fbpx

מחול כשר

Decale by Bat Sheva. photo by Gadi Dagon

 

מאיה טל צפתה במופע “דקה’לה” של להקת בת שבע עם בתה הצעירה ונהנתה מכל רגע. בעיקר מהעובדה שגם בתה, שאמנם אוהבת לרקוד אך גדלה על מופעים שטחיים לילדים, נשבתה בקסם

 
“דקה’לה” מאת אוהד נהרין (להקת בת שבע) אינו מופע חדש. כבר כמה שנים שהוא רץ בחופשות החגים, ואני עוקבת מהצד וממתינה שבתי תגדל מעט כדי שאוכל סופסוף לחשוף אותה ליצירה המדהימה של היוצר המוכשר הזה. אחרי הכול, מחול מודרני הוא אמנות מעוררת השראה ומחשבה, אך לא תמיד קלה לעיכול – כל שכן כשמדובר בטקסטים המורכבים של נהרין, שמהדהדים מגוון משמעויות ותחושות מהתרבות הרחבה.

“דקה’לה” מבוסס על המופע “דקה דאנס”, המיועד למבוגרים ומאגד בתוכו טקסטים מתוך מופעים שונים של הלהקה. היות שהמופע מיועד גם לקהל צעיר, נבחרו הקטעים בקפידה כדי שתתקבל יצירה מרוככת מעט – כזו שתתאים גם לילדים ומתבגרים בגילאי שמונה ומעלה (ואף פחות מכך). מרוככת זו המילה, כיוון שקטעי המחול אינם מתיילדים בשום צורה, ומצליחים לשמור על אופיים המקורי על אף ההתאמה הגילאית.
אתמול צפיתי במופע יחד עם בתי הצעירה, רק בת שש, ובמהלכו ניסיתי להתבונן בקטעי המחול מבעד לעיניה. תהיתי האם היא מבינה מה קורה שם על הבמה, האם המופע מעורר אצלה תחושות טובות או אולי דווקא מבהיל מעט (למשל בגרסה המוזיקלית האגרסיבית של “אחד מי יודע” או בקטעי מחול ‘מכניים’ שהיא אינה מורגלת לראות). כשהתבוננתי בה, לא היה לי ספק בדבר אחד – הילדה מהופנטת.
דקה’לה הוא מופע לכל המשפחה, והוא הזדמנות נפלאה להכיר לילדים את אמנות המחול המודרני כשהיא ארוזה בעטיפה רכה יחסית. בעיניי המופע הזה אף מחזק את האופי האלמותי של חלק מקטעי המחול שנהרין יצר – כמו הקטע שבו הרקדנים מעלים לבמה צופים ורוקדים יחד איתם (היה רק חבל שהם העלו גם כאן רק מבוגרים), או הקטע העוצמתי של “אחד מי יודע” – שבגרסה המשפחתית לא הותיר זכר למהומה שיצר לפני כשני עשורים במופע “פעמוני היובל” (כשהדתיים דרשו לצנזר אותו, בשל העובדה שהרקדנים מסירים מעליהם את השכבות ונותרים עם שורט וגופייה). מרגש היה לשמוע את הקהל הצעיר, ובהם גם את בתי בקולה החזק והמתוק, מלווים את הרקדנים בשירתם הילדותית – בייחוד לאור העובדה שרק כמה ימים קודם לכן הם שרו זאת בשולחן החג, כשקראו מההגדה. כשעה מאוחר יותר, אגב, בגן השעשועים הסמוך לסוזן דלל, אפשר היה לשמוע את הילדים שנכחו במופע מזמרים עדיין את הפיוט שהם שמעו לראשונה בגרסה קצת שונה.

כשתם המופע שאלתי את בתי, “מדוע את חושבת שהרקדנים שהיו לבושים כמו חרדים הסירו את הבגדים שלהם בשיר מההגדה?”, והיא השיבה: “כי יותר נוח להם ככה. וחוץ מזה, כי מתחת לבגדים של הדתיים כולם נראים אותו דבר”. כששאלתי אותה “מה הכי אהבת במופע?”, היא השיבה: “הכול”. כמה כיף לגלות שהילדה שלי, שנהנית מהמופעים של רינת גבאי ורוקדת לצלילי “גנגם סטייל” בחוג ריקוד, יכולה לשבת מרותקת במופע של “בת שבע” ולצאת ממנו מרוגשת ומאותגרת.

# דקה’לה – מופע לכל המשפחה בביצוע רקדני אנסמבל בת-שבע, מחסן 2 בנמל יפו בחול המועד פסח – יום א’, 24.4, 16:00, 18:00; יום ב’, 25.4, 12:00, 14:00; משך המופע: 55 דקות, ללא הפסקה

 

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.