fbpx

מה קרה בחוף בוגרשוב בתל אביב?

מה קרה בחוף בוגרשוב בתל אביב?

שרון אדלר, העובדת עם נוער ונשים בסיכון, מתארת מנקודת מבטה את המקרה שזעזע את כולנו בשבוע האחרון. מה עלה בראשם של הנערים? מה עלול היה להוביל להתנהגות הבחורה? ולמה בפעם הבאה כולנו צריכים לזכור זאת אם ניקלע לסיטואציה של “מין קבוצתי” בפרהסיה?


פרשת המין הקבוצתי בחוף בוגרשוב הסעירה השבוע את המדינה. עשרות טורי דעה נכתבו בעניין, לצד סיקור המקרה, והטוקבקים נעו בין שני הקצוות: הלם מוחלט מהידרדרות הערכים במדינה ומהתנהגות הנערים, מול האשמת האישה ותיאורה כ”אישה שאוהבת מאוד סקס” והצגת הנערים כתמימים וחפים מפשע. אולם גם המזועזעים ביותר יודעים שדבר לא ישתנה בעקבות המקרה. נחזור לנקודת ההתחלה (או הסוף, תלוי איך מסתכלים על זה): מדי פעם תבצבץ לה עוד פרשיית מין קבוצתי או אונס קבוצתי, המדינה תסער לרגע ולמחרת יישכח הכול. עד הפעם הבאה.

הצד של הנערים: פנטזיה פורנוגרפית

פרטים רבים לא ידועים עדיין על זהות האישה והנערים שהשתתפו ב’פרשת המין הקבוצתי’ בחוף בוגרשוב לעיני עשרות אנשים. יחד עם זאת, מניסיוני כמטפלת ומנחה – העובדת גם עם בני נוער וגם עם נשים במצבים סיכוניים שונים – אני נוטה לפרש את הסיטואציה באופן הבא.

ראו סיפור: אישה בשנות ה-30 לחייה, הלומת אלכוהול ושיכורה, ככל הנראה אלכוהוליסטית, ככל הנראה בדיכאון קליני, מנותקת מרגשותיה ומגופה, “צמאה” מאוד לתשומת לב, פוגשת בחבורת צעירים רווי הורמונים המציעים לה משקאות לרוב. היא משתעשעת עמם, וכעבור כמה כוסיות, כשרמת האלכוהול בדמה גבוהה במיוחד, היא מבינה שהיא אמורה לשלם מחיר עבור היחס שלהם כלפיה. זה לא מפריע לה במיוחד כי היא כבר שתויה מספיק, כבר לא מרגישה הרבה, שיכורה ו’עליזה’. הצעירים קולטים את הפוטנציאל – פנטזיה פורנוגרפית ידועה על מין קבוצתי כבר מתגנבת למוחם – אז הם משקים אותה, נבוכים, נרגשים מאוד ונתונים תחת לחץ חברתי. בתחושת חברותא ושותפות עם חבריהם הם מצפים בהתרגשות לבאות…

מה זה בכלל “מין קבוצתי”?

על פניו, האירוע לא נשמע כמו אונס קבוצתי. ההגדרה המתאימה יותר היא “מין קבוצתי” או “ניצול מיני”. תופעת המין הקבוצתי מוכרת היטב בקמפוסים בארה”ב וזכתה לכינויים שונים, כמו: “Gang Bang”  או pulling Train” ” (גברים שעומדים בתור, כמו בתור לרכבת). בכל מין קבוצתי ישנם מרכיבים קבועים, שחוזרים על עצמם: רציונליזציה – הבאה לידי ביטוי בשכנוע עצמי של הנערים שהאישה רוצה את זה, מציצנות, ושימוש רב בסמים או באלכוהול – משום שהוא משחרר את המעצורים ומחליש את יכולת האישה לאמוד מצב מסוכן או להתגונן מפניו.

