מרינה מדברת עם הבן שלה על ה-כול ומתמודדת גם עם השאלות המביכות
“את על סף מוות או משהו?”, הוא שואל אותי כשאני מתקרבת אליו במטרה לתת לו חיבוק ונשיקה. לגאוותי הרבה, התפוח לא נופל רחוק מהעץ, במקרה שלי הוא נשאר ממש ליד. סרקזם שוצף ממנו כמו מים מוגזים ממכשיר של “סודה-סטרים”.
“אני אמסור אותך לאימוץ”, אני מחזירה לו באותו מטבע. מי ששומע אותנו יכול לחשוב שאנחנו שני חברים, שותפים לדירת סטודנטים. רק שהוא בן 11 עוד חודשיים וחצי ואני אמא שלו.
שאלות קיטבג בכל רגע נתון
לפני שהוא נולד, הייתי אדם עם עקרונות: “אני אלד רק בלידה טבעית, בלי שום אפידורל”, “הילד שלי לא ילך בבגדי מותגים”, “הילד שלי לא יראה טלוויזיה”. מיותר לציין שייבבתי לאפידורל ברגע שקיבלתי את הציר הראשון, ובכך הסתיים אצלי כל עניין העקרונות בחינוך. חוץ מאחד – לדבר על הכול בצורה גלויה. ואכן, אנחנו מדברים על הכול, מאז שהוא קטן. דיברנו על הגירושים ועל זה שאבא יגור בנפרד, אבל אנחנו נישאר משפחה. דיברנו על מוות, אלוהים ואבולוציה של דרווין (“אמא, נכון שסבא וסבתא פעם היו קופים?”). בהמשך דיברנו גם על סקס (“איכס, הם מתנשקים!”), ואפילו על זוגות חד-מיניים (“איך יודעים למי נמשכים – לגבר או לאישה?”).
אבל בעצם זה לא לגמרי מדויק. בכל זאת, בתוך הדיבור הזה על הכול, יש גבולות. גם אם הם די מטושטשים. פשוט, במקום להגיד “עזוב, זה לא לגילך”, יש לי טריק שעובד במאה אחוז מהמקרים: אני הופכת את הנושא המעניין למשהו משעמם עד כדי הירדמות. לדוגמה, במהלך הנסיעה באוטו עולה מהמושב האחורי השאלה: “אמא, מה זה גירוי מיני?”. מזל שבמהלך השנים למדתי לצפות לשאלות “קיטבג” בכל רגע נתון, וככה הצלחתי להשתלט על עצמי בלי לזרוק את ההגה או לדפוק ברקס. מיד פתחתי בהסבר: “אז ככה, אי שם במרכז המוח, מתחת להיפוקמפוס, יש בלוטה קטנה שנקראת בלוטת איצטורבל, קרוב אליה יש בלוטה נוספת, גם קטנה מאוד, שנקראת היפופיזה. היא מפרישה הורמון שאחראי…..” – והנה, שקט ונחירות קלות מהמושב האחורי.
מאז ניהלנו אינסוף שיחות על מגוון נושאים: סמים, הטרדות מיניות, בריונות, חסרי בית, חתולים ועניינים כלכליים. אולי בעיני הילד אני נראית צנונית יבשה, אבל הי! אף פעם לא אמרתי שהוא קטן מדי או לא חכם מספיק כדי להבין משהו. מצד שני, אני מניחה שהוא, מצדו, ידע שתמיד יכול לשאול אותי כל דבר בלי להיתקל בתגובה מביכה או סירוב. והנה זה עובד: “החתול שלנו לא מתכוון לקיים איתך יחסי מין. את גם לא נראית מי יודע מה והוא בכלל מסורס”, שמעתי אותו אומר אתמול לחתולה מיוחמת מתחת לחלון. מסתבר שהוא גם יודע יופי להסביר דברים ישירות בפנים. אמרנו כבר שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ?
הכותבת היא מתרגמת, כותבת, מבקרת תרבות, אם השנה. לאתר של מרינה