פיקוח הורי בפייסבוק

הילדים שלנו לא יכולים בלעדיו, אבל שוב ושוב אנו מתוודעים לסכנות הגלומות בו. אמש, כשנה לאחר שנער כבן 16 התאבד בעקבות התעללות ברשת החברתית, שתי נערות מאשדוד ניסו להתאבד בים הסוער וניצלו רק בנס. אל תניחו לפייסבוק לשמש ככלי התעללות בילדכם

“מצב רוח רע, הימנעות מגלישה וסימני מצוקה עלולים להעיד על כך שיש מישהו שמטריד את הילד שלכם ברשת”, אומר יורן סירקיס, סמנכ”ל הייעוץ של קומסק, מומחה בתחום אבטחת מידע וניהול סיכונים. סירקיס, העוסק בהתנדבות בהדרכת ילדים והורים בנושא גלישה בטוחה, סבור כי מתפקידנו כהורים לזהות סימנים כאלה מתוך מודעות לסיכונים הקיימים, ולא להמתין עד שהילד יבוא ויספר לנו שהוא נפגע.
ניסיון התאבדותן של שתי הנערות מאשדוד אתמול בלילה עקב הצקות חוזרות ונשנות בפייסבוק מהווה עבורנו ההורים תמרור אזהרה, אף כי אין זה המקרה הראשון וקדמו לו מקרים נוספים שהסתיימו באופן טרגי.

“מרבית הילדים חושבים שעליהם להתמודד עם הטרדות מהסוג הזה בעצמם, ולכן אינם ממהרים לספר”, מציין סירקיס. “לכן, דברו עם הילד, העלו את האפשרות שמישהו מציק לו ברשת והסבירו שהוא לא צריך להתמודד לבדו. חשוב שהוא ידע שילדים רבים נחשפים לפגיעות כאלה, שזה לא קורה רק לו ושאפשר לטפל בכך”.
מודעות היא התנאי הראשון לזיהוי וטיפול בבעיה. ובכדי שתהיה לנו מודעות גבוהה, מן הראוי שגם נכיר טוב יותר את הזירה הווירטואלית. סירקיס מתייחס לתחושה של הורים רבים (וביניהם, תתפלאו, גם עובדי הייטק) שמרגישים חסרי ידע מול ילדיהם הבקיאים כל כך בכל הקשור למחשבים וטכנולוגיה. אולם למרות הפער שנוצר, הוא אומר, אסור לנו לוותר על מקומנו כהורים. למי מביניכם שמרגיש חסר כל גישה טכנית הוא ממליץ לקבל הדרכה כדי להבין את השפה וללמוד את העקרונות החשובים: “עלינו להיות מעורבים בפעילות של ילדינו באינטרנט, לחנך ולדעת להנחות אותם גם בתחום הזה, כמו בכל עניין אחר בחיים”.

4 כללי ברזל בשימוש באינטרנט

שתפו פעולה עם הילד כדי לצמצם סכנות:

1. הדרכה: דברו עם הילד והדריכו אותו על הסכנות באינטרנט.

2. מעורבות: דעו באילו אתרים הוא נוהג לגלוש ומיהם חבריו הווירטואליים.

3. תקשורת: בקשו מהילד לשתף אתכם בכל מקרה שמישהו גורם לו תחושה לא נוחה או פוגע בו.

4. שפה: חנכו את הילד לשפה נקייה גם ברשת: לא לפגוע באחרים, ולא לגרום לכך שירצו לפגוע בו בחזרה.

התנסו בעצמכם וגלו מעורבות

סירקיס מגיש שורת המלצות להורים, אם כי הוא מבקש להדגיש: “כמו בכל דבר בחינוך, גם כאן אין כללים ברורים של ‘עשה’ ו’אל תעשה'”. לדבריו, רק בידי ההורה נתונה הבחירה כיצד ליישם את ההמלצות ובאילו גבולות לתחום את הפיקוח אחר הילד. מעבר לכך, יש להתחשב כמובן בגיל הילד.

