איך ‘סוחבים’ מתבגר לטיול משפחתי בחיק הטבע?

דרור נזכר איך חרש את הארץ לצד בני משפחתו, עד שהגיע לגיל ההתבגרות והחל להסתגר בחדר. “הטבע הוא הרופא הטוב ביותר של האדם”, הוא אומר, וקורא לנו לעודד את הילדים לצאת אל האוויר הצח. כך נגרום להם להצטרף לפיקניק המשפחתי, להכיר את הצמחים מקרוב ואפילו ללכת ברגל

את הפוסט הזה אפתח בהתנצלות כנה ועמוקה לאמי. אז אמא, סליחה! והנה ההסבר: בילדותי, הוריי נהגו לצאת איתי לטייל ברחבי הארץ בכל שבת. פיקניק, טיול ארוך, התבוננות בפריחה הראשונה של הרקפות והסביונים, העיקר לנפוש בחיק הטבע. אבל כשהגעתי לגיל העשרה השתלטה על הלקסיקון היומי שלי המילה “לא”,  ותוך שבועות אחדים הפכתי מ”ילד טבע” לילד “אני בחדר שלי, תעזבו אותי בשקט!”. הטבע, שהפך לנוף ילדותי בשנים הראשונות לחיים, הלך והתרחק ממני, ולא עזרו נזיפותיה של אמי – שהפצירה בי להצטרף לטיולים המשפחתיים.
בדיעבד אני מתחרט על כך שלא שמעתי לקולה. אם הייתי מקשיב לעצה של אמא יקרה לי, ההשראה היצירתית שהייתי מקבל מהנופים, מהחי ומהצומח, ואפילו מטיול אחד קטן באחד האתרים היפים של ארצנו, הייתה מתעלת את עצמה למשהו מפרה ומועיל.
חופשת פורים, ולאחריה חופשת פסח, מזמנת למשפחות זמן פנוי ליציאה מהבית ולהתנתקות זמנית מהפייסבוק ומהמטלות השוטפות שאליהן אנו נשאבים מדי יום. הנה כמה עצות פרקטיות לבילוי מהנה ויצירתי בחיק הטבע, שמביאות בחשבון גם את ההתנגדות האופיינית לגיל ההתבגרות.

[fancy_box]

דרור ינאי:
כמה מילים על עצמי

בנוסף להיותי פעיל בגרינפיס ישראל, אני מתנדב בארגון אנונימוס למען זכויות בעלי חיים ומתפקד ככתב, צלם ועורך בטלוויזיה החברתית. מאז שאני זוכר את עצמי הייתה לי זיקה לשימור הסביבה, בגיל 22 עשיתי שירות לאומי בארגון גרינפיס למען איכות הסביבה בישראל על תקן תחקירן סביבתי – שם חשפתי מחדלים ועזרתי בניסוח קמפיינים מרכזיים. הבעיות הסביבתיות בישראל שאליהן נחשפתי בעבודתי, דרבנו אותי עוד יותר להיאבק למען הסביבה ובני האדם החיים בה.  אני מאמין שאם כל אחד יתרום מזמנו למען סביבתו, אפילו חמש דקות ביום, המקום שבו אנו חיים עתיד לתגמל אותנו הרבה יותר – מכל הבחינות.

[/fancy_box]

לפיקניק משפחתי, הפכו אותו לבשלן

את תמונת “הולמרק” של המשפחה המאושרת היושבת לה יחד תחת סדין לבן בפארק ציבורי, מוקפת  במטעמים שהכינה יחד בבית, לא ראיתי מסביבי כבר מזמן. אולי ביום העצמאות. הדבר לא אומר שתם עידן התמימות, אלא שהחל עידן הנוחות. הרבה יותר פשוט לאנשים להזמין אוכל הביתה או לצאת למסעדה, במקום לעמול ולעבוד כדי לבלות זמן איכות עם המשפחה. אבל הגיע הזמן לעשות שינוי ולהחזיר את הפיקניק לתרבות שלנו.
המטבח מושך אליו מתבגרים רבים, מכיוון שבמידה רבה הוא כמו מעבדה המאפשרת ניסוי וטעייה. רוב בני הנוער מביאים עמם למטבח סקרנות ויצירתיות טבעיות, שעשויות להוביל לדברים נפלאים (גם אם לא תמיד בריאים). לכן, אם אתם מעוניינים לצאת לפיקניק משפחתי והמתבגר הצפון בחדר הוא היחיד שאומר “לא”, נסו לעניין אותו בבישול. אם הוא בעניין, הוא ישמח להפגין את היכולות שלו באירוע, ולא סתם בארוחות שישי, ומה שנותר לכם זה להעביר לו את המסר שפיקניק משפחתי זה גם סוג של אירוע.

טיפ ממני: ההזמנה למטבח לא הלכה בקלות? גלו יצירתיות: קנו ספרי בישול, חומרי גלם וכלים מעניינים למטבח ונסו לעורר בילדכם המתבגר משיכה לתחום. לפעמים כדי להוציא את השף מהבן אדם, צריך להציג לו את הכלים שיהפכו אותו לכזה. לאחר עשייה קצרה, נסו לארגן פיקניק משפחתי או שתציעו לו לארגן פיקניק עם חברים. אני משוכנע שאותו מתבגר יקפוץ על ההצעה להכין מנה או שתיים.

