כל החיים דחקו בנו לצרוך כמה שיותר מוצרי חלב, כי זה בריא וזה סידן ואי אפשר בלי זה. פתאום באים ואומרים לנו: בולשיט, חלב זה רע! הוא מלא בהורמונים ובזרחן והוא גורם למחלות, אלרגיות ואפילו לסרטן. נגיד שאנחנו מאמינים להם, איך משנים הרגלי תזונה שהושרשו בנו עמוק כל כך לאורך שנים?
כבר די מזמן נסדק הקונצנזוס שלפיו חלב בקר ומוצריו הם ממרכיבי המזון החיוניים ביותר לגופנו ומהווים את המקור העיקרי לצריכת סידן. לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות גם מהצד הקונבנציונלי של הסקאלה, הגורסים כי צריכה מוגזמת של חלב מזיקה באופן משמעותי לבריאות. יש כאלה שאף רואים בו אויב מספר אחת בתפריט המערבי, ומשווים זאת לתגלית המאוחרת על נזקי הסיגריות.
בחודש האחרון רץ ברשת סרטון המצדד בגישה הזו וקורא תיגר נגד הקמפיין הידוע של “תנובה”, שדוחק בנו לצרוך לפחות שלושה מוצרי חלב ביום. הסרטון זכה לעשרות אלפי צפיות והועבר בין מאות עמודי פייסבוק של אנשים שהבריאות חשובה להם.
אז מה עכשיו? בואו נגיד שהשתכנענו שבמשך כל השנים “עבדו עלינו בעיניים”, ושבזמן שהאבסנו את ילדינו בחלב, קוטג’ וגבינה לבנה בעצם הזקנו לבריאותם. האם עלינו להוציא את החלב ומוצריו מהתפריט המשפחתי באופן מוחלט? איך לעזאזל עושים את זה לאחר שהרגלנו את המתבגרים שלנו כבר מגיל צעיר לצרוך כמה שיותר מוצרי חלב? ושאלת המאה – מאיפה נשיג עבור הגוף שלנו מספיק סידן?
בהמשך המאמר אשיב על שאלות אלה ואחרות, שהועברו למערכת “עשר פלוס” מהורים שצפו בסרטון וחשים דאגה.
[fancy_box]
למה לא?
נזקים מצריכה בלתי מבוקרת של מוצרי חלב בגיל ההתבגרות:
- אקנה הורמונלי
- תופעות קדם וסתיות (PMS), כמו שינויים במצב הרוח, דכדוך, נפיחות בבטן, רגישות בשדיים, חשק למתוק, כאבי מחזור.
- אסתמה
- אטופיק דרמטיטיס
- אלרגיות ופריחות בעור
- סוכרת נעורים
- פצעונים על העור – זרועות, גב, ישבן
- החמרת מחלות מעי דלקתיות, כמו קרוהן וקוליטיס
- עידוד גדילה מואצת של תאים, שעלול להוביל לסרטן
[/fancy_box]
מה, בלי חלב בכלל?
כמו בכל דבר בחיים בכלל ובבריאות בפרט, גם בעניין צריכת מוצרי חלב חשוב להבין שאין “שחור” מול “לבן”. נטורופתים יודעים כבר הרבה שנים שמוצרי חלב הם מקור בעייתי לסידן, מכיוון שעל אף שהם מכילים סידן בכמות גדולה – הוא אינו נספג היטב ורובו מופרש בשתן. הסיבה העיקרית לכך היא הריבוי בזרחן והמיעוט במגנזיום. זאת ועוד, מכיוון שהחלב מעודד חומציות ברקמות, הגוף נאלץ לווסת את החומציות על ידי הפרשת מינרלים בסיסיים לדם. עקב כך, צריכה לא מבוקרת של מוצרי חלב (אפילו שלושה מוצרי חלב ביום, כמו ההמלצה הגורפת) עלולה לדלל את גופנו מהמינרלים החיוניים: אבץ, מגנזיום וכמובן סידן – ובדרך הזו להגביר את הסיכון לאוסטיאופורוזיס.
אני בהחלט מסכימה עם הקביעה שחלב ככלל אינו בריא, אך מכיוון שלהוציא חלב מבית ישראלי זה לא עניין כל כך פשוט ומכיוון שישנם עדיין יתרונות בריאותיים שניתן להפיק ממוצרי חלב מותססים כמו יוגורט או לבנה מחלב צאן – אני ממליצה לנסות לצמצם את צריכתו לפעמים בודדות בשבוע. בטח שלא לשלושה מוצרי חלב ביום, ובטח שלא למטרת מניעת אוסטיאופורוזיס. מעבר לכך, אם כבר צורכים מוצרי חלב, רצוי להעדיף כאלו ממקור אורגני, מכיוון שהם אינם מכילים הורמונים ואנטיביוטיקה.
