“יקיריי, סבתא מתה”: איך נעזור לילדים בגילים שונים להתמודד עם אבדן אדם קרוב?

במוקדם או במאוחר ילדינו חווים אבדן, וכבר אין לנו אפשרות לגונן עליהם מפני מושג המוות. בהתמודדות שלנו עם האבדן לא קל לנו להקדיש מחשבה לשיחות הרגישות על הילדים, ולכן חשוב שנגיע מוכנים. מה להגיד? האם לקחת אותם להלוויה? ואיך נעזור להם לצאת מחוזקים?

לכולנו החיים מזמנים אבדן בשלב כזה או אחר. חיילים שנהרגים, תאונות דרכים, ימי זיכרון ופיגועים מפגישים אותנו עם האבדן לעתים קרובות באופן מרוחק יותר, אולם אבדן משפחתי ואפילו לכתה של חיית המחמד האהובה מאלצים אותנו להתמודד עם כאב, געגוע ושכול, ונוסף להתמודדות האישית הזו גם עם הצורך לתמוך בילדים שלנו – קטנים ומתבגרים כאחד. למרבה הצער, רבים מאתנו מאבדים את הוריהם במהלך ההתבגרות של הילדים, והאבדן הקרוב הזה אינו פשוט כלל בעבור המתבגר המאבד סבא או סבתא שהיו בעבורו דמויות משמעותיות ביותר מאז נולד.

המוות הוא חלק מהחיים. אנחנו מנסים להדחיק זאת, לא לחשוב על כך, להתמקד רק בטוב, ומהמקום הזה אנחנו מנסים לגונן על הילדים שלנו ומקווים שהילד יתוודע לנושא כשכבר יהיה מספיק בוגר. ואז הוא תופס אותנו במפתיע…

יצירת סביבה תומכת ובטוחה

המפתח, כמו כל דבר בחיים, הוא להיות מוכנים. עלינו לגשת לשיחות סביב האבדן עם “סט כלים” המאפשר יצירת סביבה מכילה ותומכת לכל סוג של אמירה או שאלה. כדאי שנימנע, למשל, מלהגיד לנער/ה להיות חזק/ה. הרי אנחנו לא באמת יודעים מה הם רוצים או צריכים כרגע, ואולי הדבר הנכון להם ביותר עכשיו הוא דווקא לבכות? באותו הקשר, ננסה ככל הניתן לנתק את ילדינו מנושאי הפטירה המעסיקים את המבוגרים, כלומר כל הסידורים והביורוקרטיות הנוגעים למותו של אדם (החל מביטוח וכלה הענייני ירושה) ואינם רלוונטיים אפילו בעבור בני נוער בגילאי 17 או 18. אנחנו מצדנו נשתדל ליצור להם סביבה תומכת ככל האפשר. יחד עם זאת, לגיל של הילד ישנה משמעות לאופן שבו נבחר להתמודד מולו עם האובדן. כל גיל מספק את האתגרים שלו: בגילים צעירים יותר נחפש את המילים הנכונות, ובגיל ההתבגרות נגשש אחר תגובת מהמתבגרים שלנו. עלינו לזכור כי בגיל צעיר (בערך עד גיל חמש) עולם המושגים שלהם צר, אך הוא משאיר מקום לדמיון רחב במיוחד. לכן נשתמש במושגים ברורים ובסיסיים ככל האפשר, ונענה לכל שאלותיהם כדי לבטל כל אפשרות לפתח סיפור דמיוני שעלול לעורר בהם פחדים וסיוטים. בתשובה לשאלה “מהו מוות?”, למשל, ניתן לספק הגדרה כמו: “הגוף הפסיק לעבוד” או “לא מרגישים שום דבר, לא קר בלילות או חם בקיץ”. מוטב להימנע גם מביטויים השגורים אצלנו, כמו “נפטר” או “עלה לשמיים”, כדי שלא יתפרשו בצורה מילולית ויגרמו לילד לפחד, למשל, שמא מטוס יפגע במת שבשמיים.

בגילאי שש-שבע בערך, ילדים מתחילים להבין את סופיות המוות וניתן לקיים איתם שיחות קונקרטיות יותר. בגיל כזה ניתן גם לספק מידע על מה שקרה בדיוק, כיוון שככל שנשוחח איתם על תחושותיהם ועל המציאות כך נספק להם כוח להתמודדות ונשאיר פחות מקום לדמיון שעלול להבהיל. אחת הדרכים המועילות היא להסביר, בכל גיל, שסבא או סבתא, למשל, נשארים אתנו בדמיון ותמיד נוכל להיזכר בהם ולדמיין שהם מלווים אותנו. נוכל גם לצטט משפטים מצחיקים שהם אמרו לנו בעבר.

בגילאי העשרה נתקשה בדרך כלל לפתח עמם שיחה בנושא. אם התברכתם במתבגר מדבר ופתוח,  נפלא: הניחו לו להביע את עצמם ככל האפשר. אולם בין אם הנער או הנערה נפתחים בקלות או לא, תנו להם להבין שאתם שם בשבילם והקשיבו לתחושותיהם. הקפידו ליצור סביבה תומכת ואינטימית ככל הניתן, קבלו אותם, ונסו להבין ולהכיל.

האם לאפשר למתבגר/ת להשתתף בהלוויה?

אין מי שמכיר את ילדיכם טוב מכם. לכן רק אתם תוכלו להעריך, טוב יותר מכולם, כיצד יתמודד ילדכם עם הסיטואציה של ההלוויה. את הילדים הבוגרים יותר כדאי ומומלץ לשתף בהחלטה, אולם חשוב להדגיש בפניהם כי כל החלטה שלהם תתקבל, ושלא יעשו דבר שהם אינם מרגישים איתו שלמים. אם זו ההלוויה הראשונה שבה הם יהיו נוכחים, הכינו אותם מראש לעתיד להתרחש כדי למנוע מהם הפתעה גדולה מדי. בדרך כלל, בני נוער ייקחו כמובן מאליו את השתתפותם, ובכל זאת חשוב לערוך עמם תיאום ציפיות קל כדי לרכך את עוצמת הרגשות. ליווי של אדם קרוב ומבוגר יותר בהחלט מומלץ – יד על הכתף, חיבוק ואוזן קשבת הם חשובים מאין כמותם במצבים כאלה. כמו כן, חשוב שיוכלו לעזוב את המקום אם יתקשו להתמודד. אותו רעיון תקף גם לשבעה עצמה ולאזכרות.

אם הנכם מחזיקים באמונות בנוגע למוות, תוכלו ליצור שיחה על כך עם המתבגרים. לרוב, לצעירים קל יותר לשמוע על אמונות שונות הרבה יותר מאשר למבוגרים. אולם חשוב שתתנו מקום לשיחה פתוחה ומקבלת ותאפשרו להביע גם את דעתם ואת אמונתם. בסופו של דבר, הקשבה היא המרכיב המשמעותי ביותר בשיחה מכילה. אל תפחדו לעשות טעויות, אך הגיעו מוכנים; היו ערים לסימנים מצד הילד או הילדה: האם הם בוכים? האם הם מדברים יותר או פחות? האם מעניין אותם לדעת מה קורה?; אם אתם נתקלים בבעיה, בקשו עזרה מקצועית, והעיקר הוא שתצליחו ליצור דיאלוג חיובי ופתוח שהמתבגרים יוכלו לצאת ממנו מחוזקים.

בשיתוף ביטוח ישיר, המציעה ביטוח חיים למשכנתא – בדאגה לרווחת המשפחה