fbpx

נוהגים בטרם עת

נוהגים בטרם עת

לא רק גיל ההתבגרות הולך ויורד, אלא גם גיל קבלת רישיון הנהיגה. על פי התוכנית החדשה של שר התחבורה, בני הנוער יוכלו לנפנף ברישיונם כבר בגיל 16 ותשעה חודשים. אבל זה לא כל מה שאומרת הרפורמה. מהו “רישיון נהיגה מדורג” ואיך הוא עשוי להפחית את התאונות בלילה?


בחודשים האחרונים התבשרנו כי גיל קבלת רישיון הנהיגה עתיד לרדת בשלושה חודשים, כלומר מגיל 17 לגיל 16 ותשעה חודשים. מבחינתי, משמעות הדבר היא שבעוד שנתיים בדיוק הבן הגדול שלי ירשרש במפתחות של הרכב ויספק לי סיבות נוספות ללילות בלי שינה. העולל הצעיר, שנדמה לי כאילו רק אתמול גמר לינוק, ייכנס לתוך מכונית, ובפוזה של צעיר מתלהב יסיע את חבריו לאן שרק ירצה.
בכל יום אנו עדים לתאונות דרכים קטלניות, שבהן מעורבים צעירים קלי דעת ששתו יותר מדי, שסימסו תוך כדי נהיגה, שנתנו גז מכל הלב או שלא עצרו בתמרור עצור, שגנבו אופנוע, שרכבו על אופנוע ללא קסדה …אינספור מקרים. מדברים איתם, מרצים להם, מראים להם, משמשים דוגמה, אבל המציאות היא הרי המבחן האמיתי. וקשה שלא לשאול איזה תפקיד ממלא הגיל של הנהג בכל העניין הזה.

מה זה כבר שלושה חודשים לכאן או לכאן, אתם בטח אומרים, אבל המחשבה על כך שהעולם מסתובב יותר ויותר מהר, שהילדים מתבגרים בטרם עת, שהמונח “sweet sixteen” טומן בתוכו לא רק תמימות וסערת הורמונים אלא גם את האחריות האדירה שמביא עמו רישיון הנהיגה – גורמת לי להרגיש מסוחררת. רק המחשבה על כך מבהילה אותי. כאמא, אני פוחדת. איני יכולה שלא לתהות עד כמה הילד שלי אכן מודע לסכנות האורבות לו בכביש. עד כמה הוא ער לכך שישנם נהגים הדוהרים בו ללא אבחנה? עד כמה הוא מבין שברגע אחד החיים שלו או של אחרים יכולים להסתיים או להשתנות מקצה לקצה?

[fancy_box]

היסטוריה של רישיון

מה השתנה מאז שאנחנו היינו “נהג חדש”?

תהליך קבלת רישיון הנהיגה עבר כברת דרך ארוכה מאז שהיינו אנחנו בני נוער. הלמידה למבחן התיאוריה נעשתה על ידינו באופן עצמאי, בבית, לא היה קיים פיקוח על מורי הנהיגה – מה שהוביל לפערים עצומים באיכות ההוראה, במספר השיעורים ובתשלום שנגבה עבור שיעור, במבחן המעשי היה הרבה עניין של מזל (‘על איזה טסטר נפלת’), ונזרקנו למים העמוקים מבלי חובת ליווי של מבוגר אפילו ליום אחד (אלא אם כן ביקשנו בעצמנו מאמא-אבא, כי קצת פחדנו). בשנת 1995 משרד התחבורה חייב לראשונה את כל הנהגים החדשים בליווי צמוד בן חצי שנה, אולם בשנת 1999 התקצרה תקופת הליווי לחודשיים, וכעבור חמש שנים נוספות – במהלך שנת 2004 – נסגרה ‘העסקה הסופית’ על שלושה חודשי ליווי מבוגר. הרפורמה האחרונה, כאמור, תחזיר את הגלגל לשנת 1995 עם השדרוג הקל של חלוקה לליווי מלא ולליווי לילה, ובנוסף תוביל לכך שבני הנוער ילמדו לתאוריה בבית הספר שלהם במסגרת תוכנית הלימודים. זאת בהנחה, כמובן, שבמהלך קביעת התקנות השר לא יחליט שוב על רפורמות חדשות.

