fbpx

מיפוי חטיבות הביניים: מה הסיכוי שיבוטלו אצלכם החטיבות?

shutterstock. vote

 

המבנים הלימודיים בישראל אינם אחידים. בר”ג, גבעתיים ולוד לא עברו מעולם לדגם הכולל חטיבות ביניים, בזכרון הלכו בעקבותיהם וחזרו לדגם הישן, ויש עוד כמה ערים ש’פוזלות’ אליהן. גלית לוי יצאה לחקור באילו ערים ישנם מועמדים למועצה או לראשות העיר שמתכננים לבטל את החטיבה, ובדקה האם הורים מודעים בכלל לסוגיה הזו?

 

אפתח בגילוי נאות: לפני שנים אחדות הייתי שותפה בעיר מגוריי, קריית אונו, להתארגנות של הורים שבדקה אפשרות של ביטול חטיבות הביניים וחזרה לדגם הישן של בתי ספר יסודיים שמונה-שנתיים. בחנו את הנושא לעומק, אולם מסקנותינו נקברו תחת הררי ניירת ופוליטיקאים שחושבים אחרת. בינתיים החטיבות בעיר שלי ממשיכות לפרוח. בשנים שחלפו מאז, הספיק בני לסיים את חטיבת הביניים בהצלחה, ולמרות שבית הספר שלו היה מצוין והפתיע אותי בכל המובנים – אם הייתה היום בעיר שלי רשימה שהמצע שלה כולל את ביטול חטיבות הביניים, הייתי שוקלת להצביע עבורה. גם בגלל שהמנגנון המנופח הזה של בית ספר נוסף נראה לי מיותר לגמרי, וגם על רקע מחקרים שמצביעים על האצת תופעות גיל ההתבגרות וחשיפת ילדים לתכנים של מבוגרים בטרם עת.
האם עמדתי נמצאת במיעוט בקרב הורים? לא נראה כך. בתגובה לפוסט שהעליתי באחרונה בפייסבוק, ערב הבחירות לרשויות הערים, כתבה לי אמא מנס ציונה: “לא רק שאין אצלנו התייחסות לביטול חטיבות הביניים, בשנה האחרונה עברנו למסגרת שש-שנתית של מקיפים הכוללים חטיבה ותיכון – שזו בעיניי מכה גדולה יותר”. סיגל בר ממודיעין מבהירה שגם ביישוב מגוריה אף אחד מהמועמדים לראשות העיר לא התייחס לשאלת החטיבה. “אם היה מועמד שהיה מציע לבטל את החטיבות, הייתי שוקלת להצביע עבורו. פה במודיעין זו זוועה, החטיבה והתיכון יחד באותו בית ספר. ילדים בכיתה ז’ נכנסים למבנה של 1,700 תלמידים”, היא כותבת. יעל עיני, מדריכת הורים שמצביעה בכפר סבא, אומרת כי לא הייתה מצביעה למועמד מסוים בבחירות המקומיות רק בגלל שהוא מבטיח לבחון את נושא החטיבות ביישוב, אולם כשהורים באים לתת את קולם ביום שלישי הקרוב עליהם בהחלט לבחון מהו המצע החינוכי הכולל של כל מועמד.

מועמדים עם מצע רלוונטי: באשקלון וברמלה

ישנן כמובן רשויות מקומיות שעבור תושביהן עניין החטיבה אינו רלוונטי, מכיוון שממילא לא עברו בהן מעולם את ‘תהליך החיטוב’. זהו המצב בלוד, ברמת גן ובגבעתיים. בשנים האחרונות גם המושבה זכרון יעקב הצטרפה אליהם, לאחר יישום מהפך חינוכי שבו בוטלה החטיבה לטובת חזרה לדגם החינוכי של בית ספר שמונה-שנתי וממנו מעבר לתיכון. אז באילו יישובים ביטול החטיבות נמצא על סדר היום ומהווה מרכיב חשוב במצע של אחד המועמדים לראשות העיר? אנחנו מצאנו שברמלה ובאשקלון הנושא מעסיק רבות את התושבים ואת המועמדים. כך למשל, איתמר שמעוני המתמודד על ראשות עיריית אשקלון מבטיח במצעו לבטל את חטיבות הביניים בעיר – וזאת לצד צמצום מספר התלמידים בכיתה. רן ידעי, תושב אשקלון ופעיל בוועד ההורים, אומר כי מבחינתו ההתייחסות לנושא מהווה בהחלט שיקול מרכזי בבואו לשים את קולו בקלפי. “תוכניות בנושאי חינוך ורווחה הן  חשובות ביותר ובנות ביצוע, כי אני רואה את הצפיפות ואת רמת האלימות בחטיבות ולעומת זאת את מבני החינוך שעומדים ריקים ועזובים בעיר. ברור שצריך לעשות משהו”, הוא אומר.  מורה מאשקלון, שביקשה להישאר בעילום שם, סבורה דווקא שהמצעים מגוחכים וחסרי תכלית, וכי “המועמדים חוזרים על אותן מנטרות שנים על גבי שנים”. לדבריה, ביטול חטיבות הביניים שהובטח -מעולם לא בוצע, וזו רק אחת ההוכחות לכך שרוב הסיכויים הם שאף אחד מהמתמודדים לא יקבל את הקול שלי. בעיקר כי אני חלק מהמערכת ורואה את ההתנהלות הלקויה שלה”.
כאמור, גם המועמד מטעם הליכוד לרשות עיריית רמלה, מיכאל וידל, מבטיח לבחון את כדאיות חטיבות הביניים אם ייבחר במערכת הבחירות הקרובה. ביטול החטיבות הוא חלק ממצע חינוכי רחב יותר, הכולל תגבור לימודים לצורך הגדלת אחוז הזכאים לבגרות בעיר לצד פתיחת מגמות לימוד אטרקטיביות. לעומתו, ראש העירייה, יואל לביא, המתמודד לקדנציה חמישית בעיר, מבטיח דווקא לפתוח חטיבת ביניים נוספת בשכונת קריית מנחם.

