fbpx

אמריקה זה כאן: למה יוצרים רבים בוחרים לשיר באנגלית?

 

singers. shutterstock

 

בדקנו: מה קרה בעשור האחרון לזמרים ישראליים שגרם להם לוותר על העברית היפה לטובת השפה הבינלאומית, והאם כבר אפשר לזהות טרנד בכיוון ההפוך (חזרה לעברית)? מסע מוזיקלי לרגל יום העצמאות

 

מלבד היותי עיתונאי, אני גם מוזיקאי. בתחילת הדרך של הלהקה שלי, השפן הנכון, רוב השירים שכתבנו היו בעברית. פה ושם שילבנו בדיסק שיר או שניים באנגלית, וזה היה נחשב חריג. אני מדבר על תחילת שנות התשעים של המאה העשרים. אבל בערך כעשור מאוחר יותר, המוזיקה הישראלית החלה לשנות את פניה. היום כבר ישנם לא מעט מוזיקאים ישראליים שמוציאים אלבומים שלמים על טהרת האנגלית.
אי אפשר להתכחש לעובדה שישראל היא פרובינציה מוזיקלית, וכדי לצאת ממנה חייבים לאמץ את השפה הבינלאומית. לא רק בסאונד ובהופעה על הבמה, אלא גם את שפת הדיבור. להקות רבות עשו זאת בעבר, כמו “אבבא” ו”רוקסט” השוודיות או “הסקורפיונס” ו”בוני-אם” הגרמניות. בל נשכח שבניגוד לשפות בינלאומיות כמו ספרדית, צרפתית או אפילו גרמנית – שפות שרבים דוברים ו/או לומדים אותן ברחבי העולם – העברית היא נחלתם של מיליונים בודדים של אנשים בארץ קטנה במזרח התיכון.
גם בעבר הרחוק יותר ניסו אמנים ישראלים את מזלם בשפות זרות כדי להתקבל בעולם. ביניהם: אסתר עופרים, עפרה חזה, פורטיס וסחרוף, שלום חנוך, תיסלם, ואפילו בועז שרעבי שפרץ עם השיר “פמלה” שהושר באנגלית. והיו עוד. אולם ב-15 השנים האחרונות גם הוצאת אלבום המורכב כולו משירים באנגלית כבר אינה תופעה חריגה במוזיקה הישראלית. כך גם אמנים שיוצרים באנגלית בלבד. וסביב הנושא הזה מתעורר מדי פעם ויכוח לא קטן, כמו הוויכוח שזכור לנו מהפריים טיים – כשהשופט רני רהב סירב להצביע בעד או נגד זמרות ששרו באנגלית בלבד בתחרות הריאליטי “הכוכב הבא”.

 

הצלחה מובטחת?

הוויכוח הזה, כך נראה, הוכרע כבר מזמן, עוד הרבה לפני שרהב הביע דעתו בעניין. אמני מיינסטרים כמו נינט, אחינועם ניני, אסתר רדא, רוקפור, אסף אבידן וגבע אלון, ולצידם גם הרכבים כמו להקות מטאל ופאנק ישראליות (למשל יוסלס איי.די ואורפנד לנד) בוחרים באנגלית כשפה העיקרית שבה הם מעוניינים להתבטא, והם לא מרגישים שום צורך להתנצל על כך.
אבל האם הלהקות והאמנים הישראליים שמקליטים שירים באנגלית אכן זוכים להצלחה מעבר לים? כמו שאתם יכולים לנחש, התשובה היא שרובם הגדול נשאר אנונימי, ורק מעטים מאוד מצליחים לפרוץ בחו”ל. למה בעצם זה קורה? לא בגלל שלעולם יש משהו נגד ישראלים, אלא בגלל שהצלחה בחו”ל דורשת השקעה רבה ולאורך שנים. ריטה ניסתה את מזלה בתחילת שנות האלפיים וכשלה; נינט טייב, זמרת ישראלית (ובעיקר סלב) מצליחה, הוציאה בשנת 2012 אלבום באנגלית בשם Sympathetic Nervous System, שאותו היא הקליטה באנגליה יחד עם להקת רוקפור (להקה עם הרפתקאות משל עצמה בשפה האנגלית). אלבומה זה לא זכה להצלחה משמעותית בעולם, ובארץ הרדיו בחר להתעלם ממנו. גם “מוניקה סקס”, אביב גפן, שירי מימון, ולהקות ידועות פחות כמו קומביין או ליידי מקבת – ניסו כולם לבנות לעצמם קהל בחו”ל על ידי מעבר לשפה האנגלית.
ניכר כי בדרך כלל אמנים שהתחילו לשיר בעברית מתקשים לעבור לאנגלית, מכיוון שלקהל שלהם קשה לעכל זאת. דווקא לאמנים שיוצרים באנגלית מהרגע הראשון קל יותר להיקלט. יוסלס איי.די, למשל, היא להקה ישראלית שעושה פאנק-רוק אמריקאי נוסחתי באופן מוצלח ביותר וזוכה להצלחה מפתיעה בחו”ל. הלהקה שרה כמעט אך ורק באנגלית ומופיעה ברחבי העולם, אם כי יש לה גם כמה הברקות בעברית – כמו השיר “לא רוצה להתבגר” שהקליטה עם מוקי, והפך לשיר הנושא של הסדרה הישראלית “רמזור”. אמן ידוע אחר הוא אסף אבידן, שיוצר באנגלית מתחילת דרכו ונחשב כרגע לאמן הישראלי המצליח ביותר בעולם. אבידן משמש כמקור השראה ליוצרים רבים המנסים לשחזר את הצלחתו.

