד 2018 נפתחו 372 תיקים פליליים לבגירים בחשד לביצוע עבירות במוסדות חינוך כלפי ילדים מגיל לידה עד 6.
ילדים בסיכון
* ב-2018 היו מוכרים לשרותי הרווחה 399,140 ילדים, המהווים כ-14 אחוזים מכלל הילדים בישראל. זוהי עלייה של 37 אחוזים מאז שנת 2000. מספרם של הילדים המצויים בסיכון ישיר/משפחתי גדל מאז שנת 2000 ביותר מפי 2 והגיע ב-2018 ל-337,980.
* בשנת 2018 הופנו כ-50,980 דיווחים חדשים על קטינים לטיפולם של עובדים סוציאליים לחוק הנוער, עלייה של 7 אחוזים משנת 2016 ו-5 אחוזים משנת 2017.
* סיבות הדיווח השכיחות ביותר היו הזנחה (31 אחוזים), התעללות פיזית (25 אחוזים) והתעללות מינית (12 אחוזים).
* מאז שנת 2000 גדל בכמעט פי 2 מספר הילדים נפגעי אלימות ותקיפה מינית שאותרו בבתי חולים, בקופות חולים ובטיפות חלב.
פגיעות ועבירות ברשת
* ב-2018 כשליש מבני הנוער בגילאי 17-12 דיווחו שנחשפו לפגיעות של איום או אלימות מילולית כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשת לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה.
* ב-2018 כרבע מבני הנוער דיווחו שנחשפו לעבירות של ביוש, השפלה או חרם כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשת, לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה.
* ב-2018, 28 אחוזים מבני הנוער דיווחו כי נחשפו לפנייה בעלת אופי מיני ברשתות החברתיות כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשת לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה, וזאת לעומת 17 אחוזים בשנת 2017.
* 19 אחוזים מבני הנוער דיווחו כי במהלך 2018 נחשפו להטרדה מינית באמצעות הפצת תמונות או סרטונים בעלי אופי מיני ברשתות החברתיות כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשת, לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה, וזאת לעומת 11 אחוזים בשנת 2017.
* רק 49 אחוזים מבני הנוער שדיווחו בסקר על חשיפה לפגיעה בהם או במישהו אחר ברשתות החברתיות, דיווחו על כך לגורם כלשהו.
עוברי חוק
* מאז 2010 הסתמנה ירידה במספר הקטינים החשודים בעבירות (מ-25,000 ל-19,818) ובאחוז הקטינים החשודים בעבירות בקבוצת גילם (12-17).
* רוב התיקים נפתחו בגין עבירות כלפי הסדר הציבורי, מוסר, רכוש וגוף.
בריאות ותאונות
* במהלך שנת 2018 הגיעו לחדרי מיון 604,838 ילדים, גידול של 13.5 אחוזים מאז שנת 2000.
* 17 אחוזים מהפניות למיון היו של ילדים מגיל לידה עד שנה, 32 אחוזים היו בני 4-1, 20 אחוזים היו בני 9-5, 18 אחוזים היו בני 14-10 ו-13 אחוזים היו בני 17-15.
* כשני שליש מכלל הפניות של ילדים לחדרי מיון היו בעקבות מחלה. כשליש מתוך הפניות לחדרי מיון היו עקב פגיעה חיצונית (תאונות ופציעות). 15,572 מהפניות לחדרי מיון היו עקב תאונות דרכים.
* ב-2018 הוכפל מספר רוכבי האופניים החשמליים עד גיל 16 שנפגעו ואושפזו (מ-91 ב-2014 ,ל-181 ב-2018).
* ב-2018, 23 אחוז מכלל רוכבי האופניים החשמליים שנפגעו ואושפזו היו עד גיל 16 (הגיל המינימלי לנהיגה לפי החוק).
* 28 אחוזים מכלל הנפגעים בתאונות דרכים בהן היו מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים, הם ילדים.
* בשנת 2018 נהרגו 4 רוכבי אופניים חשמליים עד גיל 16 (בשנת 2016 היו 3 הרוגים ובשנת 2017 היה הרוג אחד).
* בשנת 2018 כרבע מכלל ההרוגים רוכבי האופניים החשמליים היו עד גיל 16.
* במחצית הראשונה של שנת 2018 נפגעו ואושפזו 14 ילדים הולכי רגל כתוצאה מהיפגעות בתאונת דרכים שהיו מעורבים בה אופניים חשמליים.
בריאות הנפש
* בין השנים 2018-1995 חל גידול של כ-110 אחוזים במספר הילדים ובני הנוער שהתקבלו לאשפוז פסיכיאטרי.
* 876 ילדים ובני נוער הגיעו בשנת 2018 לחדרי מיון לאחר ניסיון התאבדות. מתוכם 655 בנות שניסו להתאבד, פי 3 ממספר הבנים.
* מספר הקטינים עד גיל 14 שניסו להתאבד גדל בעשור האחרון מ-211 קטינים ב- 2008 ל-342 ב-2018, עלייה של 62 אחוז.
