fbpx

גם לכעס יש גבול

גם לכעס יש גבול

כעס הוא רגש לגיטימי, בדיוק כמו פחד או אהבה. הבעיה מתחילה רק כשהוא משתלט עלינו, ולא אנחנו עליו

תקופת ההתבגרות מלווה בשינויים רבים – פיזיים, קוגניטיביים ורגשיים. אומנם המומחים מתייחסים לתקופה זו כתקופה סוערת במיוחד עבור המתבגר, אך זוהי גם תקופה מאתגרת לכל בני המשפחה. בתוך עין הסערה ישנו רגש אחד שאותו מרבים לפגוש בבתים שבהם מתגוררים מתבגרים- הכעס. אותו רגש ראשוני שטבוע בנו מינקותנו והוא לא נוהג לפוסח על אף אחד מאתנו.

מי לא מכיר את הסיטואציה: את מגיעה הביתה אחרי יום עבודה ארוך ומתיש. חולמת לחלוץ את הנעליים וללגום איזו כוס קפה. המתבגרת הפרטית שלך בבית, מכורבלת בתוך שמיכה מול מסך הנייד עם טלוויזיה ברקע. בזווית העין את קולטת את ערימת הכלים במטבח ובעין השנייה את המגפיים שביקשת עוד אתמול להחזיר לארון. לא ספרת עד שתיים ואת מתחילה להרגיש תחושות של כעס שמשתלטות על מוחך וגופך. לא הספקת למצמץ וכבר הכעס גועש ואת מתחילה לצעוק ולחלק הוראות.

עכשיו נתבונן מהצד ההפוך: את נערה מתבגרת. הגעת הביתה מבית הספר בצהריים. הבאת את אחיך מהצהרון ואפילו נתת לו לאכול משהו קטן. עכשיו את יושבת מתחת לשמיכה בסלון ומתכתבת עם חברתך בוואטסאפ. את שומעת את קרקוש המפתח במנעול. אמא הגיעה! איזה כיף! לא ראית אותה כל היום ואת חייבת לספר לה משהו שהיה היום בית הספר. אבל לא ספרת עד שתיים וכבר אמא מתחילה לצעוק ולחלק הוראות. תחושת השמחה מתחלפת במהירות לכעס. “אוף איתה! מה היא חושבת לעצמה!? גם אני צריכה לשמור על יובל, גם לסדר אחריו. אין לי זמן לעצמי! הרגע התיישבתי!”. תחושת הכעס מתפשטת בגוף. את לא נשארת חייבת ושלל צעקות עפות לעברה של האם.

כעס זה גם רגש

תחושת הכעס היא תחושה מציפה שמפעילה את כל הגוף ומכלה את המשאבים הנפשיים שלנו. אך מהו בעצם הכעס?

כעס זה רגש שיצא לו שם רע למדי, אך חישבו על כך לרגע: במה שונה תחושת הכעס מתחושת התאהבות או תחושת פחד? הרי כולן תוצר של המחשבות שלנו. את כולן אנו מרגישים בגוף. אז למה אנו מתקשים לקבל כל כך את תחושות הכעס כשאלו עולות אצלנו?

כעס כשלעצמו הוא רגש סתגלני שעוזר לנו ומעביר מסר לאנשים הסובבים אותנו: “עד כאן” “אני לא מוכן מעבר לכך” או “חצית קו אדום”. אך אם בשעת לחץ ותסכול אנחנו לא שולטים בעצמנו ולכן אנחנו צועקים, מכים, זורקים או שוברים חפצים- סימן שהכעס הפך לבעיה. אם הכעסים משפיעים באופן שלילי על היחסים האישיים, חיי המשפחה שלכם, העבודה- סימן שקיים צורך ללמוד דרכי התמודדות עם הכעס.

רגש זה הופך לבעייתי כאשר עוצמתו חזקה מדי. הוא מורגש לעיתים קרובות מדי או שאנו מבטאים אותו בצורה לא נכונה. כאשר מרגישים כעס בעוצמות גדולות לעיתים קרובות, זה גם משפיע לרעה על בריאותנו הגופנית. לכולנו מוכרת התחושה: הלב פועם חזק, אנו עשויים להתחיל להתהלך במהירות מצד לצד, לנענע את הרגל, לחוש תחושה של לחץ בראש, חנק בגרון, הזעה ובאופן כללי תחושה ש”יוצא לנו עשן מהאוזניים”. לעתים אנחנו בכלל לא שמים לב שצעקנו, העלבנו, הרבצנו עד שהאירוע מסתיים. אנחנו מאבדים שליטה על הסיטואציה ונותנים לכעס להוביל אותנו בתוך האירוע. אחת הבעיות היא שאנו פועלים על אוטומט ואיננו שמים לב מה אנחנו חושבים, מרגישים, חשים בגוף או כיצד אנו פועלים.

