חגים בלי דיאטה

לנו כבר נמאס מהשיח המעיק של “דיאטה בחגים”, פשוט כי זה הורס את כל הכיף. ומה אתכם? הדיאטנית הקלינית איילת קלטר מציעה לכולנו לאמץ גישה קצת אחרת ושפה שונה, שתוביל לתוצאות טובות יותר מכל דיאטה שתנסו בבית. הכלל הראשון: לא לספור קלוריות! שיהיה בתיאבון וחג שמח

כולנו עומדים בפני חופשה של כשבועיים מבית הספר, שבועיים שבתוכם כלולות גם לא מעט ארוחות חג דשנות – בסוכה או מחוצה לה. ואם נודה באמת, המצב הזה התחיל עוד הרבה קודם, כבר בראש השנה. אז מה קיבלנו? חודש שלם רווי במיליוני קלוריות, ומה הפלא שהוא זכה בפי השומרים על משקלים בכינוי המפוקפק: “ספטמבר השחור”?
אז שוב יספרו לנו כמה קלוריות יש בתפוח בדבש או בעוגת רימונים, בפרוסת חלה או בכבד קצוץ. ושוב נקבל רשימת המלצות טרחנית שעיקרה “איך לא להשמין בחג”. וכמו בתסריט ידוע מראש יפחידו אותנו, יאיימו עלינו, ישקלו אותנו, ואנחנו נמתין מבועתים להשמנה האורבת בפתח החודש הבא. והאוכל מצדו, מפתה ומזמין.

[fancy_box]

עשרת הדיברות לאכילה בחגים ובכלל

1. אל תספרו קלוריות
2. אל תשתמשו בכלל במשקל
3. אל תקטלגו את המאכלים כ’מותר’ מול ‘אסור’
4. אל תתביישו במי שאתם ובמה שאתם – אל תאשימו, אל תכעסו ואל תבקרו את עצמכם
5. אל תאכלו בסתר
6. אל תאכלו אוכל שאינו מענג
7. אל תפסיקו לאכול כשאינכם שבעים
8. אל תאכלו מתוך חוקים ותפריטים שמישהו אחר הכתיב לכם (איש מלבדכם אינו יודע לאיזה אוכל הוא רעב, מתי הוא רעב וכמה)
9. אל תפחדו מאכילה רגשית, מה שמאיים בה זה עצם הקטלוג שלה כאסורה
10. אל תתחילו דיאטה אחרי החג. שום דיאטה!!!

 [/fancy_box]

חוסר אונים במקום שליטה

חגים הם נוסטלגיה וזיכרונות, משפחתיות ושורשיות, מנהגים ומאכלים מיוחדים – טעימים ומענגים. אולם כל המילים המכבידות של שיח הדיאטה ממלא את החג ברגשות אשם, בביקורת ובכעס עצמי, ומכאן קצרה הדרך לאכילה רגשית. כי ההנאה מהאכילה מתפוגגת יחד עם אותן ‘הפחדות’, כך שבדרך כלל קורה אחד מהשניים: או שאנחנו כובלים עצמנו לחוקים נוקשים, או שאנחנו מטביעים את עצמנו בהתקפי זלילה ובאובדן שליטה מוחלט (כי ממילא “אחרי החגים מתחילים דיאטה”). לרוב, אגב, נשתמש בשתי ה’אסטרטגיות’ לסירוגין.

מה הופך ילד ‘רזה’ למתבגר ‘שמן’

כל מה שהורים חייבים לדעת על מחלת האנורקסיה

“תראו איך גדל לי התחת?”

נכון שיום כיפור כבר מאחורינו, אבל אי אפשר שלא לתהות מתי ואיך בדיוק הנאה מאוכל הפכה שם נרדף למעשה חטא. האם לא הבנו כבר מזמן שככל שנעסוק באיסורים, כך נאכל יותר? כי במקום הנאת חג, כולנו חיים ונושמים דיאטה!  שפת הדיאטה היא שפה עם אוצר מילים שלם, מחשבות, רגשות, ומעל הכול כאמור- אשם וסבל. הרבה סבל. לכן, רק ברגע שנצליח להסיר את המילה “דיאטה” מהשיח הציבורי, נוכל להתחיל תהליך אמיתי של שינוי ונפסיק להיות כל כך חסרי אונים.
איך עושים את זה? בשלב הראשון, פשוט נמנעים משימוש בשפת הדיאטה וזוכרים כי מדובר בשפת אכילה רודנית, פוגעת, מאשימה ומשמינה. תחת זאת, הרשו לעצמכם לאכול מתוך הקשבה לאותות הגוף, לרעב ושובע. העזו להקשיב לגופכם, וסמכו עליו שהוא כבר יגיד לכם מה לאכול וכמה. אכלו רק מה שטעים לכם, משביע אתכם והכי קרוב למה שגופכם ואתם ממש רוצים לאכול ברגע זה, ואפשרו  לעצמכם לחוות את עונג האכילה. הרשו לעצמכם לחוות את מרקמו וטעמו של האוכל, באיטיות ובהנאה עד לתחושת שובע. כבדו את גופכם ובעיקר את עצמכם, השוכנים בו – וקבלו את ממדיו הטבעיים, הביולוגיים – לא לפי אמות מידה חברתיות נשגבות ובלתי אפשריות.
קנו בגדים יפים, שמחמיאים למי שאתם, והעזו להלך בעולם בראש מורם. פשוט כי מגיע לכם! אתם שווים הרבה יותר מאותו מספר מטופש שמראה המשקל, הרבה יותר מאם “הצלחתם” לשמור או לא, והרבה יותר מסך הקלוריות שאכלתם!

 הכותבת היא מייסדת ומנהלת מרכז “שפת האכילה”, דיאטנית קלינית ובעלת תואר בביוכימיה ותזונה, בוגרת בית הספר לעבודה סוציאלית ומומחית לטיפול בהשמנה והתנהגויות אכילה. 

ב-1.10.13 איילת קלטר פותחת סדנה להורים ולמחנכים תחת הכותרת “דיאטה – החלום ושברו: כיצד לגדל ילדים בריאים בעולם רודף רזון?”. הסדנה תכלול 12 מפגשים, מדי יום ג’ בבוקר במכון רם בתל אביב. פרטים נוספים באתר המרכז