רופא ילדים לא יכול לטפל לבדו בפציינט אם טרם סיים את תהליך הכשרתו. בוודאי שהוא אינו יכול לשמש כאורתופד במקביל, אם לא התמחה בתחום הזה בנוסף. אז למה אצל המורים זה כל כך שונה?; איך ייתכן שכיתה תקבל מחנכת שאין לה תעודת הוראה, או שהמורה לאמנות תלמד גם קריאה?
בעקבות מצבור תלונות שהגיעו למערכת “עשר פלוס” מהורים ברחבי הארץ יצאנו לבדוק את הסיפור המורכב שעומד מאחורי תעודת ההוראה. תחקיר
מדי יום מבלים ילדינו שעות רבות בביה”ס, בכיתה בין ארבע קירות, לצד 40 תלמידים ובהנהגת מורה. האם אתם בטוחים שהמורה של ילדיכם הוכשר ללמד תלמידים והוסמך במקצוע?; האם יש לו רישיון לעסוק במקצוע ההוראה?; בניגוד לרופאים, עורכי דין או רואי חשבון תעודות ההסמכה של המורים, שפוגשים את ילדינו מדי יום ומבלים עמם שעות ארוכות, אינן תלויות על הקיר. חמור מכך: חלק מהם כלל אינם מחזיקים בתעודה כזו. באחרונה התקבלו במערכת “עשר פלוס” תלונות רבות מצד הורים הטוענים כי בבית הספר של ילדם מועסקים מורים ללא תעודת הוראה (כולל מחנכי כיתה), או לחילופין – מורים מקצועיים שלא הוסמכו ללמד את המקצוע שאותו הם מלמדים.
“מורים טובים יותר” זה לא מספיק
זעקת המורה: כל עוד יש 40 תלמידים בכיתה התוצאות המצב יהיה עגום
כך למשל, באחת מחטיבות הביניים המורה לספורט התחיל ללמד מדעים, ובבית ספר יסודי אחר המורה לאמנות קיבלה על עצמה ללמד קריאה וכתיבה אף כי אין לה בכלל תעודת הוראה. המקרה האחרון נודע לנו מגלי (שם בדוי), אמא לילד בכיתה ד’, שסיפרה כי עקב כך שהמחנכת הקבועה של בנה יצאה לחופשת לידה מונתה במקומה מי שמלמדת אמנות בבית הספר בעשר השנים האחרונות. התוצאות לא איחרו לבוא: תוך חודשים אחדים צברו תלמידי הכיתה, וביניהם בנה של גלי, פיגור גדול בחומר הלימודי. פניות של ההורים להנהלת בית הספר נענו באופן הבא: “למחליפה ניסיון רב בהוראה, והעובדה שאין לה תעודת הוראה היא חיסרון שעל ההורים להשלים עמו בשל מצוקה בכוח-אדם”.
במקרים אחרים, מנהלות בתי ספר תיכוניים מעסיקות סטודנטים לתארים בפיזיקה, כימיה או מחשבים, וזאת בשל המחסור הרב במורים שהוכשרו ללמד את התחומים הללו ולהגיש לבגרויות בהם.
באופן תאורטי: הכשרת המורים ממושכת וכוללת סטז’
ד”ר אריה קיזל, ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, טוען שקשה מאוד לאמוד את היקף התופעה, אך ברור כי ישנם מקרים רבים שבהם מורים מלמדים, מחנכים ואף מכינים לבגרות ללא הכשרה מתאימה. “המסר שהמערכת מעבירה כיום הוא שכל אחד יכול להיות מורה. אני מצטער להגיד להורים שעליהם לבדוק היטב את תעודות ההוראה של המורים, כי הנתונים שהם יגלו עלולים לזעזע אותם”.