איך נשיג תזונה עשירה בסידן?
מה אפשר לצרוך במקום חלב, כדי להבטיח לילדינו צריכה מספקת של סידן ושל ויטמין D?
מכיוון שכמות הסידן המומלצת ביום היא 1,200 מ”ג, לרבים מאתנו נדמה שקשה מאוד להשלים אותה. אך לא כך הדבר. ההמלצה על הכמות מתבססת על צריכת מוצרי חלב, שבהם כמחצית מהסידן לא נספגת כלל. לכן, בפועל ניתן להסתפק בהרבה פחות.
המזונות העשירים בסידן הם: כרוב, עלים ירוקים (פטרוזיליה, בייבי, תרד מבושל, רוקט וכו’), גזר, צנון, במיה, ברוקולי, אגוזים ובעיקר שקדים, מוצרי שומשום, כמו חלבה, טחינה מלאה, מוצרי סויה וטופו, חרובים (כולל אבקת חרובים), שיבולת שועל, קטניות, סרדינים ותאנים.
רוב המתבגרים לא משתגעים אחרי ירקות ופירות. מעבר לכך, גם הריסוס של הירקות והפירות עלול להזיק ולא כולנו יכולים או רוצים לעבור ל”אורגני”. איך אפשר להתגבר על החסרונות האלה?
ראשית, בואו נפתור את סוגיית הריסוס והמזון האורגני. עדיף לאכול ירקות לא אורגניים מאשר לא לאכול ירקות בכלל! ירקות מכילים ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ופיטו-כימיקלים שעוזרים למנוע מחלות שונות, כמו יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה ואפילו סרטן. כדאי לרחוץ אותם היטב, לייבש ואז להשתמש להנאתכם (ראו מסגרת).
כדי לעודד מתבגרים לאכול ירקות ופירות, חשוב לקיים הסברה נאותה בנושא – גם במערכות החינוך, אבל בעיקר בבית. מניסיוני, דווקא מתבגרים מוכנים לאמץ שינויים באורח החיים שלהם, בשונה מילדים צעירים יותר. המתבגרים שמחים לעשות זאת כדי להיראות טוב יותר, לנסות להיפטר מאקנה הורמונלי – שבין היתר מוצרי החלב מעודדים וכמובן לרדת במשקל. הם כבר יחסית בוגרים כדי להבין את ההשלכות שיש להתנהגות ולמעשים שלהם על הבריאות ועל המראה החיצוני שלהם. לכן, אם כהורים נייצר עבורם הקשרים נכונים בנוגע למוצרי חלב, לתזונה עשירה בירקות ובפירות, לבריאות ולמראה חיצוני – רוב הסיכויים שהם עצמם ירצו לעשות את השינוי”.
קצת מוזר לבוא ולהטיף להם עכשיו מסר הפוך למה שהטפנו עד היום. מה, נגיד להם על כך שהמקרר כבר לא מפוצץ במוצרי חלב? “עבדו עלינו כל השנים”?
המדע מתעדכן ומשתנה כל הזמן. אפשר פשוט להגיד להם שמה שחשבו עד היום כבריא התברר כלא בריא, ולכן כדאי להפחית בצריכתו. בהחלט כדאי להראות להם מידע בנושא, סרטונים וכתבות, ולנסות לרתום אותם לניסיון להעביר את הבית לתזונה בריאה יותר.
בקרב ילדים קטנים יותר, ניתן ליצור טבלת צריכת סידן, ולכתוב כל יום כמה ירקות ירוקים אכלתם, כמה טחינה וכו’… זה מוסיף עניין וגורם להם להרגיש חלק מהעשייה ומהשינוי.
הרבה יותר עבודה במטבח?
עבור אלו מביננו שלא ששים לעמוד מאחורי הסירים במטבח, הפרידה מהחלב ומוצריו עלולה להיות משימה קשה מאוד. הקוטג’, הגבינה הצהובה והחלב עם הדגנים מהווים עבורנו מרכיב מרכזי בארוחות הבוקר והערב. אם ייקחו לנו את זה, נצטרך למצוא יותר זמן פנוי לבישולים, ועוד לפני כן – להתחיל ללמוד לבשל.
האם בהכרח נצטרך לבלות זמן רב יותר מאחורי הסירים במטבח?
