fbpx

שאלה למומחים: הבן שלי פוחד לחזור ללימודים

annoying. shutterstock

אמא מודאגת פנתה למומחים של פורטל “עשר פלוס”: הבן שלי חושש לחזור לבית הספר בגלל בריונות

בני בן ה-13 עולה לכיתה ח’. בשנה שעברה נכנס לחטיבה חדשה, שבה הוא יצר קשר חיובי עם רוב הילדים בכיתה. באמצע השנה, לאחר שהעיר דבר מה בצחוק לאחד הילדים, החל אותו ילד להציק לו בכל דרך: שמות גנאי, “כאפה” על העורף, אמירות בגוף שלישי של “צריך לכסח אותו”, וכו’. כל זה ללא סיבה מעבר לאותה הערה ראשונית. בהתחלה בני שאל אותו בתמימות: “מה אתה רוצה, מה עשיתי לך?”, אך בהמשך הוא השתדל להתעלם לחלוטין וספג את המילים והמכות הקטנות. הוא בא לספר לי ולשתף אותי, אבל הבהיר לי שהוא בשום אופן לא מסכים שאשוחח עם המחנך שלו.
הצעתי לבני שיתעלם, או שישיב לילד בצורה בוגרת. הצעתי גם שינסה להפחית מהחשיבות הרבה שהוא מעניק לאותו ילד, או שינסה להתייעץ עם אחד החברים, אך המצב לא משתנה.
כעת, לקראת החזרה ללימודים, בני משתף אותי בכך שהוא מוטרד מאוד ממה שעלול לקרות כשהם יחזרו לבית הספר, ושהוא חושש מהחמרת המצב. עלי לציין שבאופן כללי בני הוא חברותי ובעל ביטחון עצמי, אך מאז שעלה לחטיבת הביניים הוא מאמין פחות ופחות ביכולות שלו ונלחץ מכל קונפליקט חברתי. הוא אף מתאר לי שיש לו דפיקות לב חזקות במצבים מלחיצים. איך אני יכולה לעזור לו?

התשובה של אילנה שניר

אמא יקרה, אם זה מנחם אותך – את לא לבד. אמהות רבות מתלבטות בשאלה איך לעזור לילד שלהן בזמן שחבר מהכיתה מתנכל לו, ולא חשוב מאיזו סיבה. כמוך, גם אמהות אחרות מציעות עצות ופתרונות טובים, כמו: “תתרחק”, “אל תשים לב”, “תתייעץ עם חברים”, “תערב את המורה”, וכו’. ובכל זאת, לתחושתך העצות שלך לבנך אינן עוזרות. האומנם?
אני מציעה לך לשקול את האפשרות שהעצות שלך דווקא כן עזרו לבנך. מתוך שאלתך עולה כי בנך המשיך ללמוד באותה כיתה תקופה ארוכה אחרי שהחלו ההצקות, ולא עולה מדברייך שקרו אירועים חמורים. שכן, אילו קרו אירועים כאלה, היה מקום שלא להסכים עם דעתו של הילד ולהתעקש לשתף גורמים בבית הספר. את גם מציינת כי בנך הוא חברותי ובעל ביטחון עצמי – שתי תכונות שיכולות לעזור מאוד לבנך להתגבר על מציאות לא נעימה, כמו האירוע בבית הספר.
האם ייתכן כי העובדה שאנחנו חיים בעולם מתוקשר, הרווי בסיפורים על אלימות בבתי הספר בארץ, מזינה את חרדתך כהורה? האם ייתכן כי חרדתך מעצימה את חששותיו של הילד? כדאי שתבחני עם עצמך: איך את מגיבה כאמא כאשר בנך מביע חרדות, והאם ישנה אפשרות שהבעת חרדה על יד הילד משרתת אצלו רווח כלשהו.
יחד עם זאת, לדעתי יש למנוע בכל דרך מצב שבו מישהו מתנכל לילדכם. לכן, אם הילד אכן סובל בבית הספר וההצקות שהוא סופג גורמות לו לפגיעה בביטחונו העצמי, עלייך כאמא להסב את תשומת לבם של המחנך, רכז השכבה, היועצת או המנהל – על פי ראות עיניכם. אם יש צורך, כדאי לשקול לערב גם את הורי הילד הפוגע. זכרי, הערך “בריאות נפשית” הוא זה שצריך להוביל אותך לפתרון, ואסור שתאפשרו לערך “הלשנה” לנהל אתכם בסיטואציה כזו.
בסוף פנייתך את מציינת כי ביטחונו העצמי וכישוריו החברתיים התערערו בחטיבה עד כדי סממנים פיזיים של דפיקות לב חזקות. בשל כך אני מציעה לך לפנות יחד אתו לייעוץ, שבו שניכם תוכלו לקבל כלים להתמודדות טובה ונכונה יותר עם מצבים דומים. בהצלחה!

המשיבה היא יועצת חינוכית להורים וילדים, יועצת משפחתית ומאמנת אישית 

עוד ב”הורים שואלים”: בת ה-16 רוצה שהחבר שלה יצטרף לנופש המשפחתי. איך נסביר לה שזה לא מתאים?

“איך זה שאין לכם כסף לקנות לי אייפון 5, אבל אתם הולכים לקנות את מכונת הכביסה הכי יקרה”

גם אתם בסטרס בחום יולי אוגוסט? דרכים פשוטות ופרקטיות שבהן תצליחו להפחית אותו במידה ניכרת

 

 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.