fbpx

צדקת הדרך

 

היא מקיימת דיאלוג יומיומי עם סיפורי התנ”ך, מכינה מראש שניצלים לצהריים ולא לוקחת יותר מדי עבודה ‘כדי שהילדים לא יסבלו מחסך אם’. לבתה היא תלתה על הדלת שלט עם הכיתוב: “העצבות היא תולדת ההפרזה” – פשוט, כי היא מבינה היטב את הגיל הזה. סופי צדקה בראיון על אימהות, גיל ההתבגרות ומה שביניהם

 

 

כרטיס ביקור:

סופי צדקה, 38, היא שחקנית, זמרת ומנחת טלוויזיה. היא נולדה למשפחה שומרונית, גדלה בחולון, ובגיל 18 התגיירה והתנתקה מאורח החיים השומרוני (אימצה לחלוטין את אורח החיים היהודי). לצדקה רזומה מרשים בתחום הטלוויזיה והמשחק. לראשונה היא נכנסה לתודעה של רבים מאתנו בשנת 2000, כשהנחתה לצד ארז טל את השעשועון “הכספת” בערוץ 2. כמו כן, שיחקה את הדמות של “רונה” בדרמה “לחיי האהבה”, הנחתה במשך ארבע שנים בערוץ הילדים וכיכבה בקלטות הילדים “פים פם פה”,”פיית הקסם” ו”סופי ומופי”.

סופי צדקה יחד עם שני ילדיה. צילום עצמי
סופי צדקה יחד עם שני ילדיה. צילום עצמי

השאלון:

היכן עומדת הקריירה שלך היום?
“עד לפני כחודש הנחיתי את תכנית הבוקר ‘לחיות טוב’ לצד ענת הראל בשידורי ‘רשת’, בין השעות 9:00 ל-11:00. באחרונה הצטלמתי לקמפיין של המעצבת ראומה זק”ש ובימים אלה אני מעלה מופע שירה מיוחד המבוסס על שיריו של פריד אל אטרש (זמר ומלחין סורי, ס”ס) ומשתתפת בהצגת הילדים ‘שוליית הקוסם'”.

 מהו הסטטוס המשפחתי שלך?
“אני גרושה, חיה עם בן זוג ויחד אנו מגדלים את חן, בתי בת ה-16, את אריאל בן השנתיים ושני ילדים של בן זוגי מנישואיו הקודמים”.

 תארי לנו סדר יום טיפוסי בחייך.
“איני יכולה להגיד שיש לי סדר יום קבוע. סדר היום שלנו משתנה בהתאם לעיסוקים באותו יום. בימים שבהם הייתי מצטלמת לתכנית הבוקר הייתי מתעוררת כבר בחמש בבוקר ויוצאת לאולפנים, ובן זוגי דאג לארגון הילדים. לוח הזמנים משתנה גם כשיש הצגה ביום מסוים. אם איני נמצאת בבית בצהריים, תמיד מחכה לילדים ארוחה חמה שצריך רק לחמם. בתי חן כבר יודעת להסתדר עם זה.  אני אמא שמכינה שניצלים שמחכים בבית לילדים.
“חוץ מהימים שבהם לוח הזמנים משתנה, רוב הזמן אני סביב הילדים. אני יכולה לומר בפה מלא שלא הייתי יכולה לוותר על העבודה – אני שמחה מאוד על הקריירה שלי. יחד עם זאת, אני יודעת לנהל את הדברים כך שלא אקח על עצמי עבודה שהיא מעבר לכוחותיי. זה נותן לי להרגיש במקום שלם, מקום שבו אני מרגישה כי לא ויתרתי על הקריירה – כי בלי העבודה הייתי משתגעת – אבל הילדים לא סובלים מחסך אם. זה כן יכול לבוא על חשבון ויתורים אישיים, כמו לא לצאת לחופשה כבר שנתיים”.

