fbpx

סופר מודל

teach her to love herself. shutterstock

 

כשנערה מתבגרת, היא מפסיקה להיות מרוצה מעצמה ומהמראה החיצוני שלה. הילה פינקלשטיין סבורה שצריך להנחיל לנערות את מודל היופי הלא-מושלם. איפה מתחילים? באמהות עצמן

 

 בסרטון הפרסומת של מותג הטיפוח והיופי DOVE שרית חדד פונה אל ליבן של נערות ומזכירה להן לאהוב את עצמן בזכות הכישרונות והייחודיות שלהן. האמירה שלה חזקה, נכונה ורלוונטית, אך לצערי עד שהמסר הזה אכן ייקלט בליבן של נשים ונערות – הדרך ארוכה.
במסגרת עבודתי עם נערות צעירות, אני רואה לא מעט נערות שממש לא אוהבות את עצמן ולא מרוצות מהמראה החיצוני הטבעי שלהן. לדוגמה, מודל היופי של בנות אתיופיות הוא הזמרות ביונסה וריהאנה. שתיהן החליפו את התלתלים הטבעיים שלהן, שהיו להן כנערות, ובמקומם יש להן שיער חלק גולש. בין אם מדובר בהחלקת שיער מסיבית וקבועה או בתוספות שיער יקרות, אפשר להגיד כי מרבית הנערות האפרו-אמריקאיות שואפות לשיער חלק כשל הנערות “הלבנות”. כמובן שלא מדובר רק בהן. גם נערות בהירות מתולתלות מגיעות למספרה מדי חצי שנה ומפקירות את ראשיהן לחסדי ההחלקות הכימיות. המרדף אחר השיער החלק כרוך ברכישת תוספות שיער ובתפירתן אל שיער הקרקפת, או בהחלקות מיוחדות הדורשות התעסקות מתמדת בשיער. התוספות הזולות אינן מחזיקות מעמד ודורשות החלפה תדירה והוצאה כספית נוספת.

הקמפיין לעידוד הפרעות אכילה

האתגר: חינוך לנשיות במאה העשרים ואחת

הוא רוצה קעקוע? כל מה שאתם צריכים לדעת מראש

ההתעסקות האובססיבית בשיער משקפת תופעה אחרת, עמוקה יותר: כשנערה מתחילה להתבגר היא מפסיקה להיות מרוצה מעצמה. זה יכול להיות המשקל, השיער, העור או השפתיים. אבל תמיד, בעיניהן, משהו לא מושלם. אותן נערות בטוחות שתעשיית היופי יכולה להציע מוצרים ופתרונות, יקרים או זולים, שיכולים להפוך אותן למושלמות. רובן קונות את האשליה שהן יכולות להיות דומות לאלילות שלהן, המוצגות מרוטשות ומלוטשות על גבי שערי המגזינים.

מיתוס היופי – גם אצלנו האמהות

בספרה “מיתוס היופי” טוענת נעמי וולף כי היופי הפך להגדרה למצוינות נשית. כלומר, נערה יפה היא מראש מוצלחת יותר, אישה יפה היא בהכרח מבוקשת יותר כבת זוג – ואף סביר להניח שתתקבל בקלות רבה יותר לעבודה. באמירה הזו אין כל חדש. הבעיה מתחילה בכך שמודל היופי המקובל בימינו הוא זה המועבר באמצעות המדיה. וכאן, על פי רוב, מדובר בדמויות מלוטשות ובעלות מראה מלאכותי. מודל זה הוא חד ממדי ואינו מתאים לרוב הנערות שלנו.
בסדנאות לדימוי עצמי שאני מקיימת עם נערות, אני מראה להן תמונות של שחקניות ודוגמניות שעברו ריטוש לצד תמונות לא מלוטשות של אותן נשים. הנערות לא מסוגלות להכיר ביופיין הטבעי של הדוגמניות. בעיניהן, הנשים הללו נתפסות כ”יפות” רק לאחר הריטוש והעלמת כל רמז למציאות (קמטים, נקודות חן, נמשים או סימנים בעור).  המדיה לימדה אותנו לחפש יופי שאינו מציאותי ואינו טבעי, ולכן השאיפה שלנו, כנשים וכנערות, להידמות להן – נדונה מראש לכישלון. מי ששבויה בקסם הפוטושופ, לא תוכל להכיר ביופי הטבעי שלה.
כאשת מקצוע וכאמא לשלוש בנות מתבגרות, אני נאבקת במודל הזה מדי יום. אני חוזרת ואומרת כל הזמן לבנות הפרטיות שלי כמה הן יפות. אני מדברת איתן על נזקי החלקות השיער, על המשתתפות בתכניות ריאליטי שנבחרו בעיקר בשל המראה שלהן בבגד ים, ועל העובדה שלא כל הבגדים בחנות ייראו טוב על כולנו. גם הבנות שאני עובדת איתן זוכות לשמוע ממני עד כמה הן יפות בעיניי, בין אם הן בעלות שיער מתולתל, חלק, בהיר או כהה.
עם יד על הלב, גם אנחנו כאמהות שבויות במלכודת הזו – מלכודת היופי המושלם. כשאנו מתלוננות מול המראה על קילוגרם שהעלינו או על קמט חדש שנוסף לנו בזווית העין או הפה, אנחנו מעבירות מסר בעייתי לבנות שלנו. אי ההשלמה שלנו עם חוסר השלמות הוא מסר שעובר מדור לדור. החדשות הטובות הן שהדור שלנו יכול להתחיל לעשות את השינוי התפיסתי ולהעביר לבנותיו גם מסרים אחרים על מודל היופי הלא-מושלם, כמו שעושה שרית חדד בסרטון ההוא של “דאב” (DOVE). זו לפחות התחלה טובה.

הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות, העוסקת בהעצמת נשים, נערות ומשפחות. לאתר של הילה

 

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.