מסכת התיאומים שחווים הורים גרושים בדרך לארוחת החג הולכת ומסתעפת ככל שהמשפחות ענפות (כל אחד מההורים בזוגיות פרק ב’, לכל אחד מהם משפחה מורחבת). איך צולחים את המסע הזה עם מינימום חיכוכים ומקסימום שביעות רצון מצד הילדים ומצדכם? המדריך למשפחות בפרק ב’
בתקופת החגים יש הרגשה שהכול טיפה הולך לקצוות. ההכנות, הקניות, הלחצים, הציפיות שלנו מעצמנו ומאחרים לקראת השנה חדשה – כל אלה כרוכים גם במתחים ובשינויים בדינמיקה המשפחתית. לכך נוסף המתח סביב השאלה: איפה נחגוג השנה ועם מי; והשאלה הזו הופכת מורכבת ועוצמתית יותר כשמדובר במשפחות ענפות שנוצרות מנישואים שניים.
אלכס ושירה חיים בזוגיות פרק ב’. לשירה שני ילדים מנישואיה הראשונים ולאלכס שלושה ילדים מנישואיו הראשונים. אלכס ושירה איחדו בתים, וביתם המשותף מכיל את חמשת הילדים – שלה ושלו.
“זה אתגר לא פשוט לנהל בית המורכב משתי משפחות. כמו שלכל ילד ומתבגר ישנן הרגישויות שלו בכל בית, כך גם אצלנו – רק פי חמישה. הדבר מובן עוד יותר אם מביאים בחשבון את הרגישויות סביב חוויית הגירושים, לצד הרגישות כלפי ההורה השני וכלפי הזוגיות שלנו”, מספרת שירה. אבל גם במצב המורכב הזה, היא אומרת, אפשר למצוא דרכי התמודדות יעילות. “לשמחתי, אחרי שלוש שנים אני כבר יכולה להגיד שצלחנו את המשימה ואנו מתפקדים כמשפחה אחת גדולה – רק עם הרבה יותר תיאומים. כזוג גרושים שפתחו פרק ב’, אנחנו יודעים כבר כמה שנים שבחגים הרגישויות של כולם עולות וצפות על פני השטח. אנחנו נערכים מבעוד מועד עם תיאומים מול ה’אקסים’ ומול המשפחות המורחבות, ו’השמחה’ רבה. החגים לא פעם מציפים קשיים שחשבנו שכבר השארנו מאחורינו, אין ספק שאנחנו הרבה יותר רגישים בתקופה הזו”
למה דווקא בחגים?
בחגים בעצם מתחיל הבלגן. אלו הם ימים של ‘אין שגרה’, המחייבים מסכת תיאומים ושיחות עם האקסים, כשהמטרה היא לתאם ארוחה שבה בני הזוג המקיימים משפחה בפרק ב’, כמו שירה ואלכס, יצליחו לכנס יחד גם את כל ילדיהם (שלו ושלה). לחילופין, הם יצטרכו (שניהם או אחד מהם) “לשחרר” את הילדים שלהם לבלות אצל האקסים – וכל זה צריך להתאים גם לארוחה שאליה מתכנסת המשפחה המורחבת של אחד הצדדים – הדודים, הדודות, בני הדודים וכמובן הסבים והסבתות, ואם גם לאקס יש משפחה בפרק ב’ אז זה מסתבך עוד יותר. בקיצור, לפעמים זה מרגיש כמו משחק טטריס – עד שהחלקים מתחברים. איכשהו.
אז לפעמים התיאומים מצליחים, לפעמים פחות, ולפעמים מתעוררים לא מעט קונפליקטים סביב העניין – כל שכן אם מדובר בגירושים טריים יחסית ובבעיות שעדיין לא נפתרו עם האקס. ואם למבוגרים זה נראה מסובך, תחשבו איך מרגישים הילדים בתוך כל הסיבוך הזה. קשיים ישנים עלולים לצוף אצלם, וחדשים – להתעורר. למשל: מדוע אני חוגג דווקא אם ההורה הזה ולא עם השני?, מה אם אני מעדיף לחגוג עם הורה מסוים למרות שזה לא “תורו” על פי ההסדר?, או – אני ממש מעדיף לבלות עם בני הדודים מהצד של אמא שלי בערב החג מאשר עם המשפחה המורחבת של בן הזוג החדש של אמי – אז מדוע זה לא אפשרי?
אז איך עושים את זה נכון?
הנה כמה כללים שיעשו סדר לכם ולילדים המתבגרים לפני ארוחת החג, בייחוד אם עדיין לא נפל הפור ולא החלטתם מי חוגג עם מי והיכן.
1. שדרו ביטחון – כהורים עלינו לזכור שאם אנחנו בטוחים בעצמנו, שלמים עם ההחלטות שלנו, נותנים להורה השני גיבוי ומקבלים ממנו גיבוי – הילדים ירגישו בכך ויהיה להם קל יותר להתמודד עם ההחלטה. עליהם להרגיש שעשיתם כמיטב יכולתכם, מתוך מחשבה על רווחתם ועל רווחת כולם.