לפרויקט המלא: מצב חטיבות הביניים בישראל 2013

מה עוד הייתם מעוניינים לייעל במערכת החינוך הציבורית? 

“למכונת כביסה יוקרתית יש לכם כסף, אבל לא לאייפון 5?”

בראשון לציון התפשרו על “חיסכון” של מעבר אחד

בראשון לציון מתמודדת לראשונה על רשות העיר עו”ד ליאל אבן זהר. בשנים 2011-2008 היא החזיקה בתיק החינוך במועצה, ובמהלך התקופה הזו היא הובילה מעבר של שינוי וביטול החטיבות העצמאיות לטובת מסגרת ארגונית שש-שנתית. גם במצע שלה היא מתייחסת לשאלה הארגונית של בתי הספר בעיר: “כאשר שיתפנו הורים ומחנכים ברצון שלנו לערוך שינוי בתחום החינוך, אחד הנושאים הראשונים שעלו לסדר היום היה חטיבות הביניים. הורים, מורים וועדי הורים חשבו כי יש לבטל את החטיבות. עם הצורך הזה, שעלה מהשטח, הגענו אל שר החינוך הקודם, גדעון סער”.
לדבריה, שר החינוך סער סירב בזמנו לפנייתם, ולאחר דיון ממושך ודרמטי, כהגדרתה, הוחלט ‘לחסוך’ לתלמידי ראשל”צ מעבר אחד באמצעות הטמעת החטיבות בבתי הספר התיכוניים ויצירת בתי ספר שש-שנתיים. המעבר נעשה בהדרגה. “תמכתי במעבר המדורג וחשבתי שצריך לבחון כל בית ספר בנפרד; כי אם הייתה חטיבה יוצאת מן הכלל אסור היה לגעת בה, ולהפך. בסופו של דבר אנחנו צריכים לדאוג לחינוך ולא לארגון. מבנה החטיבה הוא עניין של ארגון, לא של עשייה פדגוגית”. עו”ד אבן זהר פורסת בפנינו את מסקנותיה מהמהלך שהתרחש בראשל”צ: “לטעמי אין לקדש את הביטול של חטיבות הביניים או כל שיטה אחרת, אלא ליצור פלורליזם במבני בתי הספר. מצב כזה יאפשר לכל עיר לבנות את המערך הנכון עבורה”.

רוחות של שינוי מקרב ההורים: ברחובות ובתל אביב

אפרת מונשרי גורן, מנחת סדנאות הורים ואמא פעילה, רצה בבחירות הקרובות בעיר רחובות עם מפלגת “דרך חדשה” – אשר חרתה על דגלה את קידום החינוך בעיר. “אני הייתי מהמחזורים הראשונים של חטיבות הביניים. בתי ספר גדולים, 13 כיתות ואינטגרציה שלא ממש הצליחה”, היא נזכרת. “אני מכירה את הנושא ממחקרים שנעשו בארץ ובעולם, אבל עדיין לא העמקתי בהם”. הדבר הנכון בעיניה הוא לבחון ברצינות את האפשרות לחזור לדגם הישן של בית ספר יסודי שמונה-שנתי ותיכון, “אבל כדי ליישם מהלך כזה נחוצים תשתית והבנה רחבים יותר”, היא אומרת. “אחרי שנכיר היטב גם את התחום הזה בעיר רחובות, אין ספק שגם זה נושא שנעסוק בו”.
אור אלתרמן ברנע מהרשימה “שימו לב הורים”, המתמודדת על מקום במועצת עריית תל אביב, אומרת כי “חטיבות הביניים ידועות ומוכרות ככישלון גורף מכמה סיבות, שהעיקרית בהן היא יצירת שני מעברים מאולצים בין בתי הספר. כיום, המעבר לחטיבה בגיל 12, בשיא ההורמונים והגיבוש האישיותי, יוצר מערכת לחצים הנובעת מהשינויים הכרוכים בפרידה  מחממה קטנה לבית ספר ענק. כל מעבר כזה יוצר טלטול רגשי אצל הילד. לכן, הפתרון הנכון מבחינתי הוא ליצור בסופו של דבר בתי ספר יסודיים שמונה-שנתיים ותיכונים שכוללים את כיתות ט’-י”ב”.