פנאי
* כ-50 אחוזים מהילדים קיבלו סמארטפון לראשונה בגילאי 12-10.
* כ-30 אחוזים מההורים מושיבים תינוקות עד גיל שנה מול המסך.
* 43 אחוזים מההורים לא מגבילים את “זמן המסך” של ילדיהם (בני 9-6). 36 אחוזים מההורים מאפשרים לילדיהם “זמן מסך” של עד שעתיים, 8 אחוזים מההורים מאפשרים לילדיהם “זמן מסך” של 5-3 שעות ו-13 אחוזים מההורים כלל לא מאפשרים לילדיהם “זמן מסך”.
* 30 אחוזים מההורים לילדים בגילאי 13-6 לא חשבו שיש חסרונות בחשיפה ממושכת של ילדיהם למסכים. 26 אחוזים חשבו שחשיפה ממושכת למסכים יכולה לפגוע בבריאות ילדיהם ו-24 אחוזים חשבו שחשיפה ממושכת למסכים יכולה לפגוע ביחסים החברתיים של ילדיהם.
* 95 אחוזים מבני הנוער בגילאי 17-13 פעילים פעילים בוואטסאפ, 88 אחוזים מבני הנוער פעילים באינסטגרם, 61 אחוזים פעילים בפייסבוק, 38 אחוזים פעילים בסנאפצ’ט וכחמישית פעילים במיוזיקלי/טיק-טוק.
* 7 .81 אחוזים מתלמידי כיתות ה’-ו’, 67 אחוזים מתלמידי כיתות ז’-ט’ ו-63 אחוזים מתלמידי כיתות י’-יא’ השתתפו בחוג אחד לפחות.
* 44 אחוזים מתלמידי כיתות ה’-ו’, 35 אחוזים מתלמידי כיתות ז’ -ט’ ו-45 אחוזים מתלמידי כיתות י’-יא’ השתתפו בפעילות חברתית באופן קבוע (תנועת נוער, תכנית מנהיגות, התנדבות).
* 68,068 ילדים ובני נוער (גילאי 17-7) עסקו בספורט תחרותי בשנת 2018.
* 79 אחוזים מהילדים ובני הנוער שעסקו בספורט תחרותי היו בנים ו-21 אחוזים היו בנות.
הנשיא ריבלין הגיב לתוצאות הדוח ואמר: “אנשי המקצוע העומדים בחזית הטיפול בילדים עושים עבודה חשובה, מורכבת. ומגיעות להם כל המילים הטובות. הנתונים מוכיחים כי בחלק מהמדדים יש שיפור. אבל הנתונים גם מראים שיש לנו עוד הרבה עבודה. אחוזי הילדים שנתונים לפגיעה נמצאים בעליה, אחוז הילדים שפוגעים בעצמם נמצא בעליה, ולאחרונה התבשרנו על אחוזים גבוהים של עוני בקרב ילדים. אלה נתונים מדאיגים מאוד. הם מזכירים לנו שוב ושוב שהתפקיד הראשון שלנו, של כולנו, המבוגרים, הוא להבטיח שהילדים שלנו יהיו בטוחים”.
עו”ד ורד וינדמן, מנכ”לית המועצה לשלום הילד, הוסיפה: “החידלון הממשלי של השנה האחרונה רק מעמיק את המצוקות, הפערים והחסרים הגדולים עליהם מצביעים הנתונים שמפורסמים היום. חייב לחול שינוי דרמטי. זכויות ילדים ראויות וחייבות להיות חלק משיח הבחירות הקרבות ובאות, והמפלגות כולן, שעומדות שוב למבחן הציבור, צריכות להתחייב היום בפני ציבור הבוחרים בכלל ובפני ציבור הילדים בפרט, שהן ילחמו למענם בכנסת הבאה ויעשו הכל בכדי להבטיח את זכותם של כל אחת ואחד מילדי ישראל לכבוד, לשוויון, להגנה ולהתפתחות. אסור להשלים עם הנתונים על מצב הילדים בישראל כאשר כמעט אחד מכל שלושה ילדים חי בעוני וסובל ממחסור בבריאות, בחינוך, ברווחה.
עוד הוסיפה עו”ד וינדרמן: “מדובר במחסור ובכשלים בהווה, שיהיו להם גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת על החברה בישראל בעתיד. רבים מהנתונים המפורסמים היום מצביעים על פערים חברתיים משמעותיים בין קבוצות של ילדים, על מספרים הולכים ומאמירים של ילדים בסיכון, על סכנות ברשת ועל היפגעות מעבירות מין. ביותר מידי מהמדדים אין שינוי לטובה, ואף בחלקים נרחבים מידי, ההפך הוא הנכון. בעוד שמספר הילדים הולך וגדל ובעוד שהצרכים גדלים והמצוקות הרבות הולכות ומעמיקות, אין גידול מקביל בהיקף כוח האדם המקצועי ובתקצוב של אותם שירותים חיוניים שבעזרתם ניתן היה לצמצם פערים, לפרוש הגנה על ילדים בסיכון, ולהקים תוכנית לאומית למניעת התעללות בילדים”.
