fbpx

קלטת לאוהבים: מתי נתחיל חינוך מיני בבית ואיך עוקפים את הפורנוגרפיה ברשת?

 sex education at home. shutterstock

זוכרים את הקלטת לאוהבים משנות השמונים? גם אם עדיין ניתן לרכוש אותה עבור המתבגר, קשה למצוא הורים שיעשו זאת בעידן הנוכחי. אז מהי האלטרנטיבה לתכנים המיניים המעוותים שהילדים שלנו סופגים במדיה וברשת, ואיך נעניק להם כהורים חינוך מיני מיטבי כבר מגיל צעיר?

 

לפני כ-18 שנה, כשבני הבכור חגג 17 שנים להיוולדו, הנחתי על מיטתו מתנה עטופה בנייר צבעוני ובה קלטת וידיאו בשם “קלטת לאוהבים – מדריך למתחילים”. הייתה זו קלטת הדרכה בנושא מין שכללה סצנות מיניות של שחקנים, החל משלב החיזור ועד לשלב קיום יחסי מין מלאים. מפעם לפעם נעצרה התמונה (ב-FREEZE ) והמדריך תיווך עבור הצופה את אשר הוצג בסצנה. כמו כן ניתנה התייחסות לשאלות כמו: באיזה גיל כדאי להתחיל לקיים יחסי מין מלאים?, איך לחזר אחר בן/בת הזוג?, איך לענג את בן/בת הזוג?, איך להיות קשוב לצרכים שלך ושל האחר?, וגם – איך לשמור על זקפה ארוכה?. בסצנה שבה הגבר לא הצליח להגיע לזקפה, עולמו לא חרב עליו והועבר המסר הבא: כשאוהבים הכול מתקבל, מתגברים על הקשיים והחוויה לא צריכה להפוך לכישלון.
אברי המין שהוצגו בקלטת הזו הם בגדלים נורמליים, והשחקנים התנהגו בצורה אותנטית ואנושית. לא הייתה שם אף סצנה מינית שיצרה ציפיות לא ראליות, ובמילים אחרות: זה היה רחוק אלפי שנות אור מהפורנוגרפיה שהמתבגרים נחשפים אליה – כיום יותר מתמיד.
המסר בקלטת המתנה שהענקתי לבני היה ברור ביותר: יחסי מין הם חלק ממערכת יחסים בין גבר לאישה, וכאשר הם מלווים ברגש של קִרבה ואהבה הם הרבה יותר מספקים. ביחסי מין באים לידי ביטוי יכולות של הקשבה, התחשבות, יצירתיות, הומור, וסיפוק – לכן גודל האבר או האקט עצמו אינם ה”אישו”, אלא מהות הקשר ומה שהוא מביא עמו לאינטימיות המינית.

אל תתעוררו מאוחר מדי

כיום, כשהעיסוק האובססיבי במין חולש על כל ערוץ מסחרי וגודש את הרשת, ספק אם יוצאות קלטות הדרכה מהסוג הזה. בינינו, גם אם עדיין ניתן להשיג את הקלטות הקלאסיות הללו, ספק אם הורה יחליט להעניק לבנו או לבתו מתנה כזו – ולו רק בגלל שנדמה לו כי הילד נחשף למידע בנושא מין מכל עבר ובוודאי שאינו זקוק לקלטת הדרכה בנושא. מה שאנחנו שוכחים (או מעדיפים להדחיק) הוא את העובדה שדווקא בשל החשיפה המוקדמת והרבה לתכנים מיניים מעוותים, אנחנו כהורים מוכרחים להאיר לילדינו את הדרך הנכונה. גם אם במחיר של להיראות בעיניהם, ברגע הראשון, ארכאיים ומיושנים (בייחוד לנוכח המראה המיושן של השחקנים בקלטת, העטורים בתסרוקות משנות השמונים).
אולם חינוך מיני הוא, כמובן, הרבה מעבר לקלטת הדרכה בנושא. עיקרו מוענק לילדים בביתם, אם דרך המודל המוצג להם על ידי ההורים ואם באופן ההתייחסות של ההורים לנושאי מין ומיניות בחיי היומיום. הדיאלוג של המתבגר עם נושא המין אינו מתחיל בגיל ההתבגרות, אלא רק מועצם במהלך התקופה הזו. את תפישת עולמו לגבי מין ומיניות סופג הילד מהוריו כבר מגיל צעיר, בזמן שגם הוריו מבטאים את היחס שלהם למין על פי אמונות ותפיסות שהם עצמם שאבו בילדות מהוריהם. אז מה בעצם המתבגר רואה? הוא צופה בהוריו ובוחן האם הם נוגעים האחד בשני, האם הם מנשקים האחד את השני, האם מתקיים ביניהם שיח רגשי, איך הם מגיבים למסרים ארוטיים, איך הם מתייחסים לגופם. בהתאם לכל אלה הוא מאמץ לעצמו תפיסת עולם ואמונה לגבי מין ומיניות, ועם מטען החוויות והאמונות הללו – מגיע לגיל ההתבגרות.
מפה מתחיל מסעו של המתבגר, הכולל את גיבוש הזהות המינית ואת תהליך החשיפה שלו להתנסויות מיניות. אם בבית שבו הוא גדל מתקיים שיח פתוח על מין (בהתאם לגיל הילד, כמובן) – סביר להניח כי הילד יגדל ויהפוך למתבגר, ובהמשך לבוגר, הפוגש את המיניות שלו ממקום בטוח של ידע, הבנה ואחריות. לעומת זאת, הורים שבביתם אין שיח פתוח, אין שיתוף, ונושא המין נתפס כטאבו – יתקשו מאוד לזכות בשיתוף פעולה ובשיתוף מצד הנער/ה בגיל ההתבגרות. בשלב הזה, המתבגר כבר יפנה לכתובות אחרות כדי לקבל מענה בנושא, כיוון שהוריו הראו לו כי בבית אין לכך מקום. לכן הוא יעדיף לאסוף את מלוא האינפורמציה מחברת השווים, קרי חבריו, או מסרטונים ומידע ברשת האינטרנט ובפייסבוק (בעוד הוריו ייתפסו בעיניו כמנותקים). התוצאה: היעדר תיווך וסינון אחראי של האינפורמציה הנאספת על ידי הילד.
השיח והחינוך צריכים ללוות את הילד משנות חייו הראשונות, על מנת שיגיע לגיל ההתבגרות כשהוא מצויד בידע, בהבנה ובמודלים נכונים לחיקוי. רק אז יוכלו ההורים לשבת עם המתבגר ולקיים עמו שיחה כנה ופתוחה, תוך שיתוף פעולה מצדו, ולוודא שהוא אכן מבין את המשמעויות שיש למין ומיניות על כל היבטיהם. אם נתעורר רק בשנות העשרה וניזכר שהגיע הזמן להכניס את המילה “מין” ללקסיקון ולהפסיק להעביר בהיסטריה ערוץ בכל סצנה אינטימית במסך הטלוויזיה המשפחתית – ספק אם נזכה לשיתוף פעולה מצד הילד, שככל הנראה כבר אגר אינפורמציה שגויה מכל מקום אפשרי ללא התיווך והשליטה של הוריו.

הכותבת היא מדריכת הורים במודל קצר טווח, MA במינהל החינוך, מדריכת הורים פרטנית ומרצה באוניברסיטה הפתוחה

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.