fbpx

אונס רודף אונס

אונס רודף אונס

 

כאשר אונס רודף אונס בחדשות הארציות, טבעי שנחוש חרדה לבנותינו בעת שהן יוצאות לבלות. אבל החרדה לא יכולה לעזור לנו במאומה. מה כן יכול לעזור? שרון אדלר פונה לאמהות: כך תציידו את בנותיכן באמצעי זהירות להפחתת הסיכויים להיאנס, ובד בבד תעצימו אותן!

השבוע התוודענו למקרה המצער של נערה בת 18 שנאנסה על ידי ארבעה גברים במהלך מסיבת הסיום של בית הספר. כשבוע קודם לכן, נערה בת 15 הותקפה מינית לעיני החבר שלה במהלך אירועי יום העצמאות בתל אביב. אי אפשר שלא להזדעזע מהקלות שבה מתרחשים מקרי אונס בקרב צעירים ולהצטמרר מהחשבה שזה היה יכול לקרות גם לבת שלנו. כהורים, כולנו שותפים לתחושה שקשה לעקוב אחר קצב האירועים, ואמהות רבות מספרות שהן חשות חרדה תמידית לבתן המתבגרת בכל פעם שהיא יוצאת לבילוי מחוץ לבית. השאלה היא מה נוכל לעשות מלבד לחוש חרדה מתמשכת וקיומית (שלרוב משתקת אותנו מעשייה) ולהזדעזע פעם אחר פעם מהפרסומים בתקשורת על מקרי אונס אכזריים בנערות.

אמצעי זהירות בזמן בילוי

רוב ההורים מתמודדים עם החרדה שלהם מפני פגיעה בבתם המתבגרת בדרך מגוננת במיוחד, שהיא מתישה ומעייפת ולא בהכרח יעילה. הם נשארים ערים עד הרגע שבתם שבה הביתה מבילוי כשהם חשים חרדה וחוסר אונים, הם מתקשרים לבתם כל שעה עגולה כדי לברר היכן היא נמצאת ומגבילים את הבילוי לשעת חזרה מסוימת, חלקם אף מסיעים את הנערה למקום הבילוי ומחזירים אותה הביתה בעצמם. בתוך כך הם מזהירים את בתם מ”העולם המסוכן” ומפצירים בה להיזהר (במיוחד ‘מגברים’) – מבלי להסביר לה ממה להיזהר ואיך בדיוק לעשות זאת. כן, מרוב היסטריה שכחנו שלנערות יש כוח, ומה שעלינו לעשות זה להעצים אותן ולהעניק להן אמצעי זהירות שעשויים להפחית במידה ניכרת את ההסתברות של אונס או תקיפה מינית. הנה כמה כלים שחשוב לספק לילדות ונערות:

  • הקשבה לאינסטינקטים ולתחושות הבטן: למדו את בתכם להקשיב לעצמה ולתחושות הבטן שלה. כהורים מחנכים, לעתים אנו מתייחסים לילדות שלנו כאל חסרות ישע, עדינות ופגיעות, ובכך אנו גורמים להן לחוש ילדותיות ולא לסמוך על התחושות הפנימיות שלהן. הזכירי לבתך שטמון בה כוח אמיתי שנמצא אצלה כל הזמן, שבא לידי ביטוי בחושיה המחודדים. הזכירי לה להיות קשובה למנגנוני הזהירות, כדי שתוכל להגן על עצמה. מפני כל מיני “צרות”. חזקי אותה שאם היא חשה סכנה ואיום – עליה להימלט מהמקום כל עוד נפשה בה.
  • לשירותים ובדרכים חשוכות הולכים רק בקבוצה או בזוגות: הדריכי את בתך לא להיות לבד אף פעם בסיטואציות שיש בהן סיכון. החל בהליכה לשירותים במקומות הומי אדם, וכלה בחזרה הביתה בשעות החשכה ובדרכים צדדיות.
  • ערנות אינה מבטלת נשיות: לעתים, נערות עושות מניפולציות קטנות ולגיטימיות של פיתוי. למדי את בתך שאם היא עושה זאת בזמן לא מתאים ובמקום ועם אנשים לא מתאימים – היא עלולה להיפגע. הדגישי כי היא לא אשמה בדבר, וכי זכותה ללבוש מה שהיא רוצה ולומר מה שהיא רוצה, אך עליה להיות שקולה וערנית ולשמור על חושים מחודדים. בעניין הזה, חשוב שכולנו נהיה מודעים למסר הבעייתי והמעוות שהחברה מעבירה לנערות: מצד אחד האישה המודרנית היא אדם חופשי, ומצד שני פלירטוט נתפס אצל רבים כתכונה נשית לא רצויה, אישה מינית נתפסת כפרוצה, והגבר נתפס כבעל יצר ומסוכן. המסר השגוי והמתסכל הזה גורם לנערות רבות להתכחש לרגשות שלהן, להתקשות בזיהוי מצבי סיכון, להתבלבל ולהיפגע. אגב, העובדה שהאישה היא אדם חופשי לא פוטרת אותנו מלהקנות לה כלים להתמודד עם סכנת האלימות בכלל ואלימות מינית בפרט.
  • מודעות להשפעת האלכוהול: הסבירי לבתך שבגילה הצעיר די במעט אלכוהול כדי לגרום לה להשתכר ולשיקול דעתה להיפגם. לכן, אם היא מחליטה לשתות חשוב מאוד שהיא תדאג מראש לכך שתימצא לצדה חברה שאינה שותה ושתוכל להשגיח עליה במידת הצורך.

 

העצמת הנערה במקום חרדה

מעבר להתמודדות עם החרדה האישית שלנו כאמהות, עלינו להחזיר את תחושת הביטחון קודם כול לבנותינו. הדרך לעשות זאת, כאמור, היא להעצים אותן ולאפשר להן לסמוך על עצמן ולהכיר בכוח שלהן, להזכיר להן לגלות ערנות לכל המתרחש סביבן, לא לשתות יותר מדי אם הן מחליטות לשתות, להיות קשובות לרגשות ולתחושות הבטן שלהן. בתוך כך חשוב שנעביר להן את המסר שמין הוא דבר נפלא כשהוא מתרחש מתוך רצון, אהבה וכבוד הדדי.
המסר הרצוי הוא שהעולם אינו מסוכן, אלא יש בו סכנות (גם נהיגה בכביש עלולה להיות מסוכנת).  בילוי בחוכמה, שכולל את כל האזהרות שצוינו בכתבה, יכול להיות מהנה ביותר ולהסתיים באופן נעים ורגוע.

הכותבת היא מנחת קבוצות במסגרת “בתים חמים” לנערות בסיכון, מנחת קבוצות של בני נוער בנושא “חיזור אלים”, מטפלת באמנות ומדריכת הורים www.sharonadler.co.il



עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.