בגיל ההתבגרות, ילדים רבים נוטשים את הרגליהם הטובים לטובת ג’אנק פוד – בייחוד אם הם נוהגים לאכול מול מסך הטלוויזיה או המחשב בזמן שהוריהם בעבודה. אבל גם אם אתם הורים קרייריסטים, מגיע לילד שלכם לאכול נכון. שינויים בהרגלי התזונה
כבר בשנים הראשונות לחיי הילד, יש להקנות לו הרגלי אכילה נכונים. אולם לא פעם אנחנו מרגישים שגם אם הקנינו לו הרגלים טובים, לקראת גיל ההתבגרות הם הולכים ומתרופפים. הישיבה הממושכת מול מסך המחשב והטלוויזיה, המתח וההישגיות המאפיינים את תקופת הלימודים בבית הספר, חוסר פעילות גופנית, וגם הפרסומות הרבות שמפתות מתבגרים ובני נוער למזון מהיר ומשמין – כל אלה טורפים את הקלפים עם פתחו של גיל ההתבגרות. לכך מתווספים תכתיבי החברה לרזון הסלבריטאי, הנוחתים על קרקע פגיעה של דימוי גוף בעייתי שאופייני לגיל המדובר – ומכאן ועד תזונה לקויה או בעיות אכילה קצרה הדרך.
הנסיבות האלה מובילות לכך, שדווקא בשנים שבהן חשבנו כי נוכל להסיר מעצמנו את האחריות הכבדה על תזונת ילדינו ולהעבירה לילדים עצמם, עלינו להישאר כל הזמן עם אצבע על הדופק. לתזונה נכונה ישנה חשיבות מכרעת בשמירה על הבריאות התקינה של המתבגר, המצוי בשלבים חשובים בגדילה, בהתפתחות שכלית ובצמיחה הפיזית. השאלה היא כיצד נוכל להקנות לו הרגלי אכילה בריאים, על אף אורח החיים והפיתויים (מי אמר ג’אנק פוד?) האופייניים לתקופה זו.
אז מה בתפריט (וגם מה לא)?
עינת ששון, הדיאטנית הראשית של חברת צנטרום, ממליצה לתכנן תפריט שבועי מסודר יחד עם המתבגר, בהתאם להעדפותיו ולצד הגבלות שתקבעו מראש. את התפריט כדאי לתלות על המקרר. “מכיוון שהתזונה המועדפת על מתבגרים ובני נוער לא תמיד בריאה, חשוב להגביל מאכלים מסוימים, כמו צ’יפס, נקניקיות, מוצרי בצק עלים וחטיפים – ובמילים אחרות ג’אנק פוד . במקומם, כדאי לעודד אכילת ירקות מבושלים או טריים, דגנים מלאים ומאכלים המכילים חלבון ממקור טוב כמו ביצים, בשר, עוף או קטניות”.
מתבגרים רבים לא סובלים ירקות. מה עושים?
“ראשית, הרכב אבות המזון בתפריט היומי של הילדים שונה מזה של המבוגר. כמות השומן שלה זקוקים ילדים ובני נוער גדולה יותר, ומנגד כמות הסיבים התזונתיים שהילד זקוק לה היא קטנה יותר. כמו כן, כמות הירקות שהילד זקוק לה היא נמוכה ביחס לרכיבי מזון אחרים, אם כי חיונית מאוד”, מדגישה ששון. “כדי לחבב ירקות על הילדים, אפשר למשל לגדל יחד איתם, באדמה או באדנית, ירקות וצמחי תבלין, ולהרגילם כבר מגיל צעיר לכך שהירק נכלל בכל ארוחה”.
איך נוכל לחזק את המערכת החיסונית של מתבגרים ובני נוער?
“מערכות הגוף בכלל ומערכת החיסון בפרט זקוקות למגוון המרכיבים התזונתיים, כמו אבות המזון, ויטמינים ומינרלים החיוניים לתפקודן המיטבי. במקרים מסוימים מומלץ להשלים את התזונה היומית של המתבגר באמצעות מולטי-ויטמין, בשל החשיבות הגבוהה שיש לאנטיאוקסידנטים, כמו ויטמין C, ויטמין E ואבץ”.
