fbpx

אשליית היָרֵח

linoy looking at the moon

 

מעניין אתכם למה החלטתי לכתוב יומן? אל תִּטעוּ, זה לא עוד יומן של איזה חנוּן. נעים מאוד, שמי לינוֹי, אני חוקרת צעירה, וזהו יומן המֶחקר שלי. יש כל כך הרבה תוֹפעות מעניינות שאני רוצה להבין, אז אני עורכת ניסויים, מדפדפת באינטרנט, לפעמים מתייעצת עם מדענים אמִתיים. אני רושמת את כל התַגליוֹת שלי ביומן, עד שאני מפענחת את התַעֲלוּמה יומנה של חוקרת צעירה: מדור אורח מגליליאו צעיר

 
בדרך הביתה מטיול משפחתי מהנֶה במיוחד במִדבָּר אנחנו מַבּיטים מחלון המכוֹנית בּנוֹף המעניין: הרים, גְּבָעות ועֵצים. “תראו את הירח!” קורא אבא שלי, ואני מִסתכּלת. הירח מאחוֹרֵי ההר, והוא נראֶה ענקי! זה נראה ממש כאילו אנחנו בתוך תמוּנה מהאַגָדות. “איזה יפה!” אני אומרת, ונִזכּרת שאתמול, בקוּמְזיץ שעשינו על יד האוֹהל, הירח היה מעלינו בשמים, והוא בכלל לא נראה גדול. למה הירח נראה לפעמים גדול ולפעמים קטן? הרי לא יכול להיות שהוא גדל ומתכּווץ! “זו רק אשליה אופטית של גודל”, אמא מסבּירה.

כשהמוח שלנו טועה

מה זו אשליה אופטית? אני מחפשת בגוּגל “אשליה אופטית של גודל”, נכנסת לאתר מדעי ומתחילה לקרוא. אז ככה: אשליה אופטית משמעהּ כשהמוֹח מפָרֵש משהו שאנחנו רואים רק על פי הניסָיוֹן שלו, אבל הפירוש בכלל לא נכון! כן, גם המוח החכם שלנו טוֹעה לפעמים. אני לא ממש בּטוּחה שהמוח שלי הבין את זה לגמרי.
אז מהי אשליה אופטית של גודל? פתאום אני נזכרת שבשנה שעברה בּיקרנו באתר “מיני ישראל”. אני מדפדפת בגלריית התמונות בטלפון שלי, ומוצאת תמונה של מגדלי עזריאֵלי. בהתחלה זה לא ממש נראה כמו דֶּגם, אלא באמת מגדלי עזריאלי שצוּלמו מרחוֹק. אבל אז אני רואה תמונה של רם, אחי הקטן, עומד ליד מגדלי עזריאלי – ונראה ממש ענקי, כאילו יצא מהספר “גוּליבר”! נראֶה לי שהבנתי: הירח נראה גדול יותר כשהוא ליד דבר שגוֹדלו ידוע לנו מרחוק. גודל ההר ידוע לנו, ולכן כשהירח באוֹפק קרוב להר הוא נראה ענקי יחסית להר. אבל כשהירח נמצא גבוֹה בשמים הוא נראה רק עיגוּל קטן יחסית לשמים הענקיים.
כשסיימתי לקרוא את ההֶסבּר המעניין הזה ממש הִתחשֵׁק לי לשמור למַזכֶּרת כמה תמונות של המַחֲזֶה המַרהיב: עצרנו בחַניוֹן וצילמתי את הירח! כשהגעתי הביתה הִדפסתי את התמונה ותליתי בחדר, כדי שתהיה לי מזכרת מהטיול.

רוצים לקרוא עוד? לקבלת מגזין גליליאו צעיר במתנה

לטור הקודם של לינוי גלמידי: הכריך נחת ראשון, השקית איחרה. למה?

כישרון צעיר: איילת בוקריס מציירת דמויות אנימה

 

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.