[/fancy_box]

רישיון בהדרגה: ליווי של 50 שעות לפחות

על פי ההצעה של שר התחבורה, ישראל כץ, בני הנוער יוכלו להתחיל בלימודי הנהיגה כבר בגיל 16 וחצי. שלושה חודשים מאוחר יותר הם כבר יוכלו, כאמור, להשוויץ בפני החברים לכיתה ברישיון שנמצא בידיהם. אלא שיחד עם זאת, הנהיגה תותנה בחובת ליווי של מלווה מבוגר למשך שישה חודשים – ולא שלושה חודשים כפי שנהוג היה בשנים האחרונות. “מי שיעבור את הבחינה בהצלחה יקבל היתר נהיגה שיותנה בחובת ליווי, שתכלול שלושה חודשים של נהיגה ביום ובלילה ושלושה חודשים נוספים של נהיגת לילה בלבד. משך הליווי לא יהיה פחות מ-50 שעות”, מסבירים במשרד התחבורה, ומוסיפים: “בתום תקופת הליווי ולא לפני גיל 17 ושלושה חודשים, יחתמו המלווה והתלמיד על תצהיר המאשר את ביצוע הליווי. רק לאחר מכן יונפק רישיון נהיגה קבוע מטעם רשות הרישוי”.
זה המקום לציין כי קביעת הגיל המינימלי שבו ניתן לקבל רישיון נהיגה נתונה לסמכות שר התחבורה והבטיחות בדרכים באמצעות קביעת תקנות חדשות, וכי היא אינה מצריכה חקיקה מיוחדת של הכנסת.

איפה ילמדו לתאוריה? בבית הספר

במסגרת התוכנית של שר התחבורה יתבצע שינוי משמעותי נוסף: לימודי נהיגה עיוניים ישולבו בתוכנית הלימודים בכל בתי הספר התיכוניים בארץ. עקב כך, החליט השר להקפיא את ההצעה מהשנים האחרונות שלפיה יוקמו מרכזים מיוחדים ללימוד נהיגה ברחבי הארץ (מל”נים) – בהם היו אמורים ללמד מורי נהיגה את התלמידים העומדים לקבל רישיון ואת הנהגים שצריכים ריענון ולהגיש אותם לתיאוריה.
בשנים האחרונות רק 30 אחוז מתלמידי כיתות י’- י”א זכו בשיעורי חינוך לתעבורה במסגרת בית ספרית, ומבלי שהתחייבו לעמוד במבחן כלשהו. שינוי שיטת ההכשרה במסגרת הרפורמה יתבצע בפועל על ידי משרד החינוך, שינהיג שעות חינוך תעבורתי בתוכנית הלימודים של כל תלמידי כיתות י’-י”א. חינוך לתעבורה יהיה חלק מחובת הלימוד, ובתום השיעורים העיוניים יידרשו כל תלמידי התיכון לעבור בחינת תיאוריה מחייבת, שתהווה תנאי לקבלת הרישיון לצד המבחן המעשי.
דודו בניש, מורה לנהיגה ותיק מאזור המרכז, מסביר כי “היום השיטה כוללת 28 שיעורי נהיגה, שמתמקדים בעיקר בשליטה מכאנית והפעלת הרכב. המטרה בשינוי השיטה היא להתמקד בנושאים חשובים נוספים, כמו הסכנה שבנהיגה תחת השפעת אלכוהול, התמודדות עם הלחץ חברתי ועם עייפות, החשיבות של חגירת רצועות בטיחות, ועוד”.
כבר בשנה הנוכחית החלו לקיים בבתי ספר תיכוניים בארץ שעת תעבורה עבור תלמידי כיתות ט’- י”א, על ידי מורים שהוכשרו לכך במשרד החינוך. “במסגרת הלימודים נחשפים תלמידי כיתות ט’ לרכיבה נכונה על אופניים, הקדמה להוצאת רישיון על אופנוע ובטיחות כהולך רגל, ואילו תלמידי כיתות י’-י”א נחשפים לכל נושא התיאוריה ולימודי הנהיגה בכלל”, מפרט מורה לחינוך לתעבורה באחד מבתי הספר באזור המרכז.
השר כץ מצביע על יתרונות רבים בלימודי התעבורה בבתי הספר התיכוניים, כמו פיקוח ובקרה על מסגרת הלימודים, אפשרויות הנחייה ושליטה על נושאי הלימוד והדרכת מורי בתי הספר ברמה נאותה. לדבריו, “שילוב לימודי הנהיגה העיונים בבתי הספר התיכוניים יאפשר להקנות לנהגים החדשים תרבות נהיגה והרגלי התנהגות בריאים בכביש”.

