fbpx

בדרך לרפורמה חברתית

math in high school. shutterstock

 

“כמנהלת תיכון המאופיין באוכלוסייה מרקע סוציואקונומי נמוך, אני סבורה כי הרפורמה היא צורך קיומי של המדינה. הרפורמה יכולה להתקיים ולשנות את פני החברה, בעיקר באזורים מוחלשים. זו הדרך להציע עתיד ורוד בעבור מי שחווים מציאות אפורה וקשה”

 
בתחילת שנת הלימודים הנוכחית (תשע”ו) חשף שר החינוך נפתלי בנט רפורמה עתידית לחיזוק לימודי המתמטיקה בארץ, וספג עקב כך לא מעט ביקורת. מעטים טרחו להתעכב על הרפורמה החברתית האמיתית העומדת מאחורי הרפורמה הפדגוגית שמציע השר, וביטאו למעשה את הפחד הלא מוצדק שיש לרבים ממקצוע המתמטיקה. “מהפכת המספרים” שמציע השר, המגיע מתחום ההייטק, נועדה להגדיל את מספר התלמידים הלומדים חמש יחידות מתמטיקה על ידי הקצאת משאבים שיאפשרו להם לסיים את המסלול הלימודי ולהתקבל בעתיד ללימודים ריאליים באוניברסיטה. באופן הזה, הם יזכו לשוויון הזדמנויות ויוכלו להשתלב בתחום התעסוקה במקצועות המובילים. אם רק נעשה זאת נכון, הרי שמדובר במהפכה אמיתית.

“דיסקלקוליה” קולקטיבית

עובדה היא כי במהלך העשור האחרון חלה ירידה חדה במספר התלמידים הלומדים לבגרות בת חמש יחידות לימוד במתמטיקה. כמו כן, נתונים מחקריים מראים כי ישנם יותר בנים מאשר בנות ביחידות הגבוהות במקצוע זה. במגזר הערבי אחוז אפסי בלבד מקרב התלמידים לומדים לחמש יחידות, ומהמחקרים העדכניים עולה כי ככל שהקיפוח החברתי גבוה יותר – כך קטן מספר הלומדים לבחינה ברמה של חמש יחידות לימוד. הרפורמה המתמטית של בנט היא אם כן רפורמה חברתית, שעתידה להשפיע בעיקר על האוכלוסיות המוחלשות – וזאת על ידי מתן הזדמנויות שוות לעתיד מקצועי. כמנהלת תיכון המאופיין באוכלוסייה מרקע סוציואקונומי נמוך, אני סבורה כי הרפורמה היא צורך קיומי של המדינה. הרפורמה יכולה להתקיים ולשנות את פני החברה, בעיקר באזורים מוחלשים, אם רק יינתנו שעות ותקציבים בהתאם.
מדוע אם כך הרפורמה הצליחה להפחיד? הסיבה היא שבמהלך השנים הוכיחו מחקרים כי אכן תיתכן לקות קוגניטיבית אצל חלק מבני האדם, הגורמת להם ללמוד מתמטיקה או להפעיל ידע מתמטי קיים באופן טוב פחות מאחרים. אבחנה זו קרויה “דיסקלקוליה”, והגילוי המרעיש הזה הביא לתיקון בעבור הסובלים מהלקות, שחיו עד אז בתסכול גדול. אולם התיקון הוא חלקי בלבד, כיוון שמהצד השני עומדת קבוצה לא מבוטלת של תלמידים שפיתחו מחסום וחרדות מפני מספרים כבר מגיל צעיר – וזאת בלי שתאובחן אצלם לקות הדיסקלקוליה. מה הסיבה למחסום הזה? ככל הנראה, היעדר חיזוקים לימודיים והיעדר העלאת מוטיבציה וסקרנות אינטלקטואלית, הגורמים להזנחת המקצוע ולהחלשתו בעיקר בכיתות הבוגרות (חטיבת הביניים והתיכון).

צריך לעשות אחד ועוד אחד

התלמוד הבבלי מתריע: “היזהרו בבני עניים, שמהם תצא תורה”. כאשת חינוך אני מתחייבת להציב את לימודי המתמטיקה בקדמת הבמה, כמובן בלי לזנוח את המקצועות האחרים – את הנשמה, את הנתינה ואת הערכים החברתיים. זו ההזדמנות שלנו כחברה לנצח את נתוני הפתיחה הקשים, ולאפשר לתלמידים לקבל כרטיס כניסה לחיים טובים. יש מי שיראו באתגר הזה מכשול, אך תפקידנו הוא להתגבר על הפחד ולהעלות לתלמידים את המוטיבציה.
הכוחות בשוק מתמעטים: בהייטק ישנו מחסור במהנדסים, מספר התלמידים הלומדים לתואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב הולך ופוחת, ומעט מדי נשים לומדות מדעי המחשב. זאת בעת שברור לכול כי מרבית מקצועות העתיד דורשים טכנולוגיה, ולכן עתיד תלמידינו צריך להיות מסונכרן עם דרישות המציאות ולעמוד בכל האתגרים העומדים בפנינו. הרפורמה המתמטית תחייב ותאפשר זאת – הקצאת משאבים, תקציבים ותשומת לב ראויה יביאו לתוצאה איכותית מתבקשת. זו הדרך להציע עתיד ורוד בעבור מי שחווים מציאות אפורה וקשה, והנוסחה הזו בטוחה בעיניי באותה מידה שאחד ועוד אחד תמיד יהיו שניים.

הכותבת היא מנהלת בית ספר תיכון “רמז” בשכונת פרדס כץ בבני ברק

כנס ירושלים הרביעי למחקר בחינוך מתמטי יתקיים במרכז האקדמי לב (לשעבר מכון לב) בירושלים, בימים שני ושלישי, כ”ט- ל’ בשבט תשע”ו, 9-8 בפברואר 2016.

 כשמו כן הוא: אורי חכם רק בן עשר, וכבר יש לו מעבדת ניסויים בבית 

 קולם של תלמידים: בואו תשמעו מה יש להם להגיד

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.