למרות שאחוזי המתגרשים עולים, עדיין מדובר באירוע שיכול להיות טראומטי לילדים. אז איך בכל זאת אפשר להיפרד בשלום ועם כמה שפחות נזק (ואולי אפילו עם תועלת) עבור המתבגרים?
כיום, כאשר אחוז הגירושים הולך ועולה, הנושא כבר מדובר ולא נשמר בסודי סודות. כתוצאה מכך נשמעות דעות רבות ושונות בעניין, אך תמיד יש הסכמה גורפת כי אחת המשימות הקשות ביותר בגירושים היא להמשיך לקיים הורות משותפת גם בסיטואציה החדשה, שתאפשר לשמר את תת–המערכת ההורית. זאת ועוד, מחקרים מציגים כי לאיכות התקשורת בין ההורים המתגרשים יש השפעה מרכזית על חיי הילדים. אם כך, על אילו דגשים כדאי לשים לב כשמתגרשים?
ככלל, ילדים אינם מברכים על החלטת ההורים להתגרש, ועליהם להסתגל לכך ברמה הפסיכולוגית והרגשית. למעשה, מחקרים מראים שלגירושים יש השפעות מרחיקות לכת על מצבם הרגשי של הילדים. המצב הרגשי מושפע גם מגיל הילד, מינו ועוצמת הסיכסוך בין הוריו. כמו כן, נמצאו הבדלים בין בנים לבנות: נמצא שלבנים צפויים קשיים רבים יותר, המתבטאים באי שביעות רצון, בהפרעות בהתנהגות, אגרסיביות, דיכאון ואימפולסיביות. הם מרבים להתקוטט עם בני גילם ומעצימים קונפליקטים. הבנים לרוב זוכים לפחות תמיכה מאימהות בגלל התנהגותם התובענית, הדורשת מאמהות כוח פיזי ונפשי. הרבה פעמים תהליך הגירושים גורר אצל בנים גם התדרדרות מבחינה חברתית, רגשית ולימודית.
בנות, לעומת זאת, מבטאות את הקשיים שלהן בצורה של דכאונות, עצבנות, תסכול וביטוי גופני. הבנות נעזרות יותר מהבנים בצוות ביה”ס בזמן משבר ומנסות להמעיט בקונפליקטים כדי לשמור על הרמוניה בבית. בנות בתהליך הגירושים מושפעות יותר מהתנהגות אמן (לטובה/לרעה) מאשר מהתנהגות אביהן. אולם, במידה ובתהליך התבגרותן דמות האב נעדרת או פחות מעורבת, הדבר יתבטא בדימוי עצמי נמוך המלווה אותן לאורך זמן. עם זאת, אצל מרבית הבנות לאחר שנתיים מהגירושים חל שיפור מבחינה לימודית, רגשית וחברתית.
שלום חם או מלחמה קרה?
מחקרים מצאו שככל שרמת הקונפליקט בין ההורים גבוהה יותר, כך ההשפעות מתהליך הגירושים על הילדים תהיינה גדולות יותר. לעומת זאת, שיחות גלויות בנושא התחושות לגבי הגירושים עשויות להעניק הקלה מיידית מעוגמת הנפש שנוצרה, ואין ספק שההתמודדות עם הילדים טובה יותר כאשר מוסרים להם מידע אמין אודות תהליך הגירושים. אמנם ההורים לא תמיד יכולים לענות על כל שאלות הילדים, אך חשוב לשדר להם ביטחון ולהעביר את המסר ששני ההורים ימשיכו לדאוג להם.
החוקרת אהרונוס מצאה כי מערכת היחסים בין ההורים יכולה להשפיע על הילדים גם 20 שנה לאחר הגירושים. ילדים להורים שהקשר ביניהם המשיך להיות לקוי, דווחו על מבוכה ואי נוחות בעיקר באירועים משפחתיים. זאת לעומת מקרים בהם הקשר בין ההורים היה יציב, שם הקשר עם ההורים הלך והשתפר עם השנים.
אהרונוס מחלקת את ההורים המתגרשים לארבע קבוצות:
- עמיתים משתפי פעולה – בעלי אינטראקציה מתונה ותקשורת איכותית.
- ידידים מושלמים – עם איטראקציה ותקשורת טובות.
- שותפים כועסים – עם אינטראקציה מעטה ואיכות תקשרות מתונה.
- יריבים מושבעים – עם מעט אינטראקציה ואיכות תקשורת נמוכה.
שתי הקבוצות הראשונות מוגדרות כ”גירושים טובים”, המאפשרים לבני הזוג לשעבר לשמור על שיתוף פעולה הורי למרות סיום היחסים הזוגיים ביניהם, מתוך הכרה שההורים אחראיים לילידהם המשותפים ומחוייביים לגידולם המיטבים תוך מתן מענה לצרכיהם.
גורמים נוספים בעלי השפעה רבה על הילדים הם השינויים ברמת החיים, העתקת מקום מגורים והאינטראקציה עם בני הזוג החדשים של ההורים ובני משפחותיהם. כמו כן, יחסים קרובים, משמעותיים ותומכים עם ההורה המשמורן ויחסים סבירים ואף טובים עם ההורה הלא משמורן, מצמצמים את הנזקים הנגרמים לילדים עקב משבר הגירושים.
גירושים כאפשרות צמיחה
מחקרים תארו מצב בו הגירושים מהווים גם הזדמנות לצמיחה אישית. החוקרים אלדר– אבידן, חג’-יחיא וגרינבאום זיהו אצל ילדים להורים גרושים כוחות, מסוגלות ודרכי התמודדות המעידים על חוסן נפשי. חוסן, בהקשר זה, מתייחס ליכולת להסתגל, להתגבר על קשיים, על כאב, דחק וצער, להתאושש ולצאת ממשבר מחוזק ואופטימי.
חשוב לציין כי מחקרים מתמקדים בדרך כלל במקרי קיצון וכי במציאות רוב המערכות הן לא קיצוניות. הרבה מהילדים נמצאים על הרצף בין פגיעות, הישרדות וחוסן, ושרדו את המשבר ברמת תפקוד טובה, אך עם חוויה של כאב וצער המשפיעה על עולמם וחייהם.
לאור כל אלו, חשוב לתכנן את מרכיבי התקשורת בין ההורים המתגרשים כחלק מתהליך הגירושים. ניתן להסתייע באיש מקצוע שיכוון ויסייע לבנות מסלולי התקשרות שיענו על צרכי כל אחד מההורים, תוך התחשבות מירבית בצרכי הילדים. חשיבה הורית מקדימה הכרחית במקרה של גירושים למען עתיד הילדים והקשר של כל הורה עמם.
הכותבת היא מנחת הורים, מרצה מנחת סדנאות וקבוצות הורים בשיטת חשיבה הורית
