דור ראשון, דור שני ודור רביעי מתמודדים עם השואה
“גדלתי בבית של שורדי שואה. בילדותי אמא שלי כמעט ולא סיפרה על התקופה ההיא. כשהיא הייתה מתחילה לספר על כך היו הדמעות זולגות, ואני כל כך ריחמתי וגם פחדתי לשאול. פחדתי מן הסיפורים הנוראיים שחלחלו אלי וגרמו לי לחלום בלילה שגם אני במחנות, נאלצת להילחם על השירדותי, ולהתמודד עם הנורא מכל. אבל עכשיו אני כבר מבוגרת, ואמא שלי מבוגרת יותר – עכשיו חייבים! למען הזיכרון ולמען הדורות הבאים”.
(שרה שלום, מתוך סרטה “אם לא אני – מי יחיה?!”)
שרה שלום, יוצרת, סופרת, תסריטאית, מפתחת תכניות לימודים ומנחת קבוצות, מביאה את סיפור החיים של אמה – ניצולת השואה חלינה חגואל. הסרט, שהוכן על ידי שלום במסגרת עבודתה ההתנדבותית בערוץ הקהילתי, משלב בתוכו ראיון עם חגואל לצד קטעי ספרות שכתבה שלום מחוויותיה כדור שני לשואה – ובהקראתן של שלום ושל נכדתה.
לסרטה של של שרה שלום ביוטיוב: “אם לא אני- מי יחיה?”
“במהלך הכנת הסרט עברה אמי תהליך של היפתחות והבעת החוויות הנוראיות שעברו עליה בשואה, וגם אני חוויתי תהליך. כמי שכל ימיה ברחה מנושא השואה ופחדה לגעת בו, במהלך עשיית הסרט חוויתי תהליך של התקרבות אל המסופר, והתמודדתי עם החומרים הקשים שעלו במילים ואף נורא מכך – בתמונות. כדי לעקוף את הצורך בחיפוש צילומים אותנטיים מן השואה, מלאכה שהעלתה מראות נוראיים, ניסיתי לשבץ במקומם יצירות אמנות, אך הדבר לא פתר את הבעיה וסיוטים שבו לפקוד אותי בלילות…האמת היא שבסופו של דבר אי אפשר היה לברוח. גם אמי וגם אני חזרנו אל החומר, דיברנו, מיששנו, וחווינו למען הנצחתו. לנוכח התוצאה, שתינו שמחות שעשינו זאת”.
מפגש נוסף של שלום עם השואה, המבוסס על חוויותיה האישיות המשקפות חוויות הדור כולו, בא לידי ביטוי בספרה “אין גלים בים סלוניקי” שיצא לאחרונה לאור (הוצאת ניב, 2020). ובו משחזרת שלום כיצד טיול שורשים לסלוניקי שביוון נשא בכנפיו חיבור בין עבר להווה: “כמי שגדלה בבית של ניצולי שואה בתל אביב בשנות החמישים והשישים, בבית של ניצולי שואה ובסביבה דוברת לדינו היווה הספר חזרה לשנות ילדותי”, מספרת שלום, “עבורי היה זה מפגש מרגש בו עלו זיכרונות, ריחות התקופה וטעמיה”.