אז מה עושים כדי להגיע למצב שבו אנו מצליחים לשלוט על הכעס ולא הוא שולט על הסיטואציה? ראשית כדאי להפנים כי כעס הוא רגש נורמטיבי שמסייע לנו להבין מה הם הגבולות הפנימיים שלנו. בנוסף כדאי לברר לאיזה סוג של כועסים אתם שייכים – תוקפניים או דוחסים? אנשים תוקפניים הם אלו שינקטו אלימות מילולית, פיזית, ידברו באופן ציני. אנשים דוחסים לא יגיבו בסיטואציה עצמה, אלא ידחסו את הכעס בתוכם. עד מתי? עד שלא יישאר מקום. ואז גם הם יתפוצצו. לרב באופן לא מותאם ולא פרופורציונלי לסיטואציה.

כעס: עזרה ראשונה

כדי להתמודד עם הכעס, ראשית יש צורך לחקור לעומק את הכעס האישי שלכם:

  • זיהוי “דגלים אדומים”: מהם המצבים שבהם אתם חשים כעס?
  • מה מוביל לתחושה של כעס? לרב הכעס הינו הרגש המשני לסיטואציה. לעתים קרובות ישנו רגש סמוי שיש צורך לזהות אותו (למשל אכזבה מבן משפחה, קנאה באחד האחים).
  • על ידי ניטור עצמי ניתן לזהות את הסממנים הגופניים שאתם חשים בעת הכעס. אלו יכולים להיות הסמנים שלכם לכך שהכעס מגיע.

בהמשך ישנם כלים שיסייעו להתמודד עם סיטואציות שבהן עולה הכעס:

  • לקיחת פסק זמן מובנה מראש.
  • ביצוע תרגילים של נשימה עמוקה או הרפיה.
  • אמירת היגדים אשר יסייעו להתמודד עם הסיטואציה.

על מנת שכל אלו יעבדו יש צורך לשוב ולתרגל על “יבש”. הסיבה לכך היא שאם נשאיר את התרגול לזמן שבו אתם באמת כועסים ולא שולטים בסיטואציה, הפתרון היחידי שיהיה זמין לכם הוא לנהוג על אוטומט, ואת זה אנו רוצים לצמצם ככל הניתן. אפשר להשתמש בתקשורת אסרטיבית. מה זה אומר?

  • משתמשים ב”שפת האני” (אני מרגיש כועס, כשאתה אומר לי x, אני מרגיש פגוע וכדומה).
  • זוכרים מה המטרה שלנו. האם אילו יחסים שאנו מוקירים ורוצים לשמר? האם כדאי להתגמש? מה המחיר?
  • זוכרים את חשיבות שפת הגוף.
  • זוכרים קודם להקשיב במקום להתארגן על תשובה בראש.
  • זוכרים למקד במקום להוציא את הריבים הישנים מהבוידעם.
  • אמפתיה אסרטיבית- מנסים להבין את השני כאילו שזה אנחנו (לנסות לשים את עצמי במקומו).

לסיכום, אקלים נעים בתוך המשפחה, בהם כל בני הבית נוהגים בתקשורת אסרטיבית, מוביל להתנהלות מכבדת שמפחיתה מצבי חרדה, דיכאון ותחלואה גופנית. בנוסף, מגבירה את הסולידריות של בני המשפחה אחד כלפי השני ומיטיבה עמם. כעס הינו רגש ראשוני חזק שלעתים משמש כקטליזטור לשינויים מהירים. כאשר הכעס מתחיל לנהל אותנו ולא אנחנו אותו יכולות להיווצר סיטואציות של התנהגויות תוקפניות שאינן מועילות להשגת המטרות שלנו. כאשר זה קורה יש מה לעשות. על ידי התערבות פשוטה וממוקדת ניתן לסייע למשפחות, קבוצות ויחידים ולשפר משמעותית את אורח חייהם.

הכותבת היא עו”ס קלינית, מומחית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי ופסיכותרפיה ומדריכת הורים קבוצות. לעמוד של אולי

איך להילחם בהפצת תמונות אינטימיות של קטינים ברשת?

חמישה צעדים שיעזרו לנהל את זמן המסכים של המשפחה

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.