לא משנה כמה תתכוננו לזה, החופש הגדול תמיד יגיע בהפתעה. זה מה שקרה אצל אורנה היילינגר, מנהלת הקו הפתוח של איגוד האינטרנט הבטוח. חמושה בהבנה שהמתבגר הפרטי שלה יעדיף לבלות את רוב זמנו בין המחשב, לטלוויזיה ולטלפון החכם – היא מנסחת כמה כללים חשובים לשימוש במחשב וברשתות חברתיות
במשך עשרה חודשים אני מנסה להתכונן לזה. מכינה את עצמי מנטלית, משננת את המנטרה “זה רק חודשיים” ומזכירה לעצמי שהוא כבר גדול ויכול לדאוג לעצמו. ולמרות זאת, סוף יוני ותחילתו של החופש הגדול תופסים אותי בהפתעה.
הילד כבר בן אחת עשרה וחצי והוא לא רוצה ללכת לקייטנה אלא להישאר בבית. אני מדמיינת לעצמי חודשיים של התנהלות איטית ומדודה העוברת בין חצי שכיבה-חצי ישיבה מול הטלוויזיה, לישיבה מול המחשב, להתעדכן בהודעות הווטסאפ האחרונות שבטלפון הנייד, וחוזר חלילה. אותו מבט מזוגג, חצי חיוך של טמטום, הנגרם מהמדיה הדיגיטלית הבלתי נגמרת, ולא הוא עוד לא צחצח שיניים, מה את רוצה? – תסריט האימים הזה זוחל לאט לאט למודעות שלי, וכל ההכנות האלו, שהיה נדמה לי שעשיתי, נמוגו כלא היו.
א-מ-מה, אם לפני כמה שנים היינו צריכים בחופש הגדול להתעסק במה שקורה בחוץ – למרוח קרם הגנה, לוודא שהם לא יעשו שטויות ברחוב ושיחזרו הביתה בשעה סבירה. היום זה שונה, ואנחנו צריכים להתעסק במה שקורה בבית.
אדרבא ואדרבא, אשמח אם המתבגר הצער ייצא קצת מהבית וישזף עורו באור השמש הישן והטוב (במקום באור המרצד הבוקע מהמסך). אני אפילו רוצה לצעוק קצת מהחלון שיעלה הביתה כי “כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר…”. אבל אני רואה את עצמי בעיקר צועקת עליו שיעזוב קצת את המחשב, שילך לפגוש חברים, שיסתפר, ויעשה כל דבר אחר – רק שיפסיק לרגע לחיות במרחב הדיגיטלי ויואיל להגיח אל המרחב הפיזי לפגישה קצרה.
האם “לייק” לעמוד פייסבוק שקורא להחרים ילדה בכיתה הוא עילה לפנייה למשטרה?
פדופילים ברשת: כך נמנע כניסה של פדופילים לחיי ילדינו
חופשה מהלימודים זה טוב או רע? תלוי את מי שואלים
נעבור את החופש בשלום
כדי להתמודד עם הטמטום הדיגיטלי שמביא איתו החופש הגדול, חשוב ליצור ביחד עם המתבגרים כמה כללים מוסכמים, שיעזרו לנו לעבור את החופש בשלום.
למתבגרים הצעירים יותר (או עד לגיל שהם בכל זאת מקשיבים לכם):
- זמן רחוב יומי: קבעו עם הילדים זמן רחוב או חברים על בסיס יומי. לחילופין, הגבילו את הזמן הדיגיטלי המוקצה להם.
- תוכנת סינון: אם עד היום עדיין לא התקנתם תוכנת סינון – זה הזמן לעשות את זה. ויש רבות וטובות בחינם. בקשו את התוכנה מספק האינטרנט שלכם והתקינו אותה. מה זה עשר דקות של התקנה מול שקט יחסי?
- כוננות פייסבוק:
# אם יש לילדים עמוד פייסבוק – כדאי שתתקינו גם תוכנת בקרת הורים לפייסבוק.
# שבו איתם והגדירו מחדש את כל הגדרות הפרטיות (בכל מדיה דיגיטלית שהם משתמשים).
# ספרו להם על תופעות שליליות שעלולות לצוץ ברשת, דברו איתם בעדינות על פדופיליה. חיזרו שוב על הכלל “אם יש ספק – אין ספק”.
# אין דבר כזה “כולה לייק” – משמעותו של לייק הוא להיות שותף למעשה. - כוננות ווטסאפ: אחת לכמה ימים היכנסו לווטסאפ שלהם. התחילו את הבדיקה כבר משמות הקבוצות, חפשו הודעות בעייתיות (בין אם הן עלולות לפגוע בילדכם ובין אם הן פוגעות בילדים אחרים). אני יודעת שזהו נושא טעון ושנוי במחלוקת, אך חשוב לא לעשות את זה בהיחבא אלא להסביר לילד שהכוונה אינה חיטוט בחפציו, אלא דווקא שמירה והגנה עליו.
- דו-שיח: ואחרי הכל – שום דבר לא מחליף את השיחה, השאלה, ההתעניינות, ההזמנה לדבר עם הילדים, בכל עת ועל כל דבר.
[fancy_box]
פנייה לעזרה
הקו הפתוח של איגוד האינטרנט מסייע לציבור הגולשים בכלל ולבני הנוער או הוריהם בפרט.
03-9700911 @ [email protected] @ באתר
[/fancy_box]
למתבגרים הגדולים יותר:
- שיחה מלב אל לב: שתפו אותם בדאגות שלכם ופרטו את התופעות שמהן אתם חוששים ברשת.
- מבוגר אחראי: הציעו להם “לאמץ” מבוגר אחראי, שהוא לא אתם, שהם יוכלו לפנות אליו במידת הצורך. זה כול להיות אח גדול, בן דוד, מישהו ששניכם סומכים עליו.
- ניסיונם של אחרים: שאלו אותם אם הם שמעו על מקרה דומה או אם הם מכירים אנשים שנפגעו ברשת, ומה קרה בעקבות כך
- הכל בסדר? מותר לשאול אותם מעת לעת אם הכל בסדר באינטרנט, ואם יש לכם חשש – לא להרפות.
- והכי חשוב: כמו תמיד, השיחה בנושא וההזמנה לדיאלוג.
הכותבת היא מנהלת “המרכז לאינטרנט בטוח” של איגוד האינטרנט