2. תאמו ציפיות עם ה’אקס’ ועם הנוכחי – אל תמתינו לדקה ה-90, שוחחו על החג מראש עם בני הזוג הקודמים והנוכחיים והשתדלו לקבוע מראש מה הולך להיות בחגים החשובים לכם בשנה הקרובה. קל יותר לשאת את המחשבה שבראש השנה הילדים לא יהיו איתי, אם אני יודעת שבפסח הם חוגגים איתי.
הכלל הזה משרת היטב גם את הילדים – גם להם קל יותר לשאת את הרעיון שבחג הזה הם חוגגים עמכם ובחג הבא עם ההורה השני, או להפך.
3. בררו מראש מה קורה עם הסבים והדודים – לפני שאתם נלחמים חזק על כך שהילדים יחגגו בחג הבא עם ה”צד” שלכם, בדקו איך המשפחה המורחבת שלכם חוגגת. לא שווה לעלות על ‘בריקדות’ רק כדי לגלות שדווקא השנה – חצי מהשפחה שלכם מתפזרת למשפחות המורחבות האחרות שלהם או לארוחת חג עם חברים (או לחלופין – קנו כרטיסים לחופשה בתאילנד…).
4. נסו למצוא יתרונות בבילוי ללא הילדים – קבלו בהשלמה את העובדה שחלק מהתוצאות הטבעיות וההגיוניות לעצם היותכם גרושים טבוע בכך שהילדים שלכם יחגגו חגים מסוימים עם הצד השני. אם רק תרצו, בטוח תוכלו למצוא בכך גם יתרונות.
5. נהלו קונפליקטים כראוי, מתוך כבוד וללא התנגחויות – בכל מקרה של קונפליקט עם האקס, הקפידו על תקשורת מכבדת וממוקדת ואל תגלשו לוויכוחים מכוערים ומועצמים. אל תניחו לקונפליקטים מן העבר להדהד ולהעצים את המחלוקת ביניכם לבין האקס – ההורה השני – והימנעו מהתלהמות ומנקמנות.
6. שמרו על פרופורציות – הזכירו לעצמכם שגם ארוחת חג היא בסך הכול ארוחה, ושיהיו לכם עוד מיליון הזדמנויות לחגוג יחד בדרככם ובאווירה נהדרת.
7. אם הילד אינו שבע רצון מה”סידור”, בררו עמו מדוע ונסו למצוא פתרון – במקרה שהילדים (או אחד מהם) אינם רוצים לחגוג עם ההורה השני, שאמור לקבלם לחג על פי ההסדר, אל תבטלו אותו את דבריו אלא נסו לברר עמו בעדינות ובסבלנות מהיכן נובע הסירוב. האם הילד “מרחם” על ההורה שנשאר לבד?; האם האינטראקציה עם ההורה האחר או עם המשפחה של בן זוגו החדש אינה נוחה לו?; אם הסירוב נובע מדאגה להורה אחר, חשוב לשדר לילד בביטחון שההורה יהיה בסדר גמור ושבין כה אין זה מתפקיד הילד לדאוג לו. אם הקושי נובע מהאינטראקציה עם ההורה האחר, חשוב מאוד לבדוק מהו אותו קושי ולהתגייס יחד (שני ההורים והילד) כדי לפתור את העניין או להציע לילד פתרונות שיסייעו לו.
8. התאימו את ההחלטה לגיל הילד – ככל שהילד גדל וחווה את גיל ההתבגרות, כך קשה יותר “להכריח” אותו ולקבוע בעבורו איך והיכן לחגוג. לכן, חשוב לדבר עם המתבגרים בגובה העיניים, להדגיש בפניו את חשיבות הקשר עם שני ההורים ועם המשפחות המורחבות של שניהם ולעמוד על המשמעות שיש לכך לאורך כל החיים (פסיכולוגית ותפקודית). כדאי להביע בפני הילד את הצורך של ההורה עצמו ב’זמן יחד/ זמן איכות’ עם הילדים ולגייסם, יחד עם ההורה השני, להתכוונן לכך. בד בבד יש להבין כי ככל שהילד גדל כך גם הדינמיקה חייבת להיות כזו שמכבדת את הבחירה של הילד ואת נטייתו לאחד ההורים.
רגע לפני פרק ב’
לסיום אני מבקשת לפנות דווקא לאותם גרושים שעדיין אינם מצויים בזוגיות/משפחתיות חדשה. המלצתי אליכם היא לוודא מראש היכן אתם מבלים את החג, ולהשתדל לא להישאר לבדכם או נטולי תכנית. החג הוא זמן שכולנו מורגלים לחגוג יחד – אם לא עם המשפחה אז עם חברים – אז אל תתביישו לדאוג שמישהו מהמכרים שלכם יארח אתכם בביתו, כדי שתבלו באווירה נעימה ומשפחתית. יחד עם זאת, תמיד אפשר לעשות תכניות אחרות – כמו לצאת לטיול שאף פעם לא הספקתם לעשות. העיקר שתהיה לכם תכנית.
שיהיה חג שמח!!
הכותבת היא מומחית לפסיכודרמה ארגונית, תרפיסטית בפסיכודרמה – בקבוצות ובפרטני, מטפלת ויועצת זוגית ומשפחתית. לאתר של חדוה
נמאס לכם לספור קלוריות בארוחות החג? נסו את השיטה הזו
