fbpx

הדרת נשים: כך בנות משתיקות הפרעת קשב מגיל צעיר

הדרת נשים: כך בנות משתיקות הפרעת קשב מגיל צעיר

אבחון וטיפול בהפרעות קשב נפוץ יותר אצל בנים. הסיבה: בנות משתיקות ומפנימות את ההפרעה שלהן, בשל נטייתן לציית לקוד החברתי הדורש מהן להיות ‘ילדות טובות ומסודרות’. כשהן מפנימות את התסכול הן נתפסות כחולמניות ומופנמות, אך לאורך זמן הן משלמות מחיר אישי וחברתי כבד. איך נעזור להן?


במשך שנים רווחה ההנחה שמספר הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז גדול באופן משמעותי ממספר הילדות הסובלות ממנה. אולם בשנים האחרונות הולכת ומתבררת העובדה שבפועל לא קיים פער משמעותי בין שיעורי התופעה בשני המינים, אם כי מספר הבנות המופנות לאבחון וזוכות לטיפול עדיין קטן ממספר הבנים. הסיבה להבדל הזה היא שרוב הילדות עם הפרעת קשב לומדות להשתיק את ההפרעה שלהן ולהפנים אותה כבר בשלב מוקדם בחייהן. השתקה זו מלווה אותן, לעתים, גם בבגרותן, ויוצרת השתקה של היכולות היצירתיות שלהן. ילדות הלומדות להתעלם מהנוכחות של הפרעת הקשב, משלמות על כך לעתים מחיר אישי וחברתי כבד הן כנערות מתבגרות והן כנשים בוגרות. בנים, לעומתן, לומדים בשלב מוקדם של חייהם להחצין את רצונותיהם ואת צורכיהם, ולכן גם במקרה של הפרעת קשב הם נוטים להחצין כבר בשלב מוקדם את דרך החשיבה המיוחדת שלהם – כמו גם את הקשיים שההפרעה הזו יוצרת.

[fancy_box]

“אורות אדומים” להורים ולמורים

איך לא נפספס הפרעת קשב בילדות מתבגרות?

הערה: רק שילוב של מספר התנהגויות עשוי לרמז על הפרעת קשב המצריכה ייעוץ מקצועי

  1. “אין לי כוח”: זוהי אמירה אופיינית מאוד לגיל ההתבגרות, ולכן מבוגרים נוטים להתעלם ממנה. אולם חשוב לשים לב מתי היא מופיעה והאם היא מבטאת התשה תמידית. אם נערה חוזרת בכל יום מותשת מבית הספר, ואם כבר אחרי השיעורים הראשונים של היום היא אומרת “אין לי כוח” – זוהי נורת אזהרה.
  2. בלגן ודחיינות: נערות עם הפרעת קשב סובלות מקושי בהתנהלות היומיומית. הדרישה לעצמאות בחיי היומיום (הכנת שעורי בית, הכנה למבחנים, הדרישה לניהול זמן וארגון חפצים) קשה מאוד עבור נערות שחיו במשך שנים עם הפרעת קשב לא מאובחנת. מכיוון שאי סדר נתפס כמאפיין של גיל ההתבגרות, קל להתייחס אליו כאל “משהו שיחלוף”. אולם שימו לב האם ה’בלגן’ מתבטא בכל התחומים ולא רק בחדר לא מסודר, והאם הנערה תמיד עמדה במשימות וכעת היא לפתע דוחה את כל הפעולות שהיא צריכה לבצע.
  3. שינויים במצב הרוח: גם זה מאפיין בולט של גיל ההתבגרות, ולכן התגובות הרגשיות של נערות עם הפרעת קשב לא מאובחנת עלולות להיתפס כמצב זמני.  חשוב להבין כי נערות הסובלות מההפרעה וחוות תחושות תסכול וכישלון לאורך זמן, עלולות להגיע למצבים נפשיים קשים. לכן, אם קיים שילוב של קשיים בהתארגנות ובהנהלות יחד עם שינויים במצבי הרוח, פנו לייעוץ מקצועי.
  4. כניעה ללחץ חברתי: נערות עם הפרעת קשב בלתי מאובחנת עלולות להיות בסיכון גבוה לכניעה ללחצים חברתיים. כדי לפצות על תחושות התסכול והכישלון הן עלולות לנסות להתבלט חברתית – מה שעלול לגרום לעתים להתנהגויות לא רצויות ואף מסוכנות.

