“שוטים” בסילבסטר

 

מהו שימוש מופרז באלכוהול אצל ילדים ובני נוער? עד כמה התופעה שכיחה בישראל? מהם הנזקים לטווח קצר וארוך? והכי חשוב – מה אנחנו כהורים יכולים לעשות בנדון?

שתיית משקאות אלכוהוליים נפוצה בקרב מתבגרים בארץ ובעולם. שתייה מופרזת מוגדרת כחמש מנות משקה אלכוהולי או יותר תוך מספר שעות, לפחות פעם בחודש! על פי תוצאות מחקר משנת 2006, שנערך ב-41 מדינות על ידי ארגון הבריאות העולמי, 45 אחוז מהבנים בכיתות י’ בישראל, נוהגים לצרוך אלכוהול בצורה מופרזת (גידול של כמעט 100 אחוז לעומת המצב לפני 12 שנה). בקרב הבנות עומד השיעור על כ-22 אחוז.
בקרב תלמידי כיתות ו’, ישראל במקום השני אחרי אוקראינה: 28 אחוז מהבנים ו-12 אחוז מהבנות. הדבר כולל את כל שכבות החברה, ללא הבדל בין תלמידים עולים לוותיקים וללא קשר לשכבה סוציו-אקונומית.

אלכוהול הוא כינוי בשפת היומיום למשקה המכיל אתנול – תרכובת אורגנית פשוטה ממשפחת הכוהלים. כידוע, ההבדל בין משקאות המכילים אלכוהול, כמו יין, וויסקי, וודקה, ברנדי או בירה, משאר המשקאות הוא עצם היותם משכרים, כלומר גורמים לשינויים במצב הרוח ובהתנהגות האדם מבחינה פיזיולוגית. שתיית אלכוהול במידה מועטה גורמת להעלאה במצב הרוח, שחרור מלחצים נפשיים, הרגשת קלילות, עלייה בביטחון העצמי, ירידה בעכבות, נינוחות ורצון לשמוח ולחגוג. לעומת זאת, שתייה רבה עלולה להביא את האדם לידי השתטות והתנהגות פרועה, לאיבוד שיווי המשקל ולהרגשה פיזית ונפשית רעה.

נגישות המתבגרים לאלכוהול

החוק בישראל אוסר מכירת משקאות אלכוהוליים בברים ובמסיבות ציבוריות למי שטרם מלאו לו 18 שנה, אך אינו אוסר את שתייתם על ידי צעירים. כמו כן, אין עדיין חוק האוסר קניית אלכוהול במרכולים. כתוצאה מכך, משקאות אלכוהוליים נגישים למדי למתבגרים והם שותים אותם לפני מסיבות, בשפתם – “מתדלקים”, וזאת מכיוון שבמסיבות אסור, כאמור, למכור להם שתייה חריפה. פעמים רבות הם מערבבים את המשקה החריף עם שתייה קלה, כמו קולה או מיץ אשכוליות.

הסיבות לשתייה מופרזת אצל מתבגרים

שימוש מופרז באלכוהול יכול לספק בצורה מעוותת כמה מהצרכים החזקים המלווים את גיל ההתבגרות:
* השתייכות לקבוצת הגיל: השתייה נעשית על פי רוב בקבוצה, ולכן מובילה למקובלות חברתית.
* עצמאות ואוטונומיה: נטיית המתבגרים היא לעשות מה שנאסר על ידי המבוגרים.
* הסתכנות וסיפוק מיידי: צורך זה חזק בייחוד היום, כשהמתבגרים מורגלים לגירויים חזקים ומהירים, כמו אינטרנט וטלוויזיה רב ערוצית.

הנזקים משימוש מופרז באלכוהול

שתיית משקאות חריפים במינון נמוך אינה מזיקה, ויש אף המלצות על שתיית כוסית אחת ביום של יין אדום. אולם שתייה מופרזת עלולה לגרום לנזקים רבים: גופניים, נפשיים וחברתיים.

* נזקים גופניים: בטווח המיידי, התופעה הגופנית הקשה והידועה ביותר היא “הנגאובר” (בעברית חמרמורת). זו מתרחשת שעות ספורות לאחר צריכה מרובה של אלכוהול ומאופיינת לרוב בכאבי ראש חזקים, בחילות והקאות, עייפות, צמא, קושי בריכוז, חרדות, עצבנות, רגישות גבוהה לאור ולרעש ונדודי שינה. הנגאובר נגרם עקב התייבשות, כתוצאה מסילוק האלכוהול מהגוף (בזמן שהאלכוהול מסולק הוא סופח אליו כמות גדולה של נוזלים).
בטווח הארוך יותר, האלכוהול גורם להתרחבות העורקים ולשרשרת תגובות כימיות, המביאות לפגיעה בסינפסות (מרווחים שבין תאי העצב) הקשורות לזיכרון, לדיבור ולמצב הרוח.

שתייה מוגזמת של אלכוהול פוגעת גם בכבד, בשל עומס יתר הנוצר עליו שכן אחד מתפקודיו הוא לסלק את האלכוהול מהגוף. פגיעה בכליות מיוחסת לבירה, היוצרת עומס יתר על הכליות בשל אחוז השתנן הגבוה בה.
השפעת האלכוהול עשויה להיות חזקה ומזיקה יותר כאשר צורכים אותו על קיבה ריקה.

