אין עשן בלי אש

זה לא סוד שעישון מזיק לבריאות. וזה גם לא סוד שכשאתם מעשנים – יש סיכויים גבוהים שגם הילדים שלכם יתחילו לעשן. אז מה עושים כדי שהם לא יתחילו עם ההרגל הממכר הזה? בטח לא ניחשתם, אבל גמילה מעישון היא רק חלק מהתשובה

האם ידעתם שעישון הוא מסוכן, לא בריא וגורם למחלות שונות ומשונות? ברור שידעתם. ולמרות זאת, אנשים עדיין מעשנים. למה הם עושים את זה? אולי בגלל העובדה שקשה מאוד להיגמל מהרגלים ישנים. אולי העישון הוא כיף מהסוג שקשה לוותר עליו, או שאולי הם פשוט מכורים לסיגריות. קרוב לוודאי, המעשנים מביניכם, שהתחלתם לעשן בגיל ההתבגרות. מאז אמנם למדתם על הסכנות שבעישון, אבל לא הפסקתם. עכשיו, סביר להניח שאתם מתקשים להפסיק. כך שלמחשבות על ענייני הבריאות ונזקי העישון בגופכם נוספת דאגה חדשה – שהמתבגרים שלכם ילכו בדרככם ויתחילו לעשן בעצמם.
רבים חושבים שילדים מתחילים לעשן במסגרת החברתית שלהם – עם החבר’ה בבית הספר, למשל. זה נכון באופן חלקי בלבד. ילדים מתחילים לעשן לא רק בגלל לחץ חברתי, רצון להיות קול, “בוא נראה אותך גבר” ודומיו – אלא במידה רבה כי הם מחקים את מעשי הוריהם. ייתכן שאתם לא מעשנים בתוך הבית ולא בנוכחות הילדים, אלא בחוץ – במרפסת או בחצר. אבל הילדים שלכם יודעים שאתם מעשנים. למעשה, הילדים מקבלים מכם מסר די מבולבל. אתם כאילו אומרים להם: “נכון שלא בריא לעשן, אבל הנה, אנחנו מעשנים אז כנראה שזה לא כל כך נורא”. אבל תנו לי לנחש שלא הייתם רוצים לראות את הילדים שלכם מתחילים לעשן.

ההורים הם מודל לחיקוי

אצלנו בבית, אבא שלי היה מעשן לא קטן – אבל אני מעולם לא חלמתי אפילו לנסות לגעת במקלון הטבק הלבן. “בגיל צעיר העישון מפריע לכולם, ויש ילדים שמרוב שזה מפריע מפתחים אנטי נוראי לעישון”, אומרת אלי זוהר ניב, יועצת משפחתית, מנחת קבוצות הורים בכירה, מומחית הבית ובעלת טור ב-YNET הורים, “אבל לא הייתי מציעה לבנות על זה”. כי בדרך כלל הילדים הולכים בדרכי הוריהם. מחקרים עדכניים מראים שלרוב, התפוח אינו נופל רחוק מהעץ: מתבגרים שהם בנים להורים מעשנים הופכים למעשנים בעצמם. לדוגמה, מחקר שהתפרסם בכתב העת לרפואת ילדים Pediatrics והתפרש על פני חמש שנים קבע כי מתבגרים שהוריהם מעשנים היו בסיכון גבוה ב-41 אחוזים לעשן בעצמם מאלה שהוריהם אינם מעשנים. כמו כן הראו החוקרים כי ככל שההורים היו מעשנים כבדים יותר, כך גדל הסיכון של צאצאיהם להפוך למעשנים. כמו תמיד, ההורים הם מודל לחיקוי.
ממצאים אלה בהחלט אינם בגדר מהפכה. “זה מובן מאליו”, מאשרת זוהר ניב, גם היא מעשנת בעברה (אך לא כיום). “כאשר ההורים מעשנים זה חלק מהנורמה של הבית. זה הסטנדרט של המשפחה, ויש סיכוי ממשי שהילדים ימשיכו עם זה”.
מחקר נוסף, שערך לפני מספר חודשים מכון “למה” בעבור רשת “אלן קאר” (המתמחה בגמילה מעישון), מראה כי בני נוער שבני משפחתם מעשנים לא יהססו להתנסות בתענוג המפוקפק גם הם. המחקר מראה כי יותר מ-40 אחוזים מבני הנוער נחשפו לעישון בתא המשפחתי. שיעור דומה של בני נוער העיד כי יש לו ניסיון מעשי בעישון סיגריות. ברור כי הורים מעשנים מעבירים לילדים שלהם מסרים לא אחידים בקשר לעישון, וייתקלו בבעיות לשכנע את ילדיהם לא להתחיל עם המנהג המזיק. “אבל יש כאן גם הזדמנות”, אומרת זוהר ניב. “זאת הזדמנות לנו, ההורים, להבין שיש פה אחריות מעבר לעצמנו בלבד. לאנשים שאינם מעשנים כבדים זאת הזדמנות אמיתית להיגמל סופית. אנחנו, ההורים, מוזמנים להסתכל על הדברים דרך העיניים של הילד ולבדוק עם עצמנו מה אנחנו באמת מוכנים לעשות בשבילו”.

