סרט צרפתי חדש מביא בדרך רגישה ונוגעת ללב את מנת חלקם של המורים בימינו

בימים אלו מוקרנים לא מעט סרטים מצוינים העוסקים בחינוך, כמו למשל “פיגומים” הנהדר של מתן יאיר (ששווה המלצה בפני עצמו). זהו נושא מורכב, הכולל בתוכו את הקשיים הכרוכים במקצוע ההוראה, את מעמדו של המורה מול ההורים ואת האתגרים שמציבה מערכת החינוך. ועל פי הסרטים, ניכר כי זה נושא שמעסיק לא רק אותנו פה בארצנו הקטנה אלא גם בצרפת, שהיא מדינת רווחה מפותחת.

“בית ספר לחיים”, סרטה של הלן אנג’ל, מביא את סיפורה של פלוראנס – אם ומורה מסורה לתלמידיה. את חייה היא בחרה כבר בגיל צעיר להשקיע בהגשמת ייעודה בחיים במקצוע ההוראה, אותו היא ממלאת באהבה גדולה ובסבלנות רבה. אל תוך חייה השגרתיים פורץ יום אחד סשה, ילד בן 10, שסיפור חייו אינו מותיר אותה אדישה וגורר אותה למקומות חדשים שמערערים את כל תפיסת עולמה כמורה וכאם. פלוראנס מוכנה לעשות הכל בשביל לעזור לסשה, אך עם הזמן היא מבינה כי החיים הם שיעור בלתי נגמר ולא הכל בשליטתה, יש דברים שפשוט כדאי לשחרר.

אין ספק כי הסרט הזה הוא עוד הוכחה לכך שבשנים האחרונות (ואולי תמיד) הקולנוע הצרפתי נמצא במיטבו. “בית ספר לחיים” הוא עוד סרט קטן ונעים שעוסק באנשים, במחשבות, ברגשות, וכנראה שאני פשוט התעייפתי מהקולנוע האמריקאי, שאוהב להכניס מתח, לחימה ועוד מצבים שמרחיקים אותנו לעיתים מנקודת המבט הכל כך אישית והרגישה על החיים.

בסרט קליל ונעים, עם הרבה רגישות לצד הומור, אנחנו מלווים את פלוראנס בקונפליקטים העולים בתחומים המשמעותיים בחייה – חינוך ילדים, הורות וגם זוגיות. הסרט מעורר מחשבות, מעלה דמעות לא אחת ובעיקר משאיר חיוך.

צרפת 2017, שעה ו-45 דקות, כתוביות בעברית ובאנגלית

הכותבת מאמנת, מנחה ויועצת משפחתית וזוגית

כל מה שאתם צריכים לדעת על היוטיוברים הצעירים שהילדים שלכם מכורים אליהם

בספרו החדש שמוליק טסלר סוגר חשבונות עם האנשים שליוו את ילדותו

הנער הלל צפרוני-קרס מביא ביקורת מעניינת על ספרו החדש של ליעד שהם, “סיכון כפול”