לבילוי בכפרים ובשדות, דרבנו אותו לארגן טיול

מחקרים מדעיים ופסיכולוגיים מקשרים שהייה בחיק הטבע למצב רוחו של האדם. השמש מספקת לנו ויטמין די (D) החיוני לעצמותינו. רק כדוגמה, באנגליה המעוננת שיעור גבוה יחסית של האוכלוסייה סובל ממחלת הרככת, הנגרמת ממחסור בוויטמין די עקב שהייה מועטה בשמש. בנוסף, החום והאור מספקים לגופנו אנרגיה טובה ותחושה נעימה, בין היתר כתוצאה מאיתותים כימיים מהמוח.
ומה לגבי העצים והצמחים? לפי מחקר של הפסיכולוג האמריקאי ג’ון דיוויס, המראות, הריחות והצלילים שהטבע מציע, שולחים גלי עונג למוחנו, ואלו עשויים לשפר את מצב רוחנו ואף לרפא תחלואים שונים. הגלים הללו הם אנרגיה המצויה בכל זמן ובכל מקום. לא בכדי, אמנים רבים בעולם מצאו בטבע השראה ליצירות המפורסמות ביותר שלהם.
ובחזרה למתבגר שלנו: נערים ונערות רבים נקלעים למצבי דיכאון עקב שהייה ממושכת מול מסכים ומחסור באור יום, מה שיכול להוביל בהמשך גם למעגל של תסכול תעסוקתי ואישי. סיבה מספיק טובה לעשות מאמץ לדחוף אותם החוצה, לא?

טיפ ממני: אם תגידו למתבגר לצאת מהבית כדי לתפוס קצת שמש, רוב הסיכויים שתזכו לטריקת דלת ברצוף. נסו לבוא בגישה אחרת: למשל, אם יש לכם קצת חסכונות בצד פרגנו לו חופשה בארץ או בחו”ל, איתכם או בלעדיכם. אפשרו לו אפילו לארגן לעצמו טיול עם חברים, העיקר שתדרבנו אותו לצאת לטייל. ואל תדאגו, הוא יהיה בסדר. הטבע היפה והמרשים יכול לעשות רק טוב לנשמה, בייחוד לזו של נער מתבגר. והרעיון הוא שהחשיפה לטבע תגרום לו אושר כזה גדול, שבפעם הבאה הוא יסכים להצטרף גם לטיול המשפחתי.

למסלולי הליכה, תנו דוגמה אישית

אין צורך להסביר לכם את הקשר בין פעילות גופנית לבין בריאות הגוף והנפש, ומכאן את הפגיעה הרבה שיש להיעדר פעילות. כידוע, עולם הגירויים של המתבגר לא מצריך פעילות גופנית רבה (אם בכלל), מה שעלול להוביל למחלות פסיכולוגיות רבות ולמחלה הנפוצה בעולם – השמנת יתר.
ואם לא יוצא לכם להבחין בתופעת ההשמנה בקרב מתבגרים ובני נוער, זה רק בגלל העובדה שהם לא יוצאים מהבית – בין היתר מכיוון שהם מתביישים במראה גופם.

טיפ ממני (בעצם שלושה): יש הרבה דרכים שבהן תוכלו לסייע לכם ולילדיכם להניע את הגוף שלכם מרצון (ובתוך כך לשלב השתכשכות בחיק הטבע). הנה שלוש מהן:
1. תנו צ’ופר: רגנו לכם ולמתבגר ארוחה טובה במסעדה או בילוי משותף בסרט אחרי הליכה במסלולי הליכה עירוניים (יש כאלה בכל עיר, בדקו באתר העירייה שלכם).
2. צאו יחד ל’סידורים’: אם יש לכם יום או אפילו חצי יום חופש במהלך השבוע, זה הזמן לקדיש אותו לסידורים וקניות שדחיתם כבר הרבה זמן. ההתרוצצויות ממקום למקום נחשבות לפעילות (גם אם חלק ניכר מהזמן תבלו בקניונים).
3. יום בשבוע רק ברגל (תנו לאוטו לנוח): אם זכיתם במקום עבודה או מקום לימודים קרוב לבית, אל תיקחו את המכונית. פשוט תלכו למקום בכוחות עצמכם, ברגל. בנוסף, לאורך כל היום הימנעו ממעליות, מדרגות נעות וכדומה. אל תתעצלו, זה רק יום אחד בשבוע.

אם אתם עצמכם לא מנהלים אורח חיים בריא – כלומר: לא יוצאים להתאוורר, לא זזים מהמחשב או המטבח, מגיעים לכל מקום רק ברכב – אל תצפו מילדיכם להרגלים אחרים. מעבר לכך, גם אם הילד שלכם סרבן אמיתי (כמו שאני הייתי בנעוריי), תוכלו למצוא דרכים יצירתיות להוציא אותו מהבועה שמרחיקה אותו מהטבע. האמינו לי, או שפשוט תשאלו את החוקרים שהוצגו בכתבה הזו – הטבע הוא הרופא המשפחתי הכי טוב שיש.

פתאום לפני בחינות כואבת לה הבטן. פסיכוסומטי?

בגיל ההתבגרות כל יום זה פורים

האביב מתקרב, טרנד הסקייטבורדים בפתח