כשהנסיכה מידלטון ילדה בת, העולם התרגש ונצבע ורוד. אבל להילה פינקלשטיין הסיפור הזה המחיש בעיקר עד כמה קשה להפוך לאישה המובילה דעת קהל במאה ה-21. לכן היא החליטה ללדת לנו טור חדש, שיעסוק בנסיכות הפרטיות שלנו ויעזור לנו לצאת מהתסבוכת הזו
כשנולדת לך בת, נולדת לך נסיכה, וזה כיף גדול בעבור כל אמא. כשבנותיי נולדו, הן קיבלו במתנה כל כך הרבה שמלות ורודות, מקושטות בתחרה, ויחד איתן סרטים וקשתות לשיער, ומברשות שיער ורודות – קטנות ועדינות, ועוד ועוד אביזרים הראויים לנסיכות.
גם הנסיכה הקטנה שנולדה בחודש שעבר לבית המלוכה בבריטניה קיבלה מתנות ורודות. הרים של מתנות ורודות. היא הנסיכה האמיתית. אבל העיסוק התקשורתי הנרחב בה ובאם קייט מידלטון הזכיר לי (שוב) כמה קשה להפוך לאישה המובילה דעת קהל במאה ה-21.
הידעתם שקייט מידלטון הייתה סטודנטית מצטיינת, ראש מועדון הוויכוחים וראש נבחרת ההוקי באוניברסיטה שבה למדה? מידלטון היא אישה צעירה, אינטליגנטית, שאפתנית ובעלת רצון ברזל. וכן, היא גם יפה מאוד.
לימודים זה חשוב, אבל…
מהרגע שבו הפכה מידלטון לארוסתו של הנסיך וויליאם היא התמקמה תחת זכוכית מגדלת תקשורתית העוסקת אך ורק בצורתה החיצונית. מי מעצב האופנה שלה? מי מסדר לה את השער? איך זה שהיא נראית כזו מושלמת אחרי לידה?
כאמא לשלוש בנות מתבגרות וכמטפלת בנערות בקליניקה ובמסגרת סדנאות, אני יכולה להעיד: רוב הנערות כיום הן עצמאיות, ובעלות כוח רצון ואמונה בעצמן. אנחנו מחנכים את בנותינו לעצמאות ולחשיבה יצירתית, מכוונים אותן להתפרנס בכבוד, ובכלל – לעשות כל מה שהן אוהבות ומה שנכון להן. אבל בד בבד אנחנו מטמיעים בהן מסרים חברתיים סותרים, וזה קורה שעה אחר שעה. אם נודה באמת אנחנו, איך לומר, מבלבלים אותן. מאוד.
קחו למשל את סדרת הנוער הישראלית “משפחה שולטת“. מכירים? שיר היא נסיכה מתבגרת קלולסית, שמצליחה להבין מתמטיקה רק אם מדברים איתה על אחוזי הנחה בחנויות בגדים, וקוראת רק ירחוני נשים העוסקים באופנה. לשיר יש אלפי מעריצות באינסטגרם, שהן כנראה קלולסיות כמוה. אחיה ידידה הוא הנסיך יורש העצר – כמובן בחור רציני וחכם מאוד.
כזו בדיוק היא ההתבוננות החברתית על נערים ונערות, גם (ואולי במיוחד) כשהיא מוסווית בהומור או פרודיה. הנערה היא שטחית, עסוקה באופנה ובקשרים חברתיים, והנער הוא חכם ורציני – בעתיד הוא יהיה מלך.
הנערות שלנו קולטות זאת. מובילות דעה בקרב נערות ונשים צעירות הן תמיד יפות, רזות ומטופחות, המבלות זמן רב ברכישת בגדים ובמכוני היופי. הן גם מצלמות את עצמן בפעילויות הללו, ומשתפות מיד באינסטגרם. גם עולם השיווק והפרסומות עבר לעבוד עם נערות צעירות, שיש להן אלפי מעריצים באינסטגרם. הן מקבלות תמורה כספית על כל שיתוף שלהן – שבו הן נראות לבושות במותג או מבקרות במקום נחשק. הן אומרות לעצמן שלימודים זה חשוב והכול, אבל אם אפשר להרוויח הרבה כסף מדוגמנות ומהמראה החיצוני שלי – מה רע?
באמת מה רע?
מהסתירות האלה צף בסופו של דבר מסר חברתי חד-משמעי, המוטמע באופם עקבי בילדות, נערות ונשים. המסר הוא: את יכולה לעשות הכול – לבחור איזה מקצוע שאת רוצה, ואם תצליחי הרי זה מבורך, אבל…לפני הכול את צריכה להיות יפה, או לכל הפחות מטופחת.
רוצים הוכחה לכך שהמסר הזה אינו מועבר גם לנערים וגברים? בבקשה. קחו את הביוכימאית עדה יונת, שזכתה בפרס נובל. הזכייה סוקרה כהישג הגדול, אך באותה נשימה הזכירו הכותבים את צורתה החיצונית של הזוכה וציינו שהיא אינה מטופחת. וכעת, עם יד הלב, האם מישהו התייחס אי פעם לצורתו החיצונית של זוכה פרס נובל ממין זכר? ומפרס נובל למגישת חדשות בטלוויזיה. גם זו חייבת להיות קודם כול נאה ומושכת, לעומת המגיש שיכול לשאת כמה קילוגרמים מיותרים.
בעולם שבו הכול נשפט על פי מראה חיצוני, שבהנד עפעף תשומת הלב כבר אינה שם – לנשים הרבה יותר קשה מאשר לגברים. תרבות היופי והסלב מקדשת את תרבות הנסיכות – את הצורה החיצונית, וכל זה צריך להתיישב איכשהו עם המסר שאנחנו מעבירים לבנות שלנו לגבי חשיבות ההצטיינות בלימודים. אבל מי בכלל רוצה להיות עדה יונת הבאה או להשפיע בפוליטיקה אם היא צריכה באותו זמן להסתובב בקניון, להתעדכן באופנה, לשתף באינסטגרם ולהתפלל שנסיך – או לפחות סוכן דוגמניות – ימצא אותה?
אנחנו פה בשבילן
השלב הראשון בהתמודדות עם המסרים הסותרים והמבלבלים הללו הוא לדעת לזהות אותם. מודעוּת לכך תאפשר לנו לשוחח עם בנותינו בכל פעם שאנו נתקלים במסר כזה, ולהאיר את עיניהן לעניין. עלינו להסביר להן שנסיכים אינם מסתובבים בקניון איילון, ושרצוי שגם קייט מידלטון תפתח לעצמה עולם שאינו קשור רק לצורתה החיצונית. ואגב, אני סומכת עליה שהיא אכן תעשה זאת בשלב מסוים.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית העובדת עם נשים, נערות ומשפחות ואמא לשלוש בנות. לאתר של הילה
מתוך הבלוג “בנות”: מי מופתע מההטרדות המיניות במשטרה?