תרבות הגינה והנרגילה: מה הם מחפשים בגנים ציבוריים?

חיים במגזין: מגזינים לילדים ולנוער ששרדו את מהפכת האינטרנט

הנוער מנותק? מעורבות ומודעות פוליטית בישראל בגיל הנעורים

הודאה בחולשה היא לא בושה

העישון הוא אכן התמכרות, אומרת זוהר ניב – ורבים אינם יכולים להשתחרר ממנה. אז מה עושים אם אתה הורה שהוא מעשן כבד ויחד עם זאת מעוניין לשכנע את ילדיך לא להתמכר למנהג? “העישון הופך בשלב מסוים להיות חלק ממי שאתה”, אומרת זוהר ניב. “אבל אתה יכול להגיד לילד שלך את האמת לאמיתה. אתה יכול לומר לו ‘אני מכור, זה הרגל רע וזה חזק ממני. אני לא רוצה שגם אתה תהיה חלק מזה’. פשוט להיות אותנטי, להסתכל לאמת בעיניים ולהודות בחולשה שלך”.
הסקר של אלן קאר הראה גם כי יש עדיין חלק גדול מבני הנוער שתופס את העישון כמשהו מגניב – כרבע מהם אוחזים באמונה הבלתי מובנת שסיגריה היא סמל לסטטוס חברתי ולהשגת עמדה בקרב בני גילם. אך אתם, כהורים מעשנים, יכולים לרמוז להם על אי המגניבות הטוטאלי של העישון. לדברי זוהר ניב, כדאי לנסות כיוון פשוט אבל אפקטיבי ולדבר איתם על הצד האסתטי – החשוב מאוד למתבגרים, שתמיד רוצים להיות גדולים וגבוהים, להיראות טוב וכמובן להריח טוב. “אפשר לספר להם שעישון בגיל צעיר משפיע על הגדילה ועל ההתפתחות התקינה. בין גיל 12 ל-18 הגוף עובר שינויים אדירים, ולכן בגיל הנעורים זה עלול להיות הרסני ממש. אלה עובדות שבהחלט יכולות להשפיע על הילדים. בנוסף אפשר לדבר איתם על הריח הרע שנלווה לעישון, השיניים הצהובות והפגיעה בעור. זה בהחלט עשוי לשכנע את ילדיהם של הורים מעשנים”.
לסיכום, אז מה אפשר לעשות? דוגמה אישית היא תמיד השיטה הטובה ביותר. אם אתם יכולים, שנו את דפוסי החשיבה שלכם בקשר לעישון והפסיקו לעשן – ויש מצב שגם ילדיכם לא יתפתו להתחיל בכך או יבינו שכדאי להם להפסיק. בנוסף, חשוב להימנע מאמירות שהופכות את העישון למשהו חיובי (“הסיגריה מרגיעה אותי”) ולציין את ההשפעות המזיקות של העישון במובן היומיומי (“הסיגריות האלה, קשה לי לנשום בבוקר בגללן”).

הכותב הוא אב לשלושה בנים, עיתונאי ומוזיקאי ותיק, מורה לגיטרה ומנהל בית ספר למוזיקה בצפון.