*נזקים נפשיים: ההתפכחות, שמגיעה יחד עם הנגאובר, מביאה עימה גם תחושת אכזבה קשה – הדימוי העצמי הנמוך והבעיות הקיומיות חוזרים ביתר שאת. כלומר, בסופו של דבר האלכוהול עלול להקצין מצב רוח רע ותחושות קשות שהאדם היה נתון בהם לפני ששתה. לטווח ארוך הסכנה היא התמכרות, מכיוון שהכאב והתסכול המחודשים מחזקים את הצורך במשקה וחוזר חלילה.

* נזקים חברתיים: רבים מבני הנוער אינם תופסים את השתייה כהתנהגות העלולה לגרום נזק או לסכנם. הם מודעים להשפעה המשכרת של המשקה, אך אינם רואים את סכנת ההתמכרות. הם גם אינם מוטרדים מאיבוד השליטה ומאי היכולת לעשות הערכת מצב ריאלית, העלולים להביאם לכלל סיכון של עצמם ושל הסובב אותם. כתוצאה מכך, בני נוער השותים בצורה מוגזמת משקאות חריפים, עלולים להיגרר להתנהגויות מסכנות נוספות כמו אלימות, נהיגה לא זהירה וכיו”ב.
סכנה חברתית חמורה נוספת, לטווח ארוך יותר, היא שאלכוהול עלול להוות כרטיס כניסה לשימוש בסמים, כשם שעישון יכול להוות כרטיס כניסה לאלכוהול, ולהפך.

איך מזהים ומה עושים?

* סימנים מדאיגים: תלונות על הקאות, כאבי ראש או חולשה לאחר בלוי לילי (יכול להעיד על הנגאובר); בקבוקי אלכוהול הנעלמים מהבית או נמצאים בחדרו של המתבגר; כספים שנעלמים בבית; וכמובן דיווחים של מבוגרים אחרים (הורים של חברים, מחנכים).

* היו ערניים: התחילו להתמודד עם הנושא בשלב מוקדם, כבר בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי, ואל תמתינו “עד שהילדים יתבגרו” (היום הם מתבגרים מוקדם מאוד!). גם הגישה “לנו זה לא יקרה כי יש לנו ילדים טובים” הוכחה כשגויה. שתייה מופרזת יכולה להגיע לכולם.

*שוחחו עם הילדים: השיחה היא הכלי המשמעותי ביותר להשפעתנו עליהם, בכל נושא ובייחוד בנושא הזה. ניתן לעשות זאת כבדרך אגב, תוך כדי צפייה בתוכניות טלוויזיה שבהן מוצגות דמויות של צעירים השותים אלכוהול, וכמובן כתגובה לפרסום ידיעות בנושא באמצעי התקשורת. אולם לעתים כדאי שפשוט ניזום שיחה על כך.

איך משוחחים על אלכוהול?

להלן כמה עקרונות לשיחה יעילה של הורים עם ילדיהם בנוגע לסכנת השימוש המופרז באלכוהול:

* ענו על שאלותיהם בכנות ובפתיחות: רוב הילדים עד גיל 12 נחשפים לאלכוהול במשפחה ומחוצה לה, והסקרנים ביניהם רוצים לדעת במה מדובר ולעתים שואלים שאלות ישירות. אין טעם להתחמק, מוטב לענות בצורה גלויה.

* הפנו אליהם שאלות ישירות: לפעמים המתבגר רק מחכה שתשאלו: “האם אתה שותה משקאות חריפים?”, ושלא תלכו מסביב.

* אמצו גישה מאוזנת כלפי הנושא: גישה המציגה רק את ההיבטים השליליים בצריכת אלכוהול מרחיקה את בני הנוער ואינה נתפסת כאמינה, לנוכח היחשפותם לתרבות השתייה גם במשפחה. לכן, הימנעו מגישה השוללת לחלוטין ובחומרה שתיית אלכוהול, כי היא יכולה להפוך אותה דווקא ללגיטימית בעיניהם בשל נטייתם להתנגד לעולם האיסורים של המבוגרים.

* הדגישו את הצורך בבקרת השתייה: הדגש צריך להיות לא על איסור השתייה אלא על בקרתה: מה שותים, כמה שותים ומתי שותים.

* הבליטו נזקים לטווח קצר: אובדן הכרה, הקאות, אובדן שליטה ופציעות (נזקים לטווח הרחוק פחות יטרידו את המתבגרים).

* היו אמפתיים והחלטיים בעת ובעונה אחת: תנו לילדים להרגיש שאתם מבינים את מצבם (הרצון להתנסות בשתייה מכל הסיבות שהוזכרו), אך היו ברורים לגבי הסכנות ולגבי ציפיותיכם מהם.

* למדו את הילדים מיומנויות התמודדות עם מצבים מסוכנים: חזקו את חוסנם הנפשי ואת כישורי ההתמודדות שלהם עם מצבים מסוכנים כבר מגיל צעיר, על ידי כך שתציידו אותם במיומנויות כמו קבלת החלטות, ניהול רגשות והתמודדות עם קונפליקטים. מיומנויות אלה יאפשרו להם להימנע מפיתויים של שתיית אלכוהול מופרזת.

* עזרו לילדים למלא את חייהם בתוכן חיובי: חוגים, תחביבים, תנועות נוער וכו’. כך לא ייווצר אצלם חלל גדול שהם יצטרכו למלא על ידי שתיית אלכוהול.

* הוו דוגמה אישית ראויה: אם הילדים נחשפים במשפחה לשתייה לא מבוקרת (בכמות גדולה ולא רק בחגים ושבתות) גדלה הסכנה שהם ישתו משקאות חריפים בצורה מופרזת.

הכותב הוא פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני
www.hamit.co.il