עם מה הכי קשה לך להתמודד בגיל ההתבגרות של בתך?
“הקושי שיש לי מול חן בתי, ואני מאמינה שמשותף לכל ההורים למתבגרים, הוא לעמוד כהורה מול סיטואציה שבה הנער או הנערה כבר יכולים לעשות הכול – מרגישים גדולים, מרגישים שהכול פתוח בפניהם. אבל בעצם העולם הגדול הוא עוד מקום חדש עבורם. ילד מתבגר ניחן בחוסר סבלנות והכול נראה לו דרמטי נורא. אני רואה את חן, כשהיא יום לפני מבחן או אחרי ריב עם חברה והנפש שלה תוססת. הכול מועצם בכמה דרגות. לכן, כשחן החלה את גיל ההתבגרות כתבתי שלט ותליתי אותו על הדלת בחדרה: ‘העצבות היא תולדת ההפרזה’. זה משהו שכדאי להיזכר בו כשאנחנו נשאבים לדרמה. עשיתי זאת מתוך ההיכרות שלי עם הקושי שקיים אצלה ואצל מתבגרים אחרים להכיל את כל הדרמה הזו שהם חיים, את כל התסיסה של הנפש והסערות שהולכות ובאות בתקופה הזו.
“אני מוצאת את עצמי פוגשת את חן במקום הזה ועוזרת לה בדרך שאני הכי מחוברת אליה ומנחה את חיי – ספר התנ”ך וסיפורי התנ”ך. ספר התורה הוא ספר מאוד משמעותי עבורי. חזרתי בשאלה ממקום של שאילת שאלות, ממקום של התרסה מול חוקים מובנים. עזבתי את העדה השומרונית, אך לא החלפתי את אלוהים. ספר התורה הוא ה’שיבר’ הראשי שאליו אני מתחברת, וסיפורי אבותינו, שאותם אני מכירה היטב, הם מפת הדרכים המלמדת אותי איך להתנהל בחיים ובעולם. את חן בתי חשפתי כבר מגיל צעיר מאוד למקום הזה, ואנחנו נעזרות בו בפתרון בעיות. אני לוקחת סיפורים אנושיים ומקישה מהם אל המציאות שלנו. כך לדוגמה: הסיפור של יוסף ואחיו הוא סיפור על אדם שהתנהל בצורה אגוצנטרית מאוד וקומם עליו את אחיו, כשההתפתחות שלו מול הסביבה ומול עצמו לא הייתה נכונה. בהמשך סיפורו במצרים, מול אשת פוטיפר ואחר כך כיועץ, אנו רואים את ההתפתחות שלו – תחילה כמי שמתחיל לחשוב על אחרים ולאחר מכן כאדם העוזר לזולת. מכאן חן ואני לומדות ומתפתחות כשאנחנו נתקלות בבעיה – אני מנסה לחשוב איך אבותינו פתרו אותה, ולשמחתי חן קשובה אלי ולסיפורים. זהו זמן האיכות שלי איתה”.

צדקה כפרזנטורית של המעצבת ראומה זק"ש
צדקה כפרזנטורית של ראומה זק”ש. צילום: ליאור רודמן

 איזו מתבגרת את עצמך היית?
“גיל ההתבגרות שלי היה לגמרי לא קל, ולכן אני נוטה להדחיק אותו וממעטת לדבר עליו. גיל ההתבגרות הוא עבורי זמן ומקום שאני מעדיפה לא לחזור אליו – חייתי בבית דתי עם חוקים מאוד ספציפיים וברורים והייתה לי הרבה אמביוולנטיות למקום הזה. מאוחר יותר המשכתי הלאה בחיי ועשיתי את הבחירות שלי, שכללו גיור ויציאה מהעדה השומרונית. אפשר לומר שבמידה מסוימת את ‘מרד הנעורים’ שלי עשיתי מאוחר יותר, ולא בגיל ההתבגרות. היום אני חיה חיים שאני שלמה עמם,  ולכן הדילמות של אז הרבה פחות רלוונטיות לחיי היום”.

 מהו הטיפ שלך לאמהות למתבגרים?
“לזכור שגם אנחנו היינו כאלה, גם אנחנו עברנו אתת גיל ההתבגרות.  לכן עלינו להכיל את הילדים, להכיל את הגיל הזה שלהם, להתאזר בסבלנות, להעניק להם כלים טובים להתמודדות ולדעת שהדברים האמיתיים נשארים לאורך זמן – הם צפים מעלה”.

 

 עוד במדור “הפלוס שלה”: הצד האימהי של הח”כ מיכל רוזין 

שוקלים רילוקיישן? כך תתמודדו עם המתבגר 

תקשורת עם המתבגר יכולה להיות הורסת או בונה. כך תעשו זאת נכון 

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.