fbpx

שותים עד לא ידע

בני הנוער מחפשים אלכוהול זמין במחיר מוזל, וכך קונים אלכוהול מזויף. מה הן הסכנות? כיצד נזהרים? ומה חשוב לומר לילדים רגע לפני שהם יוצאים למסיבת פורים?

בשנתיים האחרונות אנו עדים להתגברות תופעת הפצת משקאות אלכוהוליים מזויפים במכולות ופיצוציות ברחבי הארץ. תופעה זו טומנת בחובה לא רק פגיעה כלכלית ביצרנים הלגיטימיים של מותגי האלכוהול המוכרים, אלא היא עשויה בעיקר לסכן את בני הנוער ואת בריאותם. מדובר במשקאות בעלי תוויות אטרקטיביות, צבעוניות ובמחירים נמוכים ביחס למשקאות מקוריים מאותו סוג וגודל.

שותים עד לא ידע
משקאות אלכוהוליים מזויפים שנתפסו על ידי האגף לאכיפה ופיקוח של משרד הבריאות ומשטרת ישראל:

מדוע משקאות אלכוהוליים מזויפים מסוכנים לבריאות?

המשקאות עלולים להכיל רמות גבוהות, הרבה מעל התקן המותר, של הרעל הרפואי מתאנול. מתאנול הינו חומר רעיל במיוחד למערכת העצבים. הרעלת מתאנול קלה אינה שונה מזו של אלכוהול רגיל וכוללת בחילות, הקאות ואיבוד הכרה. יחד עם זאת, הרעלת מתאנול חמורה עשויה לגרום לאיבוד ראייה בלתי הפיך ואף למוות. בבדיקות מעבדה שביצע משרד הבריאות במספר בקבוקי אלכוהול מזויף שנתפסו התגלו לעיתים רמות של יותר מפי 400 מעל התקן המותר במשקאות מסוג וודקה, ברנדי וערק.

כמו כן, משקאות אלכוהוליים מזויפים עשויים להכיל חומרים רעילים נוספים, כגון: ברוצין, חומר  שידוע כגורם להתכווצויות שרירים ופגיעה כלייתית. כן הם עלולים להכיל חומרים כגון: אצטון, והחומר דנטוניום (ביטרקס) אשר טעמו המר העז נועד למנוע צריכה של כוהל תעשייתי, ולכן הוא מוסף תדיר לתערובות אלו.

מדוע משקאות אלכוהוליים מכילים רמות גבוהות של רעלים רפואיים כגון מתאנול וביטרקס?

הסיבה המרכזית היא אופן הייצור שלהם אשר מקורו בשימוש באלכוהול תעשייתי שאינו ראוי לשתייה. זיפני המשקאות האלכוהוליים רוכשים כוהל תעשייתי, ובשיטות גסות, ובאמצעי ייצור ביתיים ולא ראויים מסננים וממתיקים את הכוהל עד שטעמו המר פחות ניכר. כמובן שתהליך זה אינו מצליח להיפתר מהרעלים הקיימים בו מלכתחילה, והחומר עדיין אינו ראוי לשתייה.

כיצד נזהה משקאות אלכוהוליים מזויפים?

חשוב לציין כי עיקר המשקאות המזויפים הם מסוג וודקה, ערק וברנדי. ברוב המקרים, תוויות משקאות אלו חסרות מידע בסיסי שחובה לציינו על תוויות: כגון, כתובת יצרן, שם בעברית, ערך קלורי, ברקוד. לעיתים מופיע מספר טלפון אך זה מנותק. תתכן אי-הלימה בין הכמות המצוינת במיליליטר על גבי התווית והכמות בפועל (לדוגמה, רשום 400 מ”ל כשניכר שהכמות היא פחות משליש ליטר, הכמות שיש בבקבוק קטן של משקה מוגז). משקאות אלו נעדרים לעיתים גם אישור כשרות תקני או חותמת כשרות. כן ניתן לראות כי מחירם של משקאות אלו מאוד נמוך ולרוב מחשיד. בקבוק קטן של משקאות אלו עשוי לעלות בין 20-10 ₪ו בקבוק גדול אף מעט יותר.

להלן שמות של תכשירים שנמצאו כמזויפים: וודקה פשנצ’איה, וודקה רספוטין, וודקה אסקובר, אלסקה (מזוייף), וודקה סטופקה, וודקה סבארוב, Russian וודקה ברנדי קיי בי, ברנדי היאיקיה,  ברנדי סבארוב, פלסקה ברנדי, ערק בגדדי, ערק אסלי (מזוייף).

אז מה עושים?

כדאי לשוחח עם בני הנוער על הנושא, ולהסביר להם כי יש מספר כללים חשובים: קודם כל, כדאי להיזהר ממשקאות חריפים שנמכרים במחיר זול מידי, כמו כן כדאי לוודא שהתווית על האלכוהול לפי המחייב בחוק, כלומר מופיע שם וכתובת היצרן או/ היבואן, אחוזי האלכוהול ושהמידע מופיע בשפה העברית, בנוסף חשוב להיות ערניים לתופעות לוואי שאינן אופייניות והמוכרות לשתיית אלכוהול בלבד.
הכותב הוא  מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות.

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.