בעקבות מותה הטרגי של אושר דרעי מקצפת חלבית שהיתה אלרגית אליה, כדאי מאד להיזכר שיש בארץ הרבה מאד ילדים עם אלרגיות שהוריהם מצליחים לשמור עליהם בעמל רב כל השנה. בחופש הגדול, כשהילדים עוברים לאחריותם של מנהלי קייטנות, הסכנה גדלה
תכף מגיע החופש הגדול וכל הילדים בכיתה של הבת שלי כבר נרשמו לקייטנה, הרי ככה זה בישראל – אמא ואבא עובדים והילדים בקייטנות. אבל הילדה שלי, שהיא שמחה, חכמה ויפהפייה, לא תלך לקייטנה הקיץ. למה? כי יש לה אלרגיה מסכנת חיים לבוטנים, וכמוה יש בישראל אלפי ילדים שאלרגיים לאגוזים, לביצים, לחלב ולעוד מוצרים בסיסיים.
בישראל יש אלפי ילדים שסובלים מאלרגיה מסכנת חיים למזון. במקרה שלה, אם היא תאכל בוטנים, במבה או כל חטיף אחר שמכיל בוטנים, חייה יהיו בסכנה. אפילו אם רק יפתחו אריזה של במבה לידה חייה יהיו בסכנה, כי לחלקיקים הקטנים שבדרך כלל מתפוררים או נדבקים לידיים, יש נטייה להתפזר באוויר, להיכנס לקנה הנשימה ולגרום לחנק אצל מי שאלרגי.
הבמבה שהתחילה פרק חדש בחיים
גילינו שהיא אלרגית כשהיא היתה בת חמש. הבנות ישבו במושב האחורי, ואחת מהן פתחה שקית של במבה. יצאנו מהרכב והלכנו לחוף הים, ומיד הילדה התחילה להתגרד. חשבתי היא נעקצה ולקחתי אותה למקלחות, אבל העקצוצים לא נרגעו, למעשה הם רק החריפו. כשכל הגוף התמלא בפריחה אדומה, החלטנו להשאיר את אחיותיה עם חברינו על חוף הים, ולנסוע למוקד הרפואי של קופת החולים. כבר מהדרך התקשרנו לאחות במוקד הטלפוני, וכשתיארנו לה את הסימפטומים, היא ביקשה שנעצור בצד ונחכה לאמבולנס. זה היה הרגע שבו התחלתי להילחץ. פתאום הבנתי שקוצר הנשימה, הצרידות בקול והפנים הנפוחות, הן תופעות שמובילות לסכנת חיים.
ידענו שאין לנו זמן לבזבז והחלטנו לא לחכות לאמבולנס, אלא לנסוע מיד לבית החולים. הדרך מחוף בית ינאי לאיכילוב מעולם לא נראתה לי ארוכה יותר. במיון הבהירו לנו שהיה לנו מזל, ושההתקף הבא יהיה אפילו יותר חמור. התבוננתי בפניה של בתי, שהתנפחו ללא הכר, והבנתי שאנחנו נכנסים לפרק חדש בחיים.
מאז, בכל פעם שהיא נכנסת למסגרת חדשה, אני נמצאת שם כדי להסביר , להראות איך משתמשים במזרק כשיש התקף, לבקש שלא יהיו חטיפי במבה או בוטנים במסיבה, בטיול, בחוג ובוודאי שלא בכיתה.
זו בקשה לא קלה, הרי במבה זה החטיף הלאומי וכמעט שאין בית ישראלי שאין בו במבה, אבל הילדים וההורים בסביבה הקרובה התגייסו וגילו רגישות גדולה. לפני כל מסיבת יום הולדת, ההורים שואלים אותי מה מותר להגיש לילדים. לקראת הטיול השנתי, כל ההורים התבקשו לזכור לא לשלוח חטיפי בוטנים לטיול, וכך גם לפני כל חג שבו מחלקים משלוחי מנות או ממתקים. הילדים בכיתה שלה ובכל בית הספר כבר זוכרים ויודעים וההסברה עשתה את שלה.
זהירות, קייטנות
במהלך שנת הלימודים, ההורים לילדים אלרגיים מצליחים בעמל רב להסדיר את שהות ילדיהם במערכת החינוך באופן בטוח יחסית. אבל בחופש הגדול הילדים עוברים לידיהם של מנהלי הקייטנות, ושם הסיפור הוא אחר לגמרי.
בשנה שעברה היא הייתה בקייטנה קטנה בתוך בית הספר. במקרה למנהל הקייטנה היה ילד שסובל מאלרגיה דומה, והוא הכיר את הסיפור מקרוב ולכן דאג לשמור על הסביבה. השנה, לעומת זאת, התחלתי לחפש קייטנות שמתאימות לגילה, ונתקלתי בתופעה מקוממת ומרתיחה: חלק ממנהלי הקייטנות הודיעו לי מראש שהם לא יכולים לקחת אחריות על בריאותה ושלומה של בתי, וביקשו שלא ארשום אותה. כשסוף סוף מצאתי קייטנה שבה היו מוכנים לבצע הסברה לילדים על אלרגיה למזון, ולבקש מהם להימנע מחטיפי בוטנים, הגיעה הבקשה לחתום על מסמך שמשחרר אותם מאחריות לבריאותה ולשלומה של בתי במהלך שהותה בקייטנה. אני משערת שאת הבקשה הזו ביקש סוכן הביטוח שלהם. עם כל ההבנה שלמנהלי הקייטנה יש רצון טוב, אני לא מעזה לשלוח אותה למקום שבו אני חותמת על מסמך כזה.
יש סיכוי לשינוי
התקף אלרגי הוא התקף מפחיד. השימוש במזרק הוא נוח וקל לשימוש והוא מציל חיים, אבל ילד בן 9 או 10 שנבהל מההתקף, זקוק למבוגר אחראי שידע איך לעזור לו, ישמור על קור רוח וידע להשתמש במזרק. בהעדר חקיקה והסברה מתאימה, הילד והוריו נשארים ללא מענה. הצד החיובי של הסיפור הוא שבימים אלו נמצא חוק האפיפן בתהליכי חקיקה. החוק הוא פרי יוזמה של יפעת קריב – אשר בנה סובל מאלרגיה מסכנת חיים לחלב ומוצריו – והוא מחייב מסגרות חינוך ומסגרות ציבוריות להחזיק מזרקי אפיפן.
אני כולי תקווה שבמסגרת החוק גם קייטנות הקיץ, אשר אמורות להעניק שרותים לכל ילדי ישראל, יחויבו להחזיק מזרקי אפיפן, ללמד את המדריכים איך להשתמש בהם, ולספק מענה שכרוך ברצון טוב ותשומת לב לצרכים מיוחדים של חלק מילדי ישראל. בארצות הברית זה עובד מצוין, אז אין סיבה שעם החקיקה וההסברים הנכונים, זה לא יקרה גם בישראל.
ומה יהיה בקיץ הקרוב? אני עדיין מחפשת את הקייטנה שתהייה מוכנה לקבל ילדה מקסימה עם אלרגיה לבוטנים. ואם לא – קייטנת אמא תמיד פתוחה לפניה.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות העובדת עם הורים וילדים בגיל ההתבגרות, מתמחה בעולמן של נערות ונשים. לאתר של הילה.