[/fancy_box]

“ילדות טובות ומסודרות”

כידוע, אנשים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז הם לרוב בעלי חשיבה ייחודית, המאפשרת להם לפעול בצורה יצירתית במגוון תחומים. אולם ההפרעה הזו מסבה גם לא מעט קשיים לילדים ולמבוגרים שלוקים בה. חוסר שקט פיזי או מחשבתי, חוסר יכולת להתמקד ולהתמיד בפעולה או במחשבה אחת, וכן קשיים בולטים בהתארגנות, בניהול זמן ובניהול חפצים וניירת – כל אלה הם ממאפייני ההפרעה. אולם הכרה ביכולות הייחודיות והבנת הקשיים מסייעות לאדם הלוקה בהפרעה לקבל את נוכחותה בחייו, ולהיעזר באנשי מקצוע כדי לפתח כלים להתמודדות עמה.
כבר בגיל הגן, ילדות לומדות שהן צריכות להיות “ילדות טובות”, ולכן נוטות להשתיק את החשיבה היצירתית שלהן ונמנעות מלהחצין את התסכול שיוצרת ההפרעה. כפועל יוצא, בזמן שבנים עם הפרעת קשב מחצינים את הקשיים שלהם ולכן זוכים לתשומת הלב המתאימה ולטיפול המתאים, רק ילדות בודדות – אלו הסובלות מהפרעת קשב קשה המלווה בהיפראקטיביות – מצליחות לזכות בתשומת לב דומה. כך גם בבית הספר, בנים המתקשים לעמוד בדרישות הלימודיות וההתנהגותיות נוטים להחצין את התסכול שהם חווים, וכתוצאה מכך מופנים לאבחון ולטיפול אצל אנשי מקצוע. הטיפול מאפשר להם לזהות את הקשיים שלהם, לקרוא להם בשם, ולהשתמש בכלים המתאימים כדי להתמודד עמם. הטיפול בקשיים הוא גם זה שמאפשר לילדים הללו לזהות את יכולותיהם וללמוד להשתמש בהן.

בנות, כאמור, יודעות שהן אמורות להיות ילדות טובות וצייתניות, ולכן כשהן מתקשות לעמוד בדרישות הלימודיות של בית הספר הן מפנימות את התסכול ונתפסות כילדות חולמניות או מופנמות. בנוסף על כך, הן יודעות שבשל היותן ילדות מצופה מהן להיות מסודרות, ושהמחברות שלהן יהיו מקושטות והיומן מעודכן ומסודר. הפנמת הקשיים מביאה לכך שהן לא מקבלות טיפול מקצועי, בזמן שהן לא מסוגלות להסביר לעצמן את הקשיים, ולכן הן מתחילות לפתח מיומנות הסתרה והכחשה. במקום ללמוד לנהל משא ומתן עם הקשיים שלהן, הן לומדות לקרוא לעצמן עצלניות, ומתחילות תהליך מתמשך של שימוש ב”שקרים לבנים”. גם כאשר הן מצליחות, במאמץ רב, לעמוד בדרישות של החברה, הן מרגישות “משהו לא בסדר”. הן עלולות להרגיש שההצלחות שלהן מקריות, ולחוות תחושת זיוף מתמדת.

מנערות מופנמות לנשים מתוסכלות

קשה להפריד בין התנהגויות הנובעות ממרד נעורים או הסתגרות של גיל הנעורים לבין התנהגויות הנובעות מקיום הפרעת קשב. גיל ההתבגרות הוא גם שלב לימודי קריטי, שבו הילדים חווים מעברים מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים ולאחר מכן לחטיבה העליונה. בשנים הללו, אצל רוב התלמידים קיימת תחושה של “קפיצת מדרגה”. כלומר, כמות הלמידה הנדרשת עולה, ונוצרת דרישה ללמידה עצמאית יותר ולהתנהלות עצמאית יותר. לכן בשלב הזה מתגלות הרבה מאוד הפרעות קשב, ובייחוד אצל נערות שהשתדלו להיות “ילדות טובות” בהיותן בבית הספר היסודי ולמדו להסתיר את הפרעת הקשב שלהן. כדי שהנערה לא תמשיך להשתיק את הקשיים שלה, וכדי שנוכל לאבחן את ההפרעה ולהעניק לה את הכלים המתאימים, חשוב שנהיה קשובים להתנהגויות שלה ונדע להבחין האם הן מבטאות מאפיינים של הפרעת קשב או של קשיי גיל ההתבגרות (ראו מסגרת).