התופעה המתוארת כאן אינה סותרת את העובדה הבאה: תעודת ההסמכה של סטודנטים להוראה מצריכה מהם זמן והשקעה לא מבוטלים. מקצוע ההוראה נלמד במשך ארבע שנים, כאשר בשנתיים האחרונות מתנסים הסטודנטים בלימוד מעשי (פרקטיקום) ובסטז’ המגובה בסדנה שנתית – לצורך קבלת “רישיון הוראה” הנלווה לתעודת ההוראה. בשנת הלימודים הרביעית, שבה עובר הסטודנט את ההסמכה (הסטז’), משרד החינוך מאפשר לו ללמד בהיקף של שליש משרה לפחות. באופן רשמי, בלי ההתמחות הזו לא יוכל המורה ללמד במערכת. ישנם גם מורים רבים שנדרשים לעשות הסבה מתחום אחד לאחר. יחד עם זאת, בפועל ישנם מורים שלא השלימו את תעודת ההוראה שלהם וחסרים את הניסיון התאורטי והמעשי הנדרש ממורה בבואו לעסוק בנפשות של תלמידים בגילים שונים (רקע בפסיכולוגיה של הילד והמתבגר, רקע בסוציולוגיה של החינוך, מתודות לניהול כיתה, ועוד). כאמור, יש גם כאלה המתפקדים כמורים אף כי לא עברו כל הכשרה.
ד”ר קייזל סבור שגם ההכשרה המעשית שהמורים נדרשים לעבור כיום היא אינה מספקת. לדידו, ההכשרה המעשית של אנשי החינוך צריך להימשך כחמש שנים, כי “אין תחליף לניסיון ולמקצועיות שנרכשים בשטח. זה בדיוק כמו שלא שולחים רופא שרק סיים את לימודיו להיכנס לבד לחדר הניתוח, או כמו שלא שולחים לוחם ללא הכשרה לשדה הקרב”.
בפנייתה אלינו כותבת גלי, אחת האמהות: “תעודת ההוראה אינה הופכת מורה ממוצע למורה דגול, אך דרישת סף כזו – כמו בהרבה מקצועות אחרים – חשובה והכרחית. העובדה שמנהלי בתי ספר מתעלמים ממנה היא חמורה ביותר. מובן שיש מורה מחליף שממלא באופן זמני חורים שנוצרים במערכת, אך אם מילוי המקום הופך להיות קבוע ונמשך על פני כמה חודשים – יש כאן בעיה חמורה”.
ה”תרוץ”: “ממלאי מקום על בסיס יומי אינם צריכים תעודת הוראה”
התלונה של גלי הגיעה אלינו, כאמור, לצד תלונות נוספות. לטענת הורים, מקרים דומים התרחשו גם בבתי הספר “רביבים” ו”שער האריות” בחולון, בבית הספר “הגליל” בתל אביב, ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. כך למשל, אב מאחד מבתי הספר בחולון תיאר מקרה שבו מונו שני מורים מחליפים (שהתחלפו ביניהם) לחינוך כיתה ב’ – במהלך כל השנה שעברה. “תלמידי הכיתה לא שלטו בחומר הנלמד בהשוואה לתלמידי שאר הכיתות בשכבה, וכתוצאה מכך נוצר פער לימודי גדול. כמו כן, הצטברו בעיות חברתיות קשות שלא טופלו”. האב מציין כי בדיקה מעמיקה שלו עם הנהלת בית הספר העלתה כי מחנכי הכיתה הועסקו במשך כמה שנים ללא תעודת הוראה, ועקב כך מונו שניהם לשמש כשני מחנכים בצוות הכיתה (כיוון שמשרד החינוך לא היה מאשר שאחד מהם ישמש מחנך קבוע, כשאין לו תעודה). הורי הכיתה הגיעו עד למשרד החינוך, והתלוננו על כך שהמורים מלמדים ללא תעודה וללא רישיון הוראה וכי הדבר מתווסף לחיסרון הנובע משני מחנכים לכיתה אחת. אולם התלונות לא הניבו פרי. לפניות “עשר פלוס” השיבו בדוברות משרד החינוך באופן הבא: “ככלל, על מורה המתקבל לעבודה בבתי הספר להיות בעל הסמכה להוראה. מבדיקת נתוני המורים בבתי הספר ‘הגליל’ בתל אביב, ‘שער האריות’ בחולון, ובית הספר ‘רביבים’ בחולון עולה כי בכל המקרים מדובר במתמחים הנמצאים בשנתם הרביעית ללימודים ומתנסים בעבודת ההוראה, למעט מקרה אחד שבו מדובר במורה קבועה המשלימה את לימודי התעודה בימים אלה”. בתגובה הוסבר גם כי שני המורים שלימדו ללא תעודת הוראה הם ממלאי מקום על בסיס יומי, וכי בהתאם להנחיות המשרד הם אינם זקוקים לתעודת הוראה. מה שלא ברור הוא איך זה שממלאי מקום על בסיס יומי משמשים כמחנכי כיתה לכל דבר, ואף מוצגים כך באתר הבית ספרי – כשהתמונות שלהם מתנוססות באתר הבית ספרי לצד התמונות של שאר מחנכי השכבה.
