“כמה טוב שיש לי תירוץ מדעי לכך שהחדר שלי מבולגָן!”

“מעניין אתכם למה החלטתי לכתוב יומן? אל תִּטעוּ, זה לא עוד יומן של איזה חנוּן. נעים מאוד, שמי לינוֹי, אני חוקרת צעירה, וזהו יומן המֶחקר שלי. יש כל כך הרבה תוֹפעות מעניינות שאני רוצה להבין, אז אני עורכת ניסויים, מדפדפת באינטרנט, לפעמים מתייעצת עם מדענים אמִתיים. אני רושמת את כל התַגליוֹת שלי ביומן, עד שאני מפענחת את התַעֲלוּמה”. יומנה של חוקרת צעירה: מדור אורח מגליליאו צעיר

ככל שיש יותר מצבים אפשריים שהם “אי-סדר”, כך הסיכוי לבלגן גדול יותר!

סוף החופש הגדול, החדר שלי מבולגן בטירוף! אוּף, למה תמיד קשה כל כך לסדר, אבל לבלגֵן זה ממש קל? זה נראה פשוט כמו חוק טבע! איזה היגיון יש כאן? כדי שהספרים לדוגמה יהיו מסודרים, אני צריכה לשים אותם במקומם – על המדף. אבל אם הם מבולגנים, הם יכולים להיות מתחת למיטה או על הכיסא או על הרצפה או…יש אולי מיליון אפשרויות להניח את הספרים במקום כלשהו כדי שיהיה מבולגן, אבל יש רק אפשרות אחת לכך שיהיה מסודר. ככל שיש יותר מצבים אפשריים שהם אי-סדר, כן גדל הסיכוי שיהיה אי-סדר, ולכן הסיכוי לבלגן תמיד גדול יותר! אולי כדאי שאסדר קודם כול את הבלגן שיש לי בראש, כי אני כבר מבולבלת לגמרי. אגלוֹש באינטֶרנט, זה ודאי יעזור.
נדהמתי לגלות שיש מילה מיוחדת בפיזיקה שמשתמשים בה כדי לתאר בלגן. המילה הזאת נשמעת קצת מצחיק: “אֶנְטְרוֹפּיה”. האֶנטרופיה מודדת את מידת הבלגן שיש במערכת פיזיקלית (לדוגמה החדר שלי!). יש אפילו חוק ידוע שלפיו בכל מערכת פיזיקלית כזאת לא תִּקטן האנטרופיה לעולם בעצמה, אלא אם כן מישהו יעבוד ממש קשה. הכול פשוט עניין של סיכּוּיים. כשיש סיכוי גדול למצב מסוים, די בטוח שהוא יקרה. אהה! בלגן הוא פשוט חוק פיזיקלי! כשאני חושבת על זה, הדבר נשמע ממש הגיוני.
מרוב מחשבות על סדר ובלגן נהייתי רעבה והלכתי לחתוך לעצמי סלט. כשקצצתי את הירקות, שמתי לב למשהו מעניין: בהתחלה כל קבוצה של ירקות נמצאת במקום אחר בקערה: העגבניות באזור אחד, המלפפונים באזור אחר, והפלפלים לידם. כולם מסודרים במקומם. כשהתחלתי לערבב נוצר בלגן גדול. אבל אם פתאום אתחרט וארצה סלט מסודר? האם יש סיכוי שבאיזשהו שלב, אם אמשיך לערבב המון זמן, הירקות שבסלט יחזרו בדיוק למצבם שלהם? בעצם, למה לא? הרי זו אחת האפשרויות שלהם!
אני נזכרת בחוק הפיזיקלי על האֶנטרופיה: הבלגן לעולם לא יקטן מעצמו, אלא אם כן מישהו יתאמץ מאוד (נגיד, אם תהיה לי סבלנוּת לשבת ולמיין את חתיכוֹת הירקות אחת-אחת…). הסיבה לכך היא שיש אולי מיליאַרד אפשרוּיוֹת לסדר את הירקות החתוכים כך שהסלט יהיה מבולגן, אבל ממש מעט אפשרויות לסלט מסודר. אז ברור שיש סיכוי שמתישהו, אם אמשיך לערבב, יחזרו הירקות למצב הראשון. אבל זה יקרה אולי אחרי שאערבב את הסלט במשך… מיליארד שנה!
עכשיו המחשבות שלי הסתדרו, חבל שהחדר שלי לא. טוב, אלך לסדר אותו, אבל את העמוד הזה ביומן אני מסמנת: כמה טוב שיש לי תירוץ מדעי לכך שהחדר שלי מבולגן. זה בכלל לא באשמתי, זה פשוט חוק פיזיקלי! ודעו לכם שהמדענים טוענים שביקום כולו הבלגן (האנטרופיה) הולך וגדֵל עם השנים.

מרוב שהתלהבתי מחוֹק הבלגן, עשיתי על זה סרט

לטור הקודם של לינוי – הכל בגלל זבוב קטן

רוצים לקרוא עוד? לקבלת מגזין גליליאו צעיר במתנה