הצעת ייעול: הדרכה להורים המלווים

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, צעירים עד גיל 24 מעורבים יותר בתאונות דרכים בהשוואה לגילאים מבוגרים יותר – כך גם בשאר המדינות בעולם. בשנת 2011 שיעור הנהגים הצעירים עמד על 15 אחוז, אולם בלא פחות מ-19 אחוז מהתאונות מעורבים צעירים. על אף הנתונים הללו, עמותת “אור ירוק – לשינוי תרבות הנהיגה בישראל” לא מתנגדת לתוכנית החדשה שמציעה להקדים את גיל קבלת הרישיון, זאת כל עוד הליווי אכן יימשך שישה חודשים. עוז דרור, דובר עמותת אור ירוק, מסביר: “המטרה היא להכניס את הנהגים הצעירים אל עולם הנהיגה בצורה מודרגת והדרגתית, על מנת לאפשר להם לרכוש מיומנות גבוהה יותר בנהיגה ולמנוע מעורבות גדולה של נהגים צעירים בתאונות דרכים”. הוא מוסיף כי “ישנם נתונים המראים כי צעירים נמצאים בסיכון גבוה פי 2.5 להיהרג בתאונה קטלנית לאחר השעה עשר בלילה, ולכן חשובה תוספת ליווי הלילה למשך שלושה חודשים”.
נשאלת השאלה איך נהפוך את תקופת הליווי הזו לאפקטיבית באמת. דרור מציין קשיים כמו “היעדר מחויבות הורית מספקת, אינטראקציה לא מספיק טובה בין המבוגרים לצעירים או היעדר ידע ומידע של המלווים”, והפתרון לכך לדבריו הוא להעניק למבוגרים המלווים הדרכה מתאימה. כיום ניתנת הדרכה מהסוג הזה על ידי עמותת אור ירוק בלבד, במסגרת הפרויקט “אור ירוק לחיים”. המטרה של יוזמה זו היא להטיל את האחריות לאפקטיביות של הליווי על המבוגרים המלווים. “ההדרכה תאפשר להורים המלווים להעביר לנהג הצעיר בצורה טובה יותר את ניסיונם, בהתמודדות עם הסכנות והאתגרים הקיימים בכביש”, אומר דרור.
ומה צריך לעשות כדי לזכות בהדרכה כזו?
“ברגע שהנער/ה מקבל/ת את רישיון הנהיגה, ההורה המלווה יכול לפנות לעמותה ולבקש הדרכה”, הוא מסביר. “מתנדב מטעם העמותה מגיע עד פתח הבית ומעביר להורים ולנהג הצעיר הדרכה ללא תשלום, ובנוסף על כך זוכה המשפחה להנחה בסך 300 שקל מחברת הביטוח”.

“כל זמן שהבת שלי על הכביש אני בחרדה. מה עושים?”

איך הקשר שלנו עם המתבגר משפיע על הסיכוי שלו להתחיל לעשן?

כל פעם שהיא מקבלת מחזור היא מחפשת עם מי לריב

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.