כאשר ילדות אלה ממשיכות להסתיר ולהשתיק את הפרעת הקשב, הקשיים שלהן רק הולכים וגדלים כשהן מגיעות לבגרות. אז הן נתקלות בציפיות החברתיות הדורשות מהן להתנהל בעולם התעסוקתי, ולנהל במקביל את הבית והמשפחה. במקביל הן לומדות שהחברה מצפה מהן להיות אחראיות על ניהול הזמן של בני המשפחה, על ניקיון הבית, על הלבוש והתזונה של בני המשפחה, על חינוך הילדים והקשר עם מערכת החינוך, ולעתים גם על ניהול הכספים היומיומי. כאשר הן לא מצליחות לעמוד בציפיות אלה, הן לומדות להגדיר את עצמן לא רק כעצלניות אלא גם כאמהות לא טובות וכבנות זוג שלא עומדות בציפיות החברה.

מכיוון שבשלב הזה הפרעת הקשב שלהן כבר מושתקת לחלוטין, אין להן אפשרות לראות שקשיי ההתנהלות היומיומיים שלהן הם למעשה תוצר של הפרעה, והן חוות תחושת כישלון ותחושת חוסר אונים מתמשכת. אין להן גם אפשרות להשתמש ביכולותיהן היצירתיות, והן אפילו לא יודעות לזהות את התסכול הנובע מחוסר מימוש עצמי מתמשך. רבות מהן מצליחות לתפקד, אולם הן עושות זאת תוך מתח מתמיד וידיעה שהן תמיד “לא בסדר”. המתח הזה יוצר עייפות מתמדת ואף עלול ליצור תחושת דיכאון קל ומתמשך. חלק מהנשים הללו לא מצליחות להחזיק מעמד במקום העבודה, חלק מהן מתגרשות כתוצאה מתחושה של כישלון בחיי הזוגיות, חלק מהן מגיעות לטיפול פסיכיאטרי כתוצאה מתחושת דיכאון, חלק מהן עסוקות בצורה אובססיבית בסדר וניקיון, וקיימת גם טענה שמצב כזה עלול לגרום להתפתחות הפרעות אכילה או מחלות כמו פיברומיאלגיה.

סוף דבר: החזירו להפרעה את קולה

רק כאשר נשים אלה לומדות לשמוע את הפרעת הקשב שלהן, רק כאשר הן מתחילות לזהות את נוכחותה ואת קולה, הן יכולות להתחיל ליצור איתה משא ומתן. רק כאשר הן לומדות לקבל את הנוכחות של הפרעת הקשב הן יכולות להסביר לעצמן ולסביבה את הקשיים שהן חוות. רק אז הן יכולות לקבל את העזרה המקצועית המתאימה, ולגלות מחדש את יכולותיהן. קבלת נוכחותה של הפרעת הקשב היא זו שיכולה לאפשר לנשים הללו להגדיר את עצמן מחדש, כנשים, כחושבות, כיצירתיות – ולא כעצלניות, כדיכאוניות או כ”אמהות לא טובות”.

הכותבת היא בוגרת לימודי נשים (M.A) ומאמנת אישית להפרעת קשב וריכוז; מחברת הספר “להקשיב להפרעת הקשב”; מלווה מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז במסגרת קבוצתית ואישית; בעלת ניסיון רב בעבודה עם מתבגרים בעלי לקויי למידה והפרעת קשב; אמא לשני ילדים עם הפרעת קשב. www.lehakshiv.co.il

רן בן ה-15 מתלבט איזו מגמה לבחור. איך הפרעת הקשב שלו קשורה לעניין?

מהן עשרת הדיברות של “האבא החדש”

הילד/ה עולה לחטיבת ביניים? נחוצה הכנה מוקדמת שלכם ושלו

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.