מה לגבי שתייה? עד כמה היא חיונית בגיל ההתבגרות?
“מזג האוויר הישראלי, בקיץ ובחורף, לא מותיר ברירה אלא לשתות, והרבה. הצמידו לילדכם בקבוק מים ונסו לוודא שהוא אכן מתרוקן ומתמלא מחדש. חשוב להרגיל את המתבגר לשתות מים, מכיוון שמשקאות קלים וממותקים אינם מומלצים כלל, בייחוד בגיל הזה. בכוס משקה אחת יש כארבע כפיות סוכר – אלה הן הרבה קלוריות ריקות, ללא ערך תזונתי, ונמצא כי השתייה המתוקה היא גורם מרכזי בהשמנה. אם בכל זאת רוצים לשתות משקה בטעם אחר, מוטב להוסיף למים צמחי תבלין, כמו נענע ולואיזה”.
מעבר להקפדה על תזונה מאוזנת, ששון קוראת להורים לעודד את ילדיהם לעסוק בפעילות גופנית, מכל סוג. “פעילות גופנית מחזקת את שרירי הגוף ומסייעת לזרימה טובה של הדם, ולנשימה של אוויר נקי. זאת ועוד, חוגי ספורט המשלבים פעילות אהובה יחד עם מפגש חברתי הם אמצעי מצוין להסטת המתבגר מרביצה מול הטלוויזיה ומישיבה ממושכת מול מסך המחשב”.
כשהצלחת שלהם רחוקה מכם
התזונה של מתבגרים ובני נוער מאוזנת היום פחות מאשר בעבר, בייחוד בשל העובדה שרוב ההורים עובדים עד שעות מאוחרות ולכן אינם יכולים לפקח על הרגלי האכילה של ילדיהם. הדיאטנית עינת ששון עם עצות להורים קרייריסטים:
ארוחת בוקר: הקפידו על ארוחת בוקר מזינה לפני שהילד יוצא לבית הספר. גם חטיף בריאות או כוס חלב היא ארוחה.
ארוחת עשר: ציידו את הילד בכריך עם גבינה או חומוס, כולל ירק טרי; פירות וירקות חתוכים ורחוצים הם פתרון מצוין לנשנוש עד לארוחת הצהריים.
הרגלים ומודעות: מתבגרים צריכים לעתים להכין אוכל לעצמם או לחמם ארוחה מוכנה. הסבירו להם את החשיבות הרבה שיש לבחירת מזון בריא, והקנו להם מגיל צעיר הרגלים לצורת אכילה מסודרת: על האכילה להתקיים מול שולחן, גם תוך כדי אירוח של חברים – לא מול מסך הטלוויזיה או המחשב.
אחד ודי: אפשרו לילד חטיף אחד מדי יום, לצד התזונה הבריאה.
דוגמה אישית: הוכח כי אכילה היא “עסק” חברתי, וכי בעצם הכל מתחיל בבית. רוב המזון הנאכל על ידי הילד מורכב ממה שמוגש לו בביתו, כלומר מתפריט המשפחה. לכן, בבית שבו לא נהוג לאכול דגים, למשל, רוב הסיכויים הם שגם הילד לא ידע ליהנות מדגים. השינוי התזונתי צריך להתחיל בכם, ההורים.
12 טעימות: “אם הילד מסרב לאכול מרכיב מסוים שלדעתכם חשוב כי ייכלל בתפריט, אל תוותרו והמשיכו להציעו. ילדים צריכים לפעמים לטעום מזון 12 פעמים עד שיתרגלו אליו.
שלישית קובעת: הקפידו על ארוחת ערב משפחתית לפחות שלוש פעמים בשבוע. לא תאמינו איזו השפעה תזונתית הדדית תהיה לכך על כל אחד מבני הבית.
היום: תחרות מתכונים בריאים בעמוד הפייסבוק של “עשר פלוס”
זה לא מספיק להוריד את הג’אנק, צריך גם להזיז את הגוף
בין הגורמים להשמנת יתר אצל צעירים: אלכוהול