אין ספק, מחסור בכוח אדם מביא לכך שמנהלים מעסיקים מורים ללא תעודת הוראה, וכדי שיוכלו להמשיך ולהעסיקם – הם לא אחת מפטרים אותם בתום שנת הלימודים. לפעמים הם אף חוזרים על התהליך עם אותו מורה מדי שנה.
ביניים: יוצרים משרה מלאה למורה מכל הבא ליד
סטטוס שהעליתי בפייסבוק עם צאתי לתחקיר בנושא תעודות ההוראה עורר תגובות מעשרות הורים, שביקשו כולם להישאר אנונימיים. הרוב הביעו עמדה דומה: במערכת החינוך יש גם מורים טובים ללא תעודת הוראה ומורים לא טובים עם תעודת הוראה, אך עדיין חייב להיות תנאי בסיסי שבו יידרש לעמוד כל העוסק בתחום רגיש כזה – תחום שיש לו השלכות על נפשם של ילדים ומתבגרים.
לצד התגובות הללו הגיעו אלי גם תגובות של אנשי חינוך מנוסים, שביקשו להבהיר כי סטז’רים המשתלבים במערכת אינם פועלים לבדם בשטח, אלא זוכים במעטפת של ליווי וחניכה. “יש מדריכה פדגוגית, יש מורה חונך, יש מפקח. כולם באים לתצפת על שיעורים ומלווים את המורה בצעדיו הראשונים מול הכיתה. שנת ההתנסות הזו חשובה מאוד, כיוון שעל פי רוב מי שלא מתאים מרגיש בכך ועוזב בתום התקופה”. מגיבה אחרת, אמא לשניים ומורה בפני עצמה, אמרה כי חשוב לה שהמורים בבית הספר של ילדיה יהיו בעלי תעודת הוראה, אולם ידוע לה כי בשנים האחרונות נקלטים במערכת יותר ויותר מורים שלא השלימו את לימודיהם, או כאלה שנמצאים בעיצומו של הליך קבלת תעודת ההוראה.
חשוב לציין: בשנים האחרונות מונהגת במשרד החינוך רפורמה הקוראת לכל עובדי ההוראה להצטייד בתואר ראשון ובתעודת הוראה בתחום הדעת שהם מלמדים. אולם בפועל, כאמור, המצב תלוי בעיקר באילוצים שבפניהם עומד מנהל בית הספר. ד”ר קייזל מסביר: “בישראל, תעודת ההוראה היא תעודה למקצוע מסוים. כך למשל, תואר ראשון בהיסטוריה ולימודי הוראה מכשירים את האדם להיות מורה להיסטוריה. לכן לרוב המורים יש תעודת הוראה לתחום אחד – אותו הם גם למדו בתואר הראשון או השני. כשהם מגיעים לשטח, הם מבינים שלא מדובר במשרה מלאה, ומנהלי בתי הספר מנסים להיטיב עם משכורתם – שממילא אינה גבוהה. לכן המנהלים מציעים להם ללמד מקצועות נוספים, המשיקים יותר או פחות לתחום לימודיהם. מורה בעל תעודת הוראה להיסטוריה עשוי ללמד גם אזרחות, או תרבות ישראל, וכו'”. אחרי הכול, מורים צריכים להתפרנס ומנהלים צריכים לקבל מענה למחסור שלהם בכוח-אדם. “זה תוצר של תכנון לקוי של כוח-אדם לאורך דורות ושל העובדה שאין מסד נתונים מוסדר, כמו כמה מורים להיסטוריה צריך או כמה מורים למתמטיקה או לספרות”, ממשיך ד”ר קייזל. “גם לא ידוע כמה מורים לתנ”ך או להיסטוריה יוצאים לגמלאות מדי שנה, וכמה מצטרפים. יוצא אפוא שהמנהלים נותרים לבדם ונדרשים לפתור את הבעיות בכוחות עצמם”.