אין ספק שאחת המשימות הקשות יותר כיום עבור אמהות (וגם אבות) היא ההתארגנות סביב הבישולים. לא תמיד יש זמן לבשל, ומשפחות רבות מוצאות את עצמן ניזונות מאוכל מהיר – הכולל בדרך כלל מוצרי חלב. החדשות הטובות הן שניתן לעשות זאת בצורה מאוד יעילה, במינימום זמן ומאמץ. הכול עניין של התארגנות נכונה. אין צורך בבישול אינטנסיבי יומיומי, אלא ביום יומיים של בישול בשבוע, שבהם יוצרים תפריט לכל שאר הימים. יש היום המון קורסים, סדנאות ומאמרים על ניצול נכון של זמן במטבח, ויישום שיטות לבישול בריא בצורה פשוטה וידידותית למשפחה העסוקה. כך למשל, תמיד אפשר ליצור “פאסט פוד” ביתי: להכין פיצה או פוקצ’ה מקמח מלא, להקפיא, ואז פשוט להכניס לתנור עם המון ירקות וטונה. אפשר להכין גם קציצות ירק עשירות בסידן שניתן להקפיא, סנדוויצ’ים עם סלט טונה, סלט ביצים, ממרחי טופו, ממרח חומוס, טחינה, ועוד המון אפשרויות. מה שצריך זה יצירתיות וזמינות של החומרים במקרר. עם קורנפלקס ניתן לצרוך תחליפי חלב, שעליהם אפרט בהמשך, או אפילו מיץ תפוזים או תפוחים! בטוסט ניתן לשים גבינת מוצרלה אמיתית, שתהליך הייצור שלה הופך אותה לגבינה קצת יותר בריאה.
נכון, זה מצריך שינוי בחשיבה, אבל תחליפי חלב הפכו לזמינים יותר מאי פעם – ולכן היום קל יותר לבצע את השינוי.
[fancy_box]
טיפ טעים: סידן לסרבני ירקות
על שייק ירוק שמעתם? מערבבים פירות מתוקים כמו בננה, אפרסמון, תותים, אגסים, פפאיה, אננס, עם חופן או שניים של תרד או ירוקים נוספים (לא עלי בייבי) וטוחנים במג’מיקס למשך כמה דקות.
המון סידן, ואת הירקות לא מרגישים בכלל! יוצא שיק פירות לכל דבר, עשיר, ללא מוצרי חלב, ובריא ביותר. יש דרכים נוספות להכניס סידן לתפריט, וכל מה שצריך זה הכוונה נכונה ומעט יצירתיות. בתיאבון!
[/fancy_box]
חלב עזים וחלב סויה – זה טוב או רע?
למי שמתקשה לוותר לגמרי על מוצרי חלב, אני ממליצה לצרוך יוגורט מחלב עזים או מחלב כבשים (כמובן במקרים שבהם לא קיימת אי סבילות ללקטוז). יוגורט כזה מכיל חלבון וחיידקים ידידותיים, כלומר פרוביוטיקה (מקורות נוספים לפרוביוטיקה: ירקות כבושים או עולש).
גם מןצרי סויה הם פתרון, כל עוד הם נצרכים במידה. אם אוכלים מהסויה במתינות (כמה קוביות טופו במוקפץ, קצת חלב סויה בקפה) אין סיבה לכך שהיא תזיק. להפך. בסויה נמצא חומר פיטו-אסטרוגני, אשר ‘מתלבש’ על קולטני אסטרוגן בגופנו. פעילות הפיטו-אסטרוגן פחות חזקה באופן משמעותי מהאסטרוגן הרגיל, שאותו אנחנו מקבלים באופן קבוע מהמזון שאנו צורכים מן החי. מכאן שהסויה למעשה מאזנת אסטרוגן, אולם כאמור – רק אם היא נצרכת בכמויות לא גדולות.
האם חלב עזים מומלץ יותר מאשר חלב בקר?
חלב עזים מפוסטר אמנם קל יותר לעיכול מאשר חלב פרה, אך עדיין לרוב האנשים מומלץ להעדיף תחליפי חלב. יחד עם זאת, לחלב עזים לא מפוסטר יש ערך תרפויטי גדול בטיפול באפטות ובפצעים בפה (בעיקר אצל ילדים, אבל לא רק) – אולם אז חשוב מאוד לוודא שהחלב מגיע ממחלבה ידועה שנמצאת בפיקוח וטרינרי, שכן הוא אינו מפוסטר.
אילו תחליפי חלב קיימים מלבד חלב סויה?
קיימים בשוק תחליפים נוספים, כמו חלב שקדים, חלב אורז ושיבולת שועל. עם קצת מאמץ, כל אחד יכול למצוא את הפתרונות המתאימים עבורו.
הכותבת היא נטורופתית ND, רפלקסולוגית, הרבליסטית ומטפלת בפרחי באך, בוגרת קמפוס ברושים של אוניברסיטת תל אביב, www.natural-medicine.co.il
אלכוהול הוא בין הגורמים להשמנת יתר
סובלים מפצעי בגרות? נסו את האיורוודה