המבקרים: “סנובים”, יומרניים”, “עצלנים”

בדרך כלל, אמנים ישראליים שבוחרים לשיר באנגלית אינם זוכים לאהדה מצד מבקרי מוזיקה, בייחוד אם הם כבר שרו בעבר בעברית. יש הרואים בשירה בשפה זרה סיכון מקצועי של ממש שעלול לנשל את האמן מהפלייליסט, ויש המפרשים את הבחירה באנגלית כיומרנות, סנוביזם או חוסר לויאליות לשפת האם שלנו. מבקרים רבים אף מפרשים את השימוש באנגלית כבחירה בדרך הקלה ובריחה מהתמודדות עם הקשיים הכרוכים בשפה העברית – שפה שקצת קשה יותר לכתוב בה המנוני רוק מטעמי מקצב, משקל ואפילו פונטיקה (אנגלית היא שפה “קצרה” יותר מעברית, יש בה מילים רבות בנות הברה אחת בלבד). אולם מעבר לניתוח הסיבות לבחירת האמן, המבקרים נוטים להעיר גם על אבדן האותנטיות – תוצאה בלתי נמנעת של ויתור על שימוש בשפת האם, הנטועה כל כך בתרבות שלנו. אם לא די בכך, יוצרים ישראלים רבים ששרים באנגלית מסגלים לעצמם מבטא “אמריקאי” בינלאומי ונשמעים בדיוק כמו אלפי להקות אחרות מרחבי העולם ששרות אף הן באנגלית. יואב קוטנר, שדרן הרדיו הנודע, משלב בתכניות שלו בגלי צה”ל אמנים ישראליים רבים ששרים באנגלית, וכשאני שומע אותם אני מתקשה לעמוד על הייחוד שלהם. אם אני מתחיל לשמוע שיר מהאמצע, אני מנסה לנחש האם הזמר הוא ישראלי או לא. וקשה מאוד לדעת. מצד אחד זו מחמאה לרמת הסאונד של ההפקות הישראליות המשתווה לסטנדרטים של חו”ל. מצד שני, השבלונה הזו נראית כמו פתרון קל מדי, מה גם שרמת הטקסטים בשפה שאינה שפת האם שלך בהכרח טעונת שיפור.
גם הרדיו הישראלי מסתייג מאמנים ישראליים ששרים באנגלית ולא מרבה להשמיעם (למעט חריגים כמו יואב קוטנר, כאמור). להקת רוקפור, למשל, עברה בצעד אמיץ לאנגלית בתחילת שנות האלפיים ועשתה עם השירים האלה קריירה נאה בחו”ל, אך בישראל שירי הלהקה באנגלית מושמעים מעט יחסית. יש בכך מן האבסורד, כי שירים באנגלית של להקות מגרמניה, מהולנד או משוודיה למשל יכולים להתקבל כאן בלי בעיות. במילים אחרות – כל עוד מדובר באמנים ישראליים, הקהל הישראלי מעדיף לשמוע שירים שלהם בשפה העברית. יוצאת דופן היא אולי רק הזמרת אסתר רדא – זמרת ישראלית שיוצרת באנגלית ומצליחה לזכות באהדה גם ברדיו הישראלי. מיני אלבום שהוציאה לאחרונה בשם “Life Happens” כולל ארבעה שירים שהיא כתבה והלחינה באנגלית.

השיבה הביתה

ההסתייגות של הרדיו משירים באנגלית מאת אמנים ישראליים היא כנראה הסיבה לכך שבשנים האחרונות כבר אפשר לזהות טרנד של “חזרה הביתה” – אמנים שבוחרים לחזור (או להתחיל) לשיר בעברית. פורטיס וסחרוף היו אולי הראשונים שעשו זאת, כבר בשנות התשעים, כשלמרות הצלחתם היפה כלהקת “מינימל קומפקט” בחו”ל הם החליטו לחזור לארץ ולטקסטים בעברית. כמוהם עשו גם “רוקפור”, שחזרו לעברית בשנת 2009 עם האלבום “העולם המופלא”. באחרונה אפילו גבע אלון, אמן ישראלי שהוציא עד היום כבר כמה אלבומים באנגלית והצליח איתם בחו”ל, החליט להקליט את אלבומו האחרון בשפה העברית.
נראה כי הבחירה של אמנים שיצרו באנגלית לחזור לשפת האם שלהם אינה מעידה על כך שאפשר להספיד את טרנד השירה באנגלית. תמיד היו ותמיד יהיו יוצרים שיעדיפו ליצור בשפה הבינלאומית וינסו לפרוץ את גבולות ההצלחה בישראל. ואולי מה שבאמת חסר לנו כאן הוא זמר ישראלי מיינסטרימי שיצליח לייצג אותנו ברחבי תבל דווקא עם שירים בעברית. משהו כמו להקת המטאל הגרמנית “ראמשטיין”, שמעולם לא ויתרה על השפה הגרמנית ובכל זאת מצליחה בענק בכל העולם. ואולי דווקא חסר לנו איזה שיר בעברית שיצליח להפוך ללהיט קיץ ענקי דווקא בגלל שהוא בשפה לא מובנת, כמו שקרה ל”יומה יומה היי” הרומני, “איי סל צ’י פאגו” הברזילאי או “גנגאם סטייל” הקוריאני. עד אז, נמשיך ליהנות מהאמנים הטובים שלנו – בעברית או באנגלית.

 

עשרת הדיברות לגיטריסט השאפתן

חג המנגל והזיקוקים – כך תחגגו נכון את יום העצמאות

 

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.