1. עשו פייסבוק בעצמכם: אם עד היום התלבטתם, מבחינת סירקיס זוהי ההמלצה הראשונה להורים שרוצים להיות שקטים יותר. “התקרבו לילד ודברו איתו. דרך הפייסבוק אתם יכולים גם לעקוב אחרי הודעות ואחרי החברים שהוא מצרף, כמובן בהתאם לגילו. יש כאלה האומרים: ‘לא אסתכל ביומן האישי של הבת שלי, אז למה שאסתכל לה בבלוג’. זה תלוי בבחירה של ההורה כי יש כאן את העניין של חדירה לפרטיות, אבל אם אתה מחליט לא לעקוב – שב עם הילד, הסבר לו, ודא שהוא מכיר את הכללים ואת הסכנות ושהוא מבין את העובדה שכל מה שהוא מעלה לרשת אינו נמחק לעולם!”

2. אבטחו: קיימות תוכנות אבטחה ובקרה המאפשרות להורה לבדוק מדי פעם אילו חומרים הילד  שומר במחשב, באילו אתרים הוא ביקר ולאילו תכנים הוא היה חשוף. גם ספקיות האינטרנט מספקות היום מגוון פתרונות בתחום האבטחה ושווה להתעדכן ולראות מה יש להן להציע. כאמור, כל הורה בוחר בדרך שלו (ועד כמה) להיות מעודכן.

3. אמת ושקר: הסבירו לילדכם שלא כל מה שאומרים ברשת הוא אמת, ולמדו אותו לגלוש בפורומים, בצ’טים ובאתרים המתאימים לגילו ולא למבוגרים. במקביל, חשוב שתדברו עמו ותדאגו לחסימה.

4. פגישות: לכל ילד יש חברים ברשת. רובם מכרים מהסביבה, מבית הספר ומחוגים. אולם חשוב שתדעו האם לילד יש חברים נוספים שהוא הכיר דרך הרשת, ואם כן – מיהם ומה מטרותיהם. בדרך כלל יהיו אלה ילדים כמוהו, בעלי כוונות טובות, אך זה עלול להיות גם אדם בעל כוונות שליליות (עברייני מין, ואף ארגונים קיצוניים, פלילים או טרוריסטיים).
הסבירו לילד כי אסור לו להיפגש עם אדם שהוא הכיר באינטרנט בלי ליידע אתכם, וכי פגישה כזו חייבת להתרחש במקום ציבורי – בנוכחותכם או בנוכחות מבוגר אחר.

5. סירוב במשחק: למדו את הילד שלא להסכים לבצע פעולות מסוכנות או נצלניות בתמורה למידע או עצות לצורך התקדמות במשחק (לדוגמה: דרישה שיפעיל את מצלמת הרשת שלו).

6. שפה: הדריכו את ילדכם להתייחס לגולשים אחרים ולשחקנים אחרים כפי שהוא היה רוצה שיתייחסו אליו. מקרים של העברת מסרים מעליבים בשעת משחק / צ’ט יכולים להידרדר לפגיעה בזדון דרך המחשב (תקיפות באמצעות וירוסים וכו’), ואף לאלימות מילולית ופיזית.

7. תקשורת: החשוב ביותר הוא שבמקביל לכל אלה תדברו עם הילדים שלכם על הרגלי צריכת האינטרנט שלהם ועל התכנים שהם חשופים אליהם. ילדים מתבגרים אוהבים שלהוריהם אכפת ממה שהם עושים, גם אם הם מנסים להראות אחרת. לכן, דברו איתם על מה שהם עשו ברשת כמו שאתם מדברים איתם על מה שהם עשו עם חברים בבית הספר. אפשרו להם ללמד אתכם על דברים שהם מצאו ברשת, ולפתוח בפניכם את עולמם הווירטואלי.

8. ערבו גורמים רלוונטיים: בכל מקרה של פגיעה בילדכם (אם למשל הוכרז עליו חרם בצ’ט), פנו למורה וליועצת ונסו לסייע; דווחו להורים אחרים על פגיעה, מכיוון שבדרך זו אתם מנתצים את קשר השתיקה שיש בין ילדים בנוגע לפעילות שלילית. זכרו, תקשורת בין הורי הילדים בקהילה הוא כלי רב עוצמה למניעת הטרדות ולטיפול בהן, לכן הקפידו לקיים קשר כזה (הדבר נכון כמובן לא רק לגבי הרשת).

אלימות נוער מתחת לאף: סימנים להורה כי ייתכן שילדו חווה התעללות

אילו סכנות אורבות לילדינו ברשת?

למחשב אין רק צד הרסני. על אפשרות שילוב משחקי המחשב בלמידה