“הורים הם הכוח האמיתי בכל היישובים”

 אורן יהי שלום מנכ”ל תנועת “חינוך ישראלי,” הפועלת לקדום רפורמה במערכת החינוך, מציין בסיפוק את המגמה הבולטת במערכת הבחירות האחרונה ואת העובדה שיותר ויותר הורים נכנסים למערכה כשהיעד העומד בפניהם הוא להשפיע על מערכת החינוך בעירם. “בלי להתייחס למועמדים ספציפיים, המצב האידיאלי הוא שלבתי הספר יהיו סמכויות רבות יותר ממה שיש להם כיום, ושההורים והקהילה יהיו שותפים פעילים. הרשויות המקומיות זיהו שלהורים יש עניין גדול במערכת החינוך, אולם בפועל – רמת הידיעה של אותם מועמדים להיות ראשי ערים היא מוגבלת מאוד בכל נושא החינוך, ועקב כך הם גם עלולים להטעות בסיסמאות שקשה ומורכב יהיה להוציאן אל הפועל”.
כולנו הרי בוחרים נבונים וכבר ידענו הבטחות של פוליטיקאים בתחומים שונים. החינוך, שהפך לאחד הנושאים הבולטים בשיח המתמודדים במערכת הבחירות הנוכחית, לא מבטיח מייד שינוי אירגוני או מהפך של מערכת החינוך מן היסוד, אבל אולי הוא מבשר שהשינוי שיגיע יתרחש רק אם ההורים ידאגו לעצמם ויניעו את המהלך. “המפתח לשינוי” אומר יהי שלום “טמון בהורים שיהפכו לסוג של ‘נאמני חינוך’, שילמדו ויבינו את השינוי ויהיו מחויבים לו. פוליטיקאים מתחלפים, רשת של הורים מעורבים לאורך זמן היא הכוח האמיתי”.

הערה: מגזין “עשר פלוס” פנה בבקשת תגובה מיועצי התקשורת של המתמודדים הבאים בבחירות הקרובות: יובל לוי מכפר סבא, איתמר שמעוני מאשקלון ומיכאל וידל מרמלה. אולם עד למועד פרסום הכתבה לא נתקבלו תגובותיהם.

commentIcon

תגובה אחת

  1. חבל שלא פניתם לרשימת מרצ בכפ”ס. דווקא יש לנו דעה ברורה וגם כתבנו אותה לא אחת:

    שמי רויטל, מס’ 3 ברשימת מרצ כפר סבא למועצת העיר.
    התחום העיקרי בו אני עוסקת ביום-יום הוא חינוך, נגישות וילדים ומשפחות עם צרכים מיוחדים.

    בשנים האחרונות ניהלתי שיחות רבות עם אנשי חינוך מהשטח ומהאקדמיה והדעה שגיבשתי היא כי המבנה הנוכחי של מערכת הלימודים (3-3-6) אינו מיטיב עם התלמידים. וזאת מדוע?
    ילדים בגיל ההתבגרות עוברים שינויים רבים, ובדיוק בשלב זה אנו עוקרים אותם מ”בית הגידול” שלהם, שתפקד כחממה רגשית, ומעבירים אותם ל”ג’ונגל” שבו רק בני ובנות נוער מתבגרים. אין מסביבם השפעות ממתנות של צעירים יותר או של בוגרים יותר והמקום כולו שטוף הורמונים.
    בנוסף, המעבר לחטיבה מהווה גם מעבר חד ללמידה רבה יותר ומורכבת יותר, מה שעוד מוסיף על הקושי האורגני הקיים.
    ואז, לאחר 3 שנים, כשהם מסיימים את תקופת ההסתגלות, שוב הם מפורקים מהמבנה החברתי שהצליחו לגבש, מההרגלים החברתיים והאקדמיים ומההכרות עם צוות ההוראה ועוברים לבי”ס חדש, שם הם גם נכנסים בבת אחת לתקופת בגרויות, מה שמקשה עליהם גם את ההסתגלות וגם את יצירת מקור התמך החברתי, האקדמי והאישי לתקופה מורכבת זו.
    לו היה הדבר תלוי בי, היינו חוזרים למבנה הישן של א-ח, ט-י”ב.
    בצורה זו היינו מרככים את הכניסה לגיל ההתבגרות (שגם כך מתחיל בגיל צעיר יותר כיום) מחד, ומאפשרים כניסה רכה יותר לתיכון וללמידה אקדמית מורכבת, עוד טרם תחילת הבגרויות.

סגור לתגובות.

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.