הטובים להוראה? לא, זה לא מספיק שהגעת מהי-טק…
טל (שם בדוי), בין ההורים שפנו למערכת “עשר פלוס”, מספרת כי מחנכת הכיתה של בנה הגיעה לתחום ההוראה בתיכון בעקבות הסבה מתחום ההיי-טק וקיבלה מיד חינוך כיתה. בסוף שנת הלימודים ניכרו פערים לימודיים במקצעות שאותם לימדה, מתמטיקה ומחשבים, בין תלמידיה לבין שאר תלמידי השכבה. “זה היה המחיר שבני וחבריו שילמו על חוסר הניסיון שלה בהוראה”, אומרת טל. ד”ר קייזל מתייחס: “הרעיון לגייס אנשים מצוינים למערכת החינוך מתחומי ההי-טק או הצבא הוא רעיון מבורך כשלעצמו, אך חינוך והוראה אינם מתאימים לכל אחד. לאנשים הללו יש אולי ידע רב בתחום הדעת, אך רבים מהם מגיעים להוראה שלא מהסיבות הנכונות. מורה אינו בא כדי ‘לשפוך’ חומר וללכת. למורה דרושה אוריינטציה להוראה, ולכן תעודת ההוראה חשובה כל כך”, אומר ד”ר קייזל. לצד המקצוע שהמורה אמור ללמד, הוא מבהיר, עליו ללמוד גם על מאפייני הגיל של התלמידים ותחומים נוספים, כמו פסיכולוגיה של החינוך וסוציולוגיה. “מי שמאמין בחינוך יודע כי יש הבדל מהותי בין לבוא במגע עם ילדים לבין לבוא במגע עם מתבגרים, למשל, בערך כמו ההבדל בין אורתופדיה לנוירוכירורגיה. בלימודי ההוראה אתה יכול לקבל כלים להתמודד עם כיתה רועשת של 40 תלמידים, כיוון שתלמד לנהל כיתה. אבל בגלל התדמית השלילית של המקצוע ובגלל המעמד של המורים הציבור הישראלי טועה לחשוב שכל אחד יכול לעשות זאת”.
א’, פעילה בוועדי ההורים בתל אביב ואמא לשלושה בני עשרה, אומרת כי לאורך כל שנות הלימודים של ילדיה היא נתקלה במורים ללא תעודת הוראה. בתי הספר הם בהנהלה עצמית והם עושים מה שהם רוצים, כשהם מתאימים עצמם לתכתיבי השטח. מכיוון שאין מספיק היצע של מורים מוסמכים, לוקחים את מי שרוצה ומוכן לבוא. החסר החמור בכוח-אדם מוסמך מורגש היטב, התלונות מנציגי הכיתות מגיעות אלינו לוועד, ובסופו של דבר הכול מתחבר לתמונה כוללת שממש לא מחמיאה למערכת החינוך”.
הכנסת סטודנטים לכיתות כדי להפחית את העומס? טעות!
לאחרונה פורסם כי משרד החינוך מגבש רפורמה נוספת (לצד אינספור הרפורמות המסתמנות). הפעם מדובר בכך שסטודנטים להוראה, שנמצאים בשנת הלימודים השלישית שלהם, יצטרפו למורים מנוסים וילמדו יחד איתם בכיתות. הוגי הרפורמה טוענים שהיא תוביל לשינוי במבנה הכשרת המורים ובד בבד תאפשר למערכת להתמודד עם הצפיפות בכיתות, שכן היחס בין מספר התלמידים למורה יקטן. ד”ר קייזל חושב שזו תהיה טעות לאמץ שינוי כזה, כיוון שהמשמעות שלו היא שוב להכניס בטרם עת סטודנטים לכיתות. “מורים חדשים נתקלים בקשיים מהותיים בהשתלבותם בבית הספר: חוצפה, אלימות ופערים גדולים ברמת התלמידים. העובדה שחלק מהם נדרשים ללמד תחומי דעת שאותם הם לא הוכשרו ללמד ואף להכין לבגרות, ראויה להיבדק על ידי מבקר המדינה. הכשרת מורים היא מטלה לאומית ויש לעזור להם, לתמוך כלכלית, להקל על עומס ההוראה ולתגמל היטב מורים ותיקים – כדי שיוכלו לחנך את הילדים ולהביא להצלחתם”. בסופו של דבר, מבקש ד”ר קייזל לומר, הצלחת המורים היא הצלחת התלמידים.
–
תגובה אחת
רציתי לברר כיצד ניתן לדעת אם למורה יש רשיון או תעודת הוראה?