סקר שנערך בקרב יותר מאלף הורים מציג תמונת מצב בעייתית: הורים אינם שבעי רצון ממערכת החינוך בכל הנוגע להכשרת ילדיהם לצרכי העולם האמיתי, אך רובם אינם נוקפים אצבע כדי לשנות זאת. ליאור עילם קורא לנו להתחיל לשאת באחריות – למען עתיד ילדינו
מסקר שערכה חברת bizkid – פיתוח חשיבה יזמית ויצירתית לילדים, עולה כי הורים רבים חשים תסכול רב בכל הנוגע למענה שמספקת מערכת החינוך לילדיהם. הסקר, שנערך בקרב יותר מאלף הורים מרחבי הארץ, חושף תחושת אכזבה של הורים רבים מכך שהמורים בבתי הספר אינם מעניקים לילדיהם יחס אישי וכי לא ניכרת דאגה כנה ואמיתית לתלמיד. יתרה מזו, הורים משתפים בתחושתם כי המורים עסוקים אך ורק בהעברת החומר הלימודי ובהענקת ציונים. שוב ושוב חזרה על עצמה הטענה שאין הלימה בין שיטות הלימוד הקיימות בבית הספר לבין הנדרש מילדינו בשלב מאוחר יותר – בעולם האמיתי. הורים העלו מגוון רחב של יכולות וכישורים החיוניים, לדעתם, להצלחה בחיים, ושלטעמם בית הספר אינו מקנה כראוי, כגון: הבנה כלכלית וחינוך פיננסי, יצירתיות, תקשורת בין אישית, ניהול זמן וקבלת החלטות, סקרנות, חשיבה ביקורתית, העצמה אישית, המיומנות לשאול שאלות, למידת הקשבה פנימית, ידע כללי (בתרבות העולם, בהכרת תורות מהמזרח וכו’) ואורח חיים בריא. בתחום הערכי, הורים רבים טענו כי הם מרגישים שחסרה הדרכה לדרך ארץ, לכיבוד הזולת ולקבלת השונה.
ומה הם עושים עם זה?
חלק קטן מההורים סבור כי יש לפעול בשיתוף עם בית הספר כדי לחולל שינוי. אולם רוב ההורים הביעו ייאוש ממערכת החינוך, בבחינת “זה מה יש”. בקרב ההורים ישנה הרגשה כי מערכת החינוך, עם כל הרצון הטוב הקיים בה, אינה מסוגלת להשתנות ולהתאים עצמה בקצב הנדרש למציאות הנוכחית ולצרכי העתיד. מסקנתנו זו נובעת לא רק מהסקר עצמו, אלא מסתמכת גם על מפגשים עם הורים רבים במסגרת הרצאות וסדנאות שאנו מקיימים. זוהי תמונת המצב: בעוד רוב ההורים מכירים בבעיה, רק מעטים מהם פועלים באופן אקטיבי לסגירת הפער שבין תכני ושיטות הלימוד של בית הספר לבין רכישת הכישורים הדרושים לילדיהם כדי להצליח בחייהם הבוגרים. רוב ההורים מרגישים שהמשימה הזו היא מעל לכוחותיהם, ולכן שוקעים בחוסר עשייה.
בניגוד להנחה הרווחת, חשוב להבין כי על אף הטענות הרבות על גישה שמרנית מדי במערכת החינוך קיים רצון חזק בתוך המערכת עצמה להביא לשינוי. אולם להורים יש תפקיד לא פחות חשוב במשימה הזו: הם עצמם יכולים לסייע לשינויים במערכת בדרכים שונות, כגון התנדבות לוועד ההורים ונקיטת פעולות לצד ההנהלה וצוות בית הספר. ניתן גם לפעול דרך גוף חיצוני (כפי שעושה כותב שורות אלה) המקיים בהתנדבות מדי שנה סדנאות לתלמידים במסגרת עמותות שונות.
בית הספר של החיים
דרך אחרת לתרום לשינוי היא להשקיע ברכישת כלים אשר יעניקו לילדינו מיומנויות החיוניות להם להצלחה בחיים בשעות אחר הצהריים, מחוץ למסגרת הלימודית (קיים גם אצלנו, ב-BizKid). אפשרות אחרת היא להשקיע בלימוד עצמי, כגון ברכישת השכלה פיננסית ופיתוח מקורות הכנסה נוספים. כאן אני מבקש להפנות את תשומת לבכם (ושל ילדיכם) למה שאומר המנטור הבינלאומי והמוליטי-מיליונר ניק הליק בראיון קצר שנערך עמו במסגרת התכנית “לילה כלכלי”. ואין זה הסרטון היחיד, ישנם עוד סרטונים נהדרים רבים ברשת שתוכלו למצוא בחיפוש פשוט בגוגל.
https://www.youtube.com/watch?v=H9dHvh9fd7M
ומעל הכול ניצבת כמובן הדוגמה האישית שאנו נותנים כהורים לילדינו המתבגרים. כאשר אנו ההורים, לומדים, מתפתחים ומיישמים, הילדים שלנו (בכל גיל) צופים בנו מהצד ולומדים באופן האפקטיבי ביותר. האופן שבו אנו מתנהלים בחיינו משפיע עמוקות על האופן שבו ינהלו הילדים שלנו את חייהם בעתיד. מכאן ברור כי השקעה שלנו בעצמנו היא גם השקעה בילדים שלנו.
תוכלו להתחיל בקטן. החליטו לבצע פעולה אחת – בין אם על ידי התנדבות בבית הספר ו/או לעמותה (דוגמת “ניצוצות”) ובין אם בהשקעה בקורס להורים ו/או ברכישת השכלה פיננסית. העיקר הוא שתקומו ותבצעו את הצעד הראשון למען העתיד של ילדיכם, ולא תסמכו על כך שמערכת החינוך תעשה בעבורכם את כל העבודה. על הדרך תרוויחו, כאמור, גם דוגמה אישית לילדיכם. צאו לדרך!
הכותב הוא מומחה ליזמות ויצירתיות ויוצר הקורס “איך לדאוג לעתיד הילדים שלנו (גם) בלי להיות מליונרים”.
לקבלת ספר במתנה
בעקבות סוקרטס: איך נעודד אותם להמשיך לשאול גם בגילאי ביה”ס
אופק סיטבון, שביעיסט: לא מוצא משמעות בשיטת הלמידה הנוכחית
ראיון: היזם החינוכי איתי ורמן מגלה מהי המיומנות החשובה ביותר בעבור ילדינו