במקרה שאירע בחוף בוגרשוב השתתפה קבוצה קטנה יחסית של בני נוער, שמן הסתם היה לה מנהיג (כמו שיש בכל חבורה), ועל חברי הקבוצה הופעל לחץ חברתי להשתתף באירוע (כמו שקורה בכל קבוצה). הרציונליזציה שאפשרה את האירוע עבור הנערים הייתה: “הבחורה הזו מופקרת בכל מקרה, היא רוצה את זה”. מעבר לכך, בקבוצה קטנה של נערים יש פיזור אחריות, כלומר האחריות האישית מתחלקת בין כל חברי הקבוצה ולכן פוחתת עד אפס.

הצד של הבחורה: שילוב של אלכוהול ומיניות הרוסה

המקרה בחוף בוגרשוב, כמו כל המקרים מהסוג הזה, עורר בנשים ובגברים כאחד את השאלה הנוקבת: מה יכול לגרום לאישה להפקיר כך את גופה?, ובמילים אחרות: איזו אישה תבקש מרצונה לקיים בפרהסיה יחסי מין עם נערים זרים בזה אחר זה?. ברוב המקרים ישנם כמה גורמים המשולבים יחד, וביניהם בולטים שני הגורמים הבאים:

  • השפעת האלכוהול והסמים: נשים אלכוהוליסטיות בזמן השימוש מאבדות במהירות כל שליטה על התנהגותן, בעיקר כי זו מטרת השתייה (כמו בנסיך הקטן: “אני שותה כדי לשכוח את חרפת השתייה”). לשכוח, להעלים את הרגשות ולפרוק את המתח.
  • ההשפעה שיש לתקיפה מינית בעבר, בייחוד בתוך המשפחה: נשים שעברו תקיפה מינית על ידי אב חורג או גילוי עריות על ידי האב, עלולות לסבול מבעיות חמורות במיניות שלהן. לרוב הן יחוו בבגרותן בלבול בכל הנוגע לרגשות של אהבה, חיבה ומין, וכבר בגיל צעיר מאוד, באופן מעוות, הן ילמדו לקשר בין חיבה ותמיכה לבין מין. לחוויה טראומטית כזו ישנה כמעט תמיד השפעה הרסנית על התייחסות הנפגעת למיניותה ולדימויה העצמי כאישה בוגרת.
    בדרך כלל קורה אחד מן השניים: האישה, שנפגעה בילדותה מגילוי עריות, אינה יכולה ליהנות מיחסי מין, חשה גועל בכל הקשור למיניות ויחסיה עם גברים מבוססים על שנאה ופחד לסירוגין. בצד השני ישנן נשים רבות שנפגעו מינית בילדותן, שרגשי האשם וחוסר ההערכה העצמית שלהן מובילים אותן להתנהגות הרסנית כלפי עצמן. זו באה לידי ביטוי בהפקרות מינית וניתוק רגשי מהחוויה המינית, ולעתים גם בזנות.
  • הצד שלנו: להתעורר מהריאליטי למציאות

    אדגיש שוב, הפרשנות שהצגתי כאן למקרה שאירע בחוף בוגרשוב מובאת מנקודת מבטי  האישית והמקצועית (ומבוססת על ניסיון רב), שאינה מבטיחה חפיפה מלאה למציאות. יחד עם זאת, כולנו מחויבים להכיר בה כאפשרות מציאותית סבירה אם נתייצב בעתיד במקומם של אותם אנשים שהיו בחוף, ובחרו לעמוד מן הצד מבלי לעשות דבר.

    הכותבת היא מנחת קבוצות במסגרת “בתים חמים” לנערות בסיכון, מנחת קבוצות של בני נוער בנושא “חיזור אלים”, מטפלת באמנות ומדריכת הורים www.sharonadler.co.il

    נתונים בולטים מהדוח המעודכן של עלם

    גידול של 500 אחוז: כמה בני נוער מעורבים בזנות?

    היא רק בת עשר וכבר מדגמנת ערום

commentIcon

תגובה אחת

  1. תודה על הניתוח החשוב והכתוב בשפה ברורה, שווה לכל נפש. הרבה אנשים ששמעו על המקרה חשבו שזה מצחיק…